מתרחקת אך טוענת שהכל בסדר

yanivbm88

New member
היי,

קצת רקע כללי:

אני בן 30+, את מרבית חיי העברתי ללא קשר זוגי בעיקר עקב נגזרות של חרדה חברתית כזו או אחרת.
בשנים האחרונות המצב מאוד השתפר והתחלתי להיות שלם עם הרצון לקשר זוגי ולחפש זוגיות.
אחרי מס' ניסיונות מוצלחים חלקית (הקשר הכי ארוך היה של מס' חודשים) לפני כחצי שנה הכרתי מישהי דרך חבר משותף והכימיה והאהבה בינינו הייתה מטורפת.
הרגשתי בעבר דברים דומים אך לא בעוצמות כאלה, ומעולם זה לא היה הדדי בצורה כזו.

לאחרונה (חצי שנה לתוך הקשר), אני מתחיל להרגיש שהיא קצת מתרחקת. לא בצורה קיצונית, אלא בצורה מאוד מרומזת ועדינה.
כשניסיתי להעלות את הנושא בצורה מעט עקיפה היא טענה שהכל כרגיל ושהכל בסדר. ועל פניו כשאנחנו נפגשים (גם ביוזמתה) הכל מרגיש יחסית בסדר.
הדבר שמסבך אותי הוא שלא הייתה איזו סיבה מובהקת שיכלה לשמש כטריגר לכזה דבר, אחרת מזמן הייתי מעלה את הנושא בינינו בהקשר הזה. הייתה סיטואציה שחשבתי שיכלה לשמש כטריגר להתרחקות (איזשהו ויכוח קטן שהיה בינינו), אך כשהעליתי את הנושא היא טענה שלא התייחסה לזה באופן מיוחד.
אבל אני עדיין מרגיש שינוי כלשהו ביחס וקשה לי להתעלם מזה. היא פחות יוזמת שיחות, פחות מתקשרת, מביעה קצת פחות אהבה. אני מרגיש שקצת ירדה לה ההתלהבות מהקשר ואני לא בטוח אם אני מדמיין את זה, אם יש לזה סיבות אחרות או שיכול להיות שבאמת יש איזושהי בעיה.

אני גם לא רוצה להעלות את זה באופן מפורש ולהפוך את זה למציאות.

לא הייתי בעבר בסיטואציה כזו בקשר ולכן קשה לי לפרש את זה.

מה אני מפספס פה?
 

nothing but the truth

Well-known member
היי,

קצת רקע כללי:

אני בן 30+, את מרבית חיי העברתי ללא קשר זוגי בעיקר עקב נגזרות של חרדה חברתית כזו או אחרת.
בשנים האחרונות המצב מאוד השתפר והתחלתי להיות שלם עם הרצון לקשר זוגי ולחפש זוגיות.
אחרי מס' ניסיונות מוצלחים חלקית (הקשר הכי ארוך היה של מס' חודשים) לפני כחצי שנה הכרתי מישהי דרך חבר משותף והכימיה והאהבה בינינו הייתה מטורפת.
הרגשתי בעבר דברים דומים אך לא בעוצמות כאלה, ומעולם זה לא היה הדדי בצורה כזו.

לאחרונה (חצי שנה לתוך הקשר), אני מתחיל להרגיש שהיא קצת מתרחקת. לא בצורה קיצונית, אלא בצורה מאוד מרומזת ועדינה.
כשניסיתי להעלות את הנושא בצורה מעט עקיפה היא טענה שהכל כרגיל ושהכל בסדר. ועל פניו כשאנחנו נפגשים (גם ביוזמתה) הכל מרגיש יחסית בסדר.
הדבר שמסבך אותי הוא שלא הייתה איזו סיבה מובהקת שיכלה לשמש כטריגר לכזה דבר, אחרת מזמן הייתי מעלה את הנושא בינינו בהקשר הזה. הייתה סיטואציה שחשבתי שיכלה לשמש כטריגר להתרחקות (איזשהו ויכוח קטן שהיה בינינו), אך כשהעליתי את הנושא היא טענה שלא התייחסה לזה באופן מיוחד.
אבל אני עדיין מרגיש שינוי כלשהו ביחס וקשה לי להתעלם מזה. היא פחות יוזמת שיחות, פחות מתקשרת, מביעה קצת פחות אהבה. אני מרגיש שקצת ירדה לה ההתלהבות מהקשר ואני לא בטוח אם אני מדמיין את זה, אם יש לזה סיבות אחרות או שיכול להיות שבאמת יש איזושהי בעיה.

