אני מנסה למצא פרטים על מערכון קלאסי, נדמה לי של אורי זוהר שבו הוא נואם נאום ארוך מלא קלישאות ריקות מתוכן "כוחנו בעוצמתנו" וכאלה, זה לא "נאום הבחירות" של שייקה אופיר שבו הוא מדבר בפה מלא לחם.
המדובר בקטע של דן בן אמוץ, שכתב אותו וגם מבצע, מתוך ספרו "איך לעשות מה". הקטע נקרא "נאום דמגוגי". הוא מתחיל במלים: "ואני אומייר, עלינו להכריע, לכאן או לכאן..." וכן הלאה. גיבוב של מליצות ומלים גבוהות, בלי לומר שום דבר.
