מ-ש-ע-מ-ם!

מ-ש-ע-מ-ם!

וואייי כל כך משעמם לי....שמישהו יציע נושא לשיחה~ אממממממ מה אתם הכי אוהבים בלהקה?
 

ArSiT

New member
משעמם? נשמע מוכר...

אני אוהבת בהם את השירים עצמם... רואים שהשירים באו מהנשמה כמו שאומרים...
 

kiticat

New member
בשבילי

מה שאני אוהבת בהם זה ההרגשה שכשאתה שומע אותם- הם מדברים אלייך. גם אם אתה תעמוד בקונצרט של עשרות אלפי אנשים, אתה תרגיש כאילו צ'סטר מדבר ישר ליבך שלך. שמייק מבין אותך בדיוק... זה ההרגשה כאילו הם רק שלך.
 

Cupid In Hell

New member
../images/Emo58.gif הלווווו רותם

זה התמונה שלייי!! © זכויות יוצרים לאלרן!
 

spiralll

New member
נכון

אני גם אוהבת הכי בלהקה את הפניה האישית כאילו אליך, ואצלי זה תמיד שאני מרגישה קצת עצובה או שאני כועסת אני שומעת את המוזיקה שלהם וזה פשוט עושה לי טוב על הלב...ויש גם את ההרגשה שכאילו מייק או צסטר שרים ואז אחד מהם כזה עונה...כמו שאלה תשובה שאלה תשובה :) זה מגניב :)
 

Cupid In Hell

New member
../images/Emo58.gif מחשבה נכונה...

שעצובים או משהו תמיד הניו מטאל או הרוק והמטאל תמיד עוזרים.... זה מרגיע אותי!
 

olly v

New member
לא רק

זה יותר מעורר מאשר מרגיע... כשאני שומעת את כל הגיטרות ברקע והרעש הנחמד והמוכר זה כאילו מעורר אותך לעולם שבחוץ ולא להסתגר בתוך הכעס והכאב...(וואו , יש לי גם צד פילוסופי?)
 

kiticat

New member
הופה!

עוד מישהו משדר על אותו גל כמו שלי? בשבילי, לינקין פארק בהחלט מהווים שיחרור עצמי לכעס וכאב שנאגרים בפנים. ידיד שלי אמר שבשבילו הם מעוררים את כל הרגשות.... ובכן, הרגשות שם- והוא פשוט בוחר לא להתמודד איתם. זה הכל... לפחות איך שאני רואה את זה....
 

Cupid In Hell

New member
../images/Emo58.gif חחח מירי

זה באמת מרגיע את הלחצים ומשחרר עצבות בגלל זה אני אוהב את לינקין המילים עושים את זה.....
 

kiticat

New member
העניין

הוא שלכל אחד ה"כאב" ו"הכעס" זה דברים אחרים..... וכל אחד מוצא בזה משהו בשביל עצמו... יש שירים שיותר. יש שירים שפחות. אני אישית חושבת שקרולינג מדהים כי לכולנו יש את הקטע הזה שאנחנו מרגישים חסרי תחושה... חסרי שליטה. ואין זה אנד? טוב.... הוא כל כך אוניברסלי שלא פלא שהוא משודר כל הזמן. גם המסר של המקום אליו אני שייך, פשוט מדהים... כולנו רוצים להרגיש בבית , להרגיש מקובלים על פני החברה וסך הכל למצוא את הפינה הקטנה שלנו...
 
למעלה