אני גם לא רוצה להעלות את זה באופן מפורש ולהפוך את זה למציאות.

לא הייתי בעבר בסיטואציה כזו בקשר ולכן קשה לי לפרש את זה.

מה אני מפספס פה?

ציינת את הגיל שלך, לא ציינת את גילה. האם גם היא 30+ או שצעירה ממך משמעותית?

זה יכול להיות מה שמריוס אמר (ולדעתי הוא טועה - חצי שנה זה יחסית מעט זמן), אבל גם יכול להיות שבאמת ירד לה ממך, וייתכן שהיא פשוט מחפשת / מגששת במקומות אחרים. אם היא צעירה זה מעלה את הסיכוי.

האם היא גרה עם הוריה או לבד/שותפים?
אם היא בערך בגילך, ואתם באמת בקשר רציני - אתה יכול להציע לה לעבור לגור ביחד. גם אם שלב ההתאהבות חלף כפי שמריוס אמר, זה לא אמור למנוע ממנה לבצע את הצעד הזה.
לפי התגובה שלה תוכל לדעת לאיזה כיוון אתם הולכים.
 

yanivbm88

New member
פשט מאוד, התאהבות היא שלב חולף, תמיד ובהכרח. זה מבאס, אבל נורמלי. הכל בסדר.
כחלוף ההתאהבות, מגיעים למצב חדש, שבו מתחילה יצירת קשר אמיתי בין שני אנשים.
למה אני אומר "אמיתי"? כי התאהבות דומה יותר לטריפ. היא מצב מלאכותי וזמני - שיש לו אמנם מטרה חשובה, אך הוא איננו המטרה עצמה.

מה עכשיו? עכשיו מתחילים החיים האמיתיים. יתכן שתצמח ביניכם אהבה ארוכת טווח, אולי לכל החיים. ויתכן שתגלו עם הזמן שזה לא זה.
בכל אופן, אל תצפה שמה שהיה הוא שיהיה. זה יכול אמנם לחזור, לאורך כל החיים, לרגעים קסומים. אבל לא כמצב קבוע.

בשלב הזה שהגעתם אליו, גם טבעי שעולים רצונות וצרכים סותרים, חיכוכים, תסכולים, כעסים, אכזבות.
ואיתם צריך להתמודד בצורה הכי טובה שאפשר.
זוהי תמצית עבודת הזוגיות.

בהצלחה.
____________________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
ציינת את הגיל שלך, לא ציינת את גילה. האם גם היא 30+ או שצעירה ממך משמעותית?

זה יכול להיות מה שמריוס אמר (ולדעתי הוא טועה - חצי שנה זה יחסית מעט זמן), אבל גם יכול להיות שבאמת ירד לה ממך, וייתכן שהיא פשוט מחפשת / מגששת במקומות אחרים. אם היא צעירה זה מעלה את הסיכוי.

האם היא גרה עם הוריה או לבד/שותפים?
אם היא בערך בגילך, ואתם באמת בקשר רציני - אתה יכול להציע לה לעבור לגור ביחד. גם אם שלב ההתאהבות חלף כפי שמריוס אמר, זה לא אמור למנוע ממנה לבצע את הצעד הזה.
לפי התגובה שלה תוכל לדעת לאיזה כיוון אתם הולכים.

