לי אף פעם לא חסרות מילים... ../images/Emo152.gif
אני חושבת שזו ההופעה הטובה ביותר שראיתי של מתי, וודאי שאחת מההופעות הטובות ביותר שראיתי בחיי. ההופעה היתה מוצלחת מכל בחינה שאני יכולה לחשוב עליה - החל מהצדדים הטכניים וכלה במוזיקה עצמה. האולם הנעים (שלא היה גדול מדי והצליח לשלב במה גדולה עם אוירה יחסית אינטימית), התאורה המגוונת, התלבושות (הבנתי שזה היה רעיון של רחל - סחתיין!) והנגנים שהפליאו לא רק בנגינה אלא גם בקולות רקע. אני לא זוכרת את השמות של הבסיסט, הגיטריסט והמתופף (עמכם הסליחה) אלא רק את הנשים - נועה גולנדסקי בכלי הקשה (וקצת גיטרה) ורחל בקולות (שהעשירו את הסאונד ונשמעו פשוט מדהים) וגם בכלי הקשה. כמובן שהדבר החשוב ביותר הוא השירים. מתי ביצע רשימת שירים שאת רובם לא שמעתי עד היום בהופעות, והיה שווה לחכות כדי לקבל אותם בעיבודים עשירים (וברובם נאמנים למקור האהוב) - התרגשתי.
ההופעה החלה עם "שיר מלילה" (אחד מבין שני השירים שידעתי שיהיו, אבל לא ציפיתי שכבר על ההתחלה!) ואני השתוללתי על הכסא וחשבתי לעצמי שעל התחלה כזו קשה להתעלות... טעיתי, זה היה רק הראשון מבין שיאים רבים. ההופעה היתה ארוכה (יחסית), מלאה, מושקעת וזרמה נהדר בין שיר לשיר, בלי הרבה דיבורים מיותרים. מדי פעם מתי דיבר אל הקהל, התבדח עם הנגנים ואפילו ההערות הטכניות לסאנודמן היו מצחיקות (נו, זה מתי...). מה עוד היה לנו שם? (מי שרוצה לשמור לעצמו הפתעה מהשירים מוזמן לדלג) שירים מ"מתי" - "שדה התעופה", "בלילות העיר", "קולו של הכאב"; שירים מ"את האשה שלי" - "זמר שלוש המחוות", "חרוזי אהבה", "שיר מס' 6"; שירי ריקי גל - "מערבה מכאן", "הנה פתחתי חלון", "על ראש שמחתי", שירים שנכתבו לאחרים - "הייתי אומרת לו", "מרוב אהבה", שיר מדליק לחלוטין במקצב מרוקאי שמתי הלחין ללהקת שפתיים ואהוד מנור חיבר לו מילים מצחיקות להפליא ובוצע לראשונה על הבמה (אאל"ט); שירים ששנים לא שמענו כמו "כל אחד" קלאסיקות - "שיר עם נקי", "יום שישי חזר" ומחרוזת שירי "גז'ונגיי" (או משהו כזה) שזה מונח שרחל המציאה לכל השירים שיש להם ליווי גיטרה כזה... כזה כמו ברשימה הבאה: שלא יגמר לי הלילה, נוח, בלילות הקיץ החמים, סיבה טובה. מקווה שלא שכחתי כלום... ההדרן היה יחסית רגוע והעניק לקהל כמה שירים קלאסיים לסיום: "מישהו", "ילדותי השניה", "סמבה בשניים" (רחל שרה בפורטוגזית ונשמעה מעט צרודה, ועדיין היה ביצוע מוצלח מאד) ולסיום סיומת - "ימי בנימינה". אני מודה שעבורי ההדרן היה החלק הפחות מלהיב, כיוון שאלה שירים שכבר שמעתי הרבה בהופעות (ובכלל) אז חלקם קצת נמאסו עלי. כמובן שכאן אני בדעת מיעוט מוחץ - הקהל התלהב מאד והצטרף בשירה, וחבריי הביעו אף הם שביעות רצון. "אם אינך יכול להביס אותם - הצטרף אליהם"
ניסיתי להצטרף לשירה ואז גיליתי שקשה לי לשיר אותם בלי שיעלו לי דמעות בעיניים, פתאום קלטתי שהם מזכירים לי את הלוויה של אהוד מנור...
לא שמעתי אותם מאז, אני חושבת. לסיכום: כפי שניתן לראות, מדובר ברשימת שירים מרעננת ביותר - לא שוב ושוב אותה רשימת להיטים "עייפה" שכבר שמענו בהרבה הופעות קודמות (ולא שיש בהם רע, חלילה; אלה קלסיקות נפלאות שכבודן במקומן מונח. אני פשוט טיפוס שזקוק כל הזמן לגיוון, ולכן הופעה כזו פשוט מתאימה לי כמו כפפה ליד). רוב רובה שירים שלא בוצעו על הבמה במשך שנים, ואפילו מעולם לא. רבים מהשירים האלה אהובים עלי מאד ולשמוע אותם על הבמה (ועוד בהופעה עם נגנים, כשיש צליל עשיר וביצועים שלא מביישים את ההקלטות) זו היתה פשוט הגשמת פנטזיה. התחת שלי לא נח לרגע, רוב הזמן פשוט "רקדתי" בכסא (בהזדמנות זו אני רוצה לומר תודה לחבריי הקרובים שסבלו אותי בגבורה ולשאר אנשי השורה שאולי שמו לב שהכסאות רועדים, ולא הבינו למה...). יצאתי מההופעה בעיניים נוצצות ובידיעה שעכשיו אין ברירה, אני חייבת להגיע לעוד אחת! מתי - היית נפלא; רחל - היית נהדרת. המון תודה!!!
עד עכשיו אני בהיי...
"שלא יגמר לי הלילה... "