מתת כסף או מתת אחר..

[קא זו או]

מתת כסף או מתת אחר..

אטיוד העלה את סוגית הריקוד, ואילו אנוכי מתענין בדברים אחרים קצת. כולם מכירין את הסיטואציה במקום העבודה, עת הם מוזמנים לחתונה של עמית לפס הייצור או לקוביית המשרד או לחתונת בנה של הבוסית. מה מביאים? כמה מביאים? האם מביאים כקבוצה? האם מביאים באופן אישי? ומעשה שהיה כך היה, כיוון שאינני חובב חתונות, כמו שאינני חובב הלוויות, הוזמנתי לחתונת בן הבוס. לא היו לי ברירות רבות, כלומר חובת ההגעה היתה מובהקת. איך וכמה להביא לחתונה, שאינני חפץ כלל ללכת אליה? מחלקת החשבונאות הקטנונית אומרת: אדם אחד, מחיר מנה + 50 ש"ח. [מחיר מנה ממוצע כ- 40$] כל אדם נוסף מחייב הוספת אותו סכום. לשון אחר, אני הולך למסעדה שבה אינני בוחר את הבידור, את התפריט. מקבל אוכל גרוע בדר"כ ומשלם מחיר מופקע על זה. מחלקת האסטרטגיה אומרת שאפשר להיות מקורי, ואפילו זול ואפילו לשמור על יחסים טובים בתוך האירגון ולקנות מתנה [לא מרשימת מתנות - לזה עוד לא הגעתי, ולו יגיע הרגע, בטוח אקנה בחנות אחרת משהו אחר, כדי לעצבן, אלא מה?!] במחיר זול, אסתטית ומתאימה לזוג צעיר. ומה אתם עושים במקרה כזה?

 

[אלי ו.]

פעם נתקלתי באתר עברי

עם מחשבון שמסייע בחישוב של כמה כסף לתת. המחשבון התחשב בסוג האירוע, מיקום, קרבה, הכנסה, עונה, ועוד ועוד ונתן המלצה לגובה הצ'ק. לצערי לא שמרתי במועדפים, אני כותב את זה מכיון שאולי מישהו אחר מכיר וימצא את הקישור.

 

[*צופיה*]

הנה

והאתר כתוב אמנם בעברית אבל ממש ממש לא ברוח התרבות הישראלית. אין בחישוב שוב אלמנטים ישראליים בכלל ופולניים בפרט של "כמה הם הביאו לי". רק ב"תשובות לשאלות" יש התייחסות לזה – וגם היא לא הכי מפרגנת. דהיינו : רוצה להתענג על לדפוק אותם, להתחשבן איתם, להחזיר להם - תתאמץ קצת !

 

[גרי רשף]

משנים את המציאות

אני עושה ככל יכולתי לא להיכנס למלכודת הזו: לא כמוזמן ולא כמזמין, כולל סיפורים על דודות מתות וצווי שמונה שלא היו ולא נבראו. אם החברות שלי עם מישהו תלויה בגובה הצ'ק- אני תוהה איזו מין חברות היא זו. לדעתי בני אדם יכולים לחיות יחד באושר ועושר בלי לעבור ברבנות, בלי להטריח את משרד הפנים, ובלי לקבל את החתן והכלה במחיאות כפיים סוערות..