תודה רבה על ההתייחסות, אתן רקע נוסף -
אני בתחילת ה- 30, היא בסוף ה- 20. ההבדל בינינו הוא 4.5 שנים.
הקשר בינינו לא היה אינטנסיבי מדי אבל גם לא מרוחק מדי. פשוט נורמלי. 2-3 פגישות בשבוע והרבה תקשורת בטלפון/הודעות.
לשאלתך, גרה עם שותפים אבל עד לא מזמן עם ההורים.
למען האמת, כבר שוחחנו בעבר על לגור ביחד בהמשך הדרך (ביוזמתה), וגם כיום היא לפעמים זורקת משפטים שקשורים לנושא או שמעידים על כוונה לטווח ארוך - אפילו לאחר שהתחלתי להרגיש את ההתרחקות מכיוונה.
בהרגשה האישית שלי, טרם הגיעו הזמן והתנאים הסבירים לכך שההתאהבות תחלוף.
אוסיף ואומר שכאשר אנחנו נפגשים אני מרגיש כמעט את אותו יחס טוב שהרגשתי עד כה, וכפי שציינתי המפגשים קורים גם ביוזמתה, אבל יש דעיכה משמעותית מכיוונה בתקשורת שמעבר לפגישות. והדעיכה הזו קרתה באופן יחסית מהיר.
הדיסוננס הזה הוא משהו שמאוד קשה לי לפרש ומתסכל אותי בכל פעם מחדש, כי מצד אחד אני יוצא מהמפגשים עם הרגשה טובה מאוד (בדומה למה שהרגשתי עד כה), אך מתאכזב מחדש כבר מס' פעמים מהיחס המעט קריר בתקשורת לאחר הפגישות.
 

nothing but the truth

Well-known member
תודה רבה על ההתייחסות, אתן רקע נוסף -
אני בתחילת ה- 30, היא בסוף ה- 20. ההבדל בינינו הוא 4.5 שנים.
הקשר בינינו לא היה אינטנסיבי מדי אבל גם לא מרוחק מדי. פשוט נורמלי. 2-3 פגישות בשבוע והרבה תקשורת בטלפון/הודעות.
לשאלתך, גרה עם שותפים אבל עד לא מזמן עם ההורים.
למען האמת, כבר שוחחנו בעבר על לגור ביחד בהמשך הדרך (ביוזמתה), וגם כיום היא לפעמים זורקת משפטים שקשורים לנושא או שמעידים על כוונה לטווח ארוך - אפילו לאחר שהתחלתי להרגיש את ההתרחקות מכיוונה.
בהרגשה האישית שלי, טרם הגיעו הזמן והתנאים הסבירים לכך שההתאהבות תחלוף.
אוסיף ואומר שכאשר אנחנו נפגשים אני מרגיש כמעט את אותו יחס טוב שהרגשתי עד כה, וכפי שציינתי המפגשים קורים גם ביוזמתה, אבל יש דעיכה משמעותית מכיוונה בתקשורת שמעבר לפגישות. והדעיכה הזו קרתה באופן יחסית מהיר.
הדיסוננס הזה הוא משהו שמאוד קשה לי לפרש ומתסכל אותי בכל פעם מחדש, כי מצד אחד אני יוצא מהמפגשים עם הרגשה טובה מאוד (בדומה למה שהרגשתי עד כה), אך מתאכזב מחדש כבר מס' פעמים מהיחס המעט קריר בתקשורת לאחר הפגישות.

לפני הכינוי שלך אני מסיק שאתה בן 33.5 והיא בת 29 - לדעתי זה לא הבדל משמעותי בגילאים האלה.
גם אני נוטה להסכים שזה מוקדם מדי בשביל שההתאהבות תחלוף.
מצד שני, אם היא מדברת על מעבר למגורים משותפים ומשפטים שמעידים על כוונה לטווח ארוך - אלה דווקא סימנים טובים.
ייתכן שעובר עליה איזה משבר שלא קשור אליך ומעיק עליה, וזה מקרין. או שהיא סתם עסוקה. אם אתם נפגשים 2-3 בשבוע , ולשניכם יש גם חיים מעבר (עבודה , מחויבויות) אין טעם לבזבז יותר מדי זמן בהודעות ושיחות.
אתה אומר שעברה לגור עם שותפים לא מזמן (אחרי שכבר הייתם בקשר?). אולי המעבר הפך אותה ליותר עסוקה (יש פתאום דברים שצריך לדאוג להם שקודם לא היו - תשלומים, כביסה, נקיונות... וכו.. וכו...).

לאור הפרטים הנוספים שאתה מוסר יש לדעתי מקום לאופטימיות, אבל אני לא סבור שההתאהבות חלפה , אלא שיש גורם אוביקטיבי אחר.

לנוכח זה שהיא כבר לא גרה עם ההורים, ואתם חצי שנה יחד - הייתי מנסה לקדם מעבר למגורים משותפים. לא היום, לא בעוד שבוע. אבל בטווח הקרוב. למשל עם תחילת 2022.
אם יש לך דירה משלך ו/או אתה גר לבד זה יותר פשוט (במקרים מסוימים כשיש לך נכס משלך חשוב לדאוג לדברים אחרים, אבל זה לפוסט אחר).
 

in bal1

Well-known member
לפני הכינוי שלך אני מסיק שאתה בן 33.5 והיא בת 29 - לדעתי זה לא הבדל משמעותי בגילאים האלה.
גם אני נוטה להסכים שזה מוקדם מדי בשביל שההתאהבות תחלוף.
מצד שני, אם היא מדברת על מעבר למגורים משותפים ומשפטים שמעידים על כוונה לטווח ארוך - אלה דווקא סימנים טובים.
ייתכן שעובר עליה איזה משבר שלא קשור אליך ומעיק עליה, וזה מקרין. או שהיא סתם עסוקה. אם אתם נפגשים 2-3 בשבוע , ולשניכם יש גם חיים מעבר (עבודה , מחויבויות) אין טעם לבזבז יותר מדי זמן בהודעות ושיחות.
אתה אומר שעברה לגור עם שותפים לא מזמן (אחרי שכבר הייתם בקשר?). אולי המעבר הפך אותה ליותר עסוקה (יש פתאום דברים שצריך לדאוג להם שקודם לא היו - תשלומים, כביסה, נקיונות... וכו.. וכו...).

לאור הפרטים הנוספים שאתה מוסר יש לדעתי מקום לאופטימיות, אבל אני לא סבור שההתאהבות חלפה , אלא שיש גורם אוביקטיבי אחר.

לנוכח זה שהיא כבר לא גרה עם ההורים, ואתם חצי שנה יחד - הייתי מנסה לקדם מעבר למגורים משותפים. לא היום, לא בעוד שבוע. אבל בטווח הקרוב. למשל עם תחילת 2022.
אם יש לך דירה משלך ו/או אתה גר לבד זה יותר פשוט (במקרים מסוימים כשיש לך נכס משלך חשוב לדאוג לדברים אחרים, אבל זה לפוסט אחר).
אני רוצה להוסיף שאולי אפשר לנסות שלב ביניים לפני המעבר למגורים משותפים,אולי לנסות בהתחלה לילה אחד לישון באותה דירה.אם ישנה כזו.
שלב שני להיות יחד באותה דירה בסופ"ש.
 

nothing but the truth

Well-known member
אני רוצה להוסיף שאולי אפשר לנסות שלב ביניים לפני המעבר למגורים משותפים,אולי לנסות בהתחלה לילה אחד לישון באותה דירה.אם ישנה כזו.
שלב שני להיות יחד באותה דירה בסופ"ש.

יצאתי מנקודת הנחה שאנשים בגיל הזה אם הם חצי שנה ביחד כבר העבירו לפחות לילה אחד ביחד.
אם זה לא קרה , ברור שזה שלב שהם צריכים לעבור.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
תודה רבה על ההתייחסות, אתן רקע נוסף -
אני בתחילת ה- 30, היא בסוף ה- 20. ההבדל בינינו הוא 4.5 שנים.
הקשר בינינו לא היה אינטנסיבי מדי אבל גם לא מרוחק מדי. פשוט נורמלי. 2-3 פגישות בשבוע והרבה תקשורת בטלפון/הודעות.
לשאלתך, גרה עם שותפים אבל עד לא מזמן עם ההורים.
למען האמת, כבר שוחחנו בעבר על לגור ביחד בהמשך הדרך (ביוזמתה), וגם כיום היא לפעמים זורקת משפטים שקשורים לנושא או שמעידים על כוונה לטווח ארוך - אפילו לאחר שהתחלתי להרגיש את ההתרחקות מכיוונה.
בהרגשה האישית שלי, טרם הגיעו הזמן והתנאים הסבירים לכך שההתאהבות תחלוף.
אוסיף ואומר שכאשר אנחנו נפגשים אני מרגיש כמעט את אותו יחס טוב שהרגשתי עד כה, וכפי שציינתי המפגשים קורים גם ביוזמתה, אבל יש דעיכה משמעותית מכיוונה בתקשורת שמעבר לפגישות. והדעיכה הזו קרתה באופן יחסית מהיר.
הדיסוננס הזה הוא משהו שמאוד קשה לי לפרש ומתסכל אותי בכל פעם מחדש, כי מצד אחד אני יוצא מהמפגשים עם הרגשה טובה מאוד (בדומה למה שהרגשתי עד כה), אך מתאכזב מחדש כבר מס' פעמים מהיחס המעט קריר בתקשורת לאחר הפגישות.
אני מצטט משפט שכתבת:

"אני גם לא רוצה להעלות את זה באופן מפורש ולהפוך את זה למציאות."

אז דעתי היא דווקא כן להעלות את זה באופן מפורש. קודם כל, החשש שלך הוא כבר מציאות. זאת המציאות שלך, והיא מאוד מטרידה אותך...

שנית, וזו דעתי בלבד ורבים פה יחלקו עלי (אבל פה אני דווקא צודק והם טועים...), אין זוגיות טובה בלי תקשורת פתוחה. החזקת רגשות קשים בבטן, מבלי שלובנו, היא רעל למערכת יחסים, ושורש כל הקילקולים.

מפחיד לומר דברים טעונים במפורש? כן, זה מפחיד. הפתרון לפחד פשוט: תהיה אמיץ.

אוקיי, ואם תדבר איתה בגלוי וכתוצאה מזה הקשר יתפוגג? זה יהיה סימן בדוק שלא היית בקשר נכון עבורך.
____________________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 
אני מצטט משפט שכתבת:

"אני גם לא רוצה להעלות את זה באופן מפורש ולהפוך את זה למציאות."

אז דעתי היא דווקא כן להעלות את זה באופן מפורש. קודם כל, החשש שלך הוא כבר מציאות. זאת המציאות שלך, והיא מאוד מטרידה אותך...

שנית, וזו דעתי בלבד ורבים פה יחלקו עלי (אבל פה אני דווקא צודק והם טועים...), אין זוגיות טובה בלי תקשורת פתוחה. החזקת רגשות קשים בבטן, מבלי שלובנו, היא רעל למערכת יחסים, ושורש כל הקילקולים.

מפחיד לומר דברים טעונים במפורש? כן, זה מפחיד. הפתרון לפחד פשוט: תהיה אמיץ.

אוקיי, ואם תדבר איתה בגלוי וכתוצאה מזה הקשר יתפוגג? זה יהיה סימן בדוק שלא היית בקשר נכון עבורך.
____________________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
מישהו היה צריך להגיד את זה:

אוקיי, ואם תדבר איתה בגלוי וכתוצאה מזה הקשר יתפוגג? זה יהיה סימן בדוק שלא היית בקשר נכון עבורך.

להחזיק בחורה בגיל הזה בקשר כזה - זה עוול
וזה לא משנה כמה אתה מפוחד
היא גם עברה דברים והיא לא חייבת להכיל את זה
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
פשט מאוד, התאהבות היא שלב חולף, תמיד ובהכרח. זה מבאס, אבל נורמלי. הכל בסדר.
כחלוף ההתאהבות, מגיעים למצב חדש, שבו מתחילה יצירת קשר אמיתי בין שני אנשים.
למה אני אומר "אמיתי"? כי התאהבות דומה יותר לטריפ. היא מצב מלאכותי וזמני - שיש לו אמנם מטרה חשובה, אך הוא איננו המטרה עצמה.

מה עכשיו? עכשיו מתחילים החיים האמיתיים. יתכן שתצמח ביניכם אהבה ארוכת טווח, אולי לכל החיים. ויתכן שתגלו עם הזמן שזה לא זה.
בכל אופן, אל תצפה שמה שהיה הוא שיהיה. זה יכול אמנם לחזור, לאורך כל החיים, לרגעים קסומים. אבל לא כמצב קבוע.

בשלב הזה שהגעתם אליו, גם טבעי שעולים רצונות וצרכים סותרים, חיכוכים, תסכולים, כעסים, אכזבות.
ואיתם צריך להתמודד בצורה הכי טובה שאפשר.
זוהי תמצית עבודת הזוגיות.

בהצלחה.
____________________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 

nothing but the truth

Well-known member
פשט מאוד, התאהבות היא שלב חולף, תמיד ובהכרח. זה מבאס, אבל נורמלי. הכל בסדר.
כחלוף ההתאהבות, מגיעים למצב חדש, שבו מתחילה יצירת קשר אמיתי בין שני אנשים.
למה אני אומר "אמיתי"? כי התאהבות דומה יותר לטריפ. היא מצב מלאכותי וזמני - שיש לו אמנם מטרה חשובה, אך הוא איננו המטרה עצמה.

מה עכשיו? עכשיו מתחילים החיים האמיתיים. יתכן שתצמח ביניכם אהבה ארוכת טווח, אולי לכל החיים. ויתכן שתגלו עם הזמן שזה לא זה.
בכל אופן, אל תצפה שמה שהיה הוא שיהיה. זה יכול אמנם לחזור, לאורך כל החיים, לרגעים קסומים. אבל לא כמצב קבוע.

בשלב הזה שהגעתם אליו, גם טבעי שעולים רצונות וצרכים סותרים, חיכוכים, תסכולים, כעסים, אכזבות.
ואיתם צריך להתמודד בצורה הכי טובה שאפשר.
זוהי תמצית עבודת הזוגיות.

בהצלחה.
____________________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
חצי שנה זה פרק זמן קצר מדי כדי שהתאהבות תחלוף, ביחוד כשהם לא גרים יחד. והם לא גרים יחד לפי מה שהוא אומר.

התרחיש הסביר יותר שהיא הגיעה למסקנה שזה "לא זה" וכרגע עדיין לא החליטה לזרוק אותו כי היא מחפשת משהו טוב יותר מבחינתה (ביחוד עם היא עדיין בקידומת 2 - הוא לא כתב את הגיל שלה).

כל הדברים שאתה כותב לאחר מכן , שהם נכונים כשלעצמם , לא רלוונטים כאן , כי הם ממש עדיין לא בשלב הזה.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
חצי שנה זה פרק זמן קצר מדי כדי שהתאהבות תחלוף, ביחוד כשהם לא גרים יחד. והם לא גרים יחד לפי מה שהוא אומר.

התרחיש הסביר יותר שהיא הגיעה למסקנה שזה "לא זה" וכרגע עדיין לא החליטה לזרוק אותו כי היא מחפשת משהו טוב יותר מבחינתה (ביחוד עם היא עדיין בקידומת 2 - הוא לא כתב את הגיל שלה).

כל הדברים שאתה כותב לאחר מכן , שהם נכונים כשלעצמם , לא רלוונטים כאן , כי הם ממש עדיין לא בשלב הזה.
אני לא נביא, ואני חושד שאולי גם את.ה לא.
יכול להיות שאתה צודק.

בכל אופן, חצי שנה הוא זמן סופר סביר למעבר מהתאהבות לשלב הבא. כמובן שאין יום מסוים שבו זה קורה, אבל הטווח המקובל, למיטב ידיעתי, הוא בין שעתיים לשנתיים. חצי שנה זה מקום מאוד סביר באמצע. ככל זוג יותר אינטנסיבי יחד (נפגש הרבה ואולי גם עובר לגור יחד), כך פרק ההתאהבות מתקצר, והפרק הבא מגיע מהר יותר. לעומת זאת, זוג שמתכתב ונפגש פעם בשבוע, לפגישה קצרה ודרמטית, יכל לתחזק התאהבות שנים רבות. אבל אז זה כבר בגדר קשר וירטואלי.

לעצם המקרה כאן, כאמור - יש מקום לכל מיני דעות.
____________________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 

yanivbm88

New member
תודה רבה לכל מי שהגיב והתעניין. מאמין שיש אמת בכל הכיוונים שהועלו כאן, ושיתכן שמדובר בשילוב של מס' דברים. נחיה ונראה
 
נסה אתה ליזום שיחות ולהביע אהבה כלפיה, ובעיקר התעניין בה ודאג לה בקשר לחייה הרגשיים. אולי תיפגשו יותר בבית ובעיר ואז פחות תצטרכו להתקשר. חפשו עניין משותף, עשו דברים ביחד ודברו על דברים שמעניינים את שניכם בחייכם ובעיקר הרגשיים. אם הקשר לא יצליח אף שניסית, כנראה אין כאן התאמה.
 
למעלה