נאמן אג"ח אפריקה מבקש להורות על שחרור כספים שלא שוחררו לבעלי האג"ח

jsphs

Well-known member
הבקשה (לבטול על הסף) מופיע בלינק:

עו"ד נאור וגיסין בשם הנאמן לאג"ח כותבים (להבנתי מי שמבין אחרת זכותו):

א) הכספים בלמעלה מ- שלוש מאות מיליוני ש"ח מעוכבים בגין התביעה של בן משה והחברות בשליטתו.

ב) הבורסות יכולות לעלות אבל גם לרדת והנאמן לא יכול "להמר" בכספי האג"ח.

ג) לנאמן טענות משפטיות חזקות כנגד המשיבות.

מבלי שנאמר מפורשות:
בעלי האג"ח לא רוצים לעשות עסקים עם בן משה ותעיד על כך העסקה האחרונה בה בעלי האג"ח העדיפו מחיר נמוך יותר של חברת BGI בשליטת רמי לוי או דמרי (שיש להם "שם" טוב בשוק ההון ולא לעשות עסקים עם בן משה חרף הפרשי תמחור לטענת בן משה לטובתו) בעניין ישראייר ולא לעשות עסקים עם בן משה.
 
לא צריך להיות שופט כדי להבין שמדובר בתביעה קנטרנית של בן משה.

וחוצמזה רבע מהכסף כ 80 מליון מגיעים כמס למדינה. אין בסיס חוקי לעיכוב כספי מיסים שהגיעו לפני שנה למדינה.
 

jsphs

Well-known member
לא צריך להיות שופט כדי להבין שמדובר בתביעה קנטרנית של בן משה.

וחוצמזה רבע מהכסף כ 80 מליון מגיעים כמס למדינה. אין בסיס חוקי לעיכוב כספי מיסים שהגיעו לפני שנה למדינה.
את מה שאתה כותב מבין אחרון משקיעי האג"ח ובן משה מצוטט בכלכליסט ששאל את המשקיעים כמה פרמיה שלילית יש לי והתשובה שקיבל היא 15-20%.

אין זמן טוב יותר למדינה לקבל %25 מס על רווחי הון וריבית למי שחייב בהם. אוצר המדינה בגרעון אדיר.
 

jsphs

Well-known member
ראו פרוקטול דיון בעניין אפריקה ישראל מיום 16 ביוני בלינק:

קראתי את הפרוקטול ולדעתי הדבר החשוב ביותר לא נאמר,

שוק ההון הבין מה קרה באפריקה ישראל - שוק ההון העדיף את עסקת BGI גם במחיר נמוך יותר ולא לבצע עיסקה מול חברות בשליטת בן משה.
כשיש למשהו פרמייה שלילית יש סיבה לכך - השוק העדיף לבצע עסקה מול רמי לוי או דמרי ולא מול בן משה בשל שמם הטוב בשוק ולא מול חברות בשליטת בן משה אחרי סאגת אפריקה
.
לשוק היה ברור שאם התחייבת לבצע עסקה שמחייבת גיוס הון ואגרות החוב שלך בתשואה דו ספרתית - אין לך איך לבצע את העסקה. די היה בקריאת עיתונות כלכלית על מנת להבין למה העסקה נמרחה.
מעבר לכך, מדובר באפריקה ישראל שהחזיקה בחלק ממניות אפריקה נכסים שגם לה היו רק כמה נכסים ב- 3 מדינות מזרח אירופיות - נניח ולא הגיעו אישורים באותן 3 מדינות שהיקף הנכסים בהן זעום ביחס לשאר הנכסים של אפריקה נכסים ובטח אפריקה ישראל - אם זה המצב מצא פתרון כמו נאמנות עד שינתן האישור - למה החזיק כבן ערובה את החוזה כולו (שמועדו המקורי עבר)? גם לקוראי העיתונים באותה תקופת זמן היה ברור מה קרה והשוק לא התרשם מהטיעון של "אישורים".

מה שיותר חשוב לדעתי, הוא התקדים, כל אחד מאתנו קנה רכב או דבר מה אחר והשאיר פקדון של נניח 10% מהסכום - לכל אחד מאתנו נאמר מפורשות מהו התאריך עד אליו יש להשלים את העסקה והיה והקונה לא ישלים את העסקה הפקדון יחולט. אף מוכר לא מבטיח לא למכור את האוטו הזה לקונה אחר לאחר התאריך האחרון שהתחייב לשמור את הרכב לרוכש - היה והסוחר לאחר התאריך מוכר את האוטו במחיר טוב יותר - כעת יחזור הרוכש וידרוש את הפרש הכסף? ועוד יעכב חלק מכספי הרכישה כמה שנים עד שהעניין יתברר בביהמ"ש?

להבנתי, אם יאושר התקדים שרוכש מבצע עסקה ומתחייב להשלים אותה עד תאריך מסויים, אגרות החוב של חברות בשליטתו נסחרות בתשואה דו ספרתית - דבר שמונע ממנו להשלים את העסקה שהתחייב אליה (לפחות זו היתה דעת שוק ההון). לאחר דחיות חוזרות ונשנות משך חודשים ארוכים העסקה בוטלה - לפיכך, להבנתי, כמו בקניית רכב - הפקדון לא יוחזר למציע שיחזור בו. אם יאושר התקדים, מחר כל אחד יתחייב לרכוש רכב או מה שזה לא יהיה ויקבל אופציה לבצע את העסקה או לא בצע? אולי ימצא בזמן הזה רכב טוב יותר? בינתיים שהמוכר ישמור לו על הרכב ויאריך את התאריכים כי ככה מתחשק לקונה חרף האמור בחוזה הרכישה?
 
נערך לאחרונה ב:

Reem88

Well-known member
ותכלס, מתי רואים את הכסף התקוע?
האם הכסף הזה צובר ריבית/הצמדה למדד?
 

jsphs

Well-known member
ותכלס, מתי רואים את הכסף התקוע? לא רואים את הכסף גם ה- 380M של תמורת המכירה וגם את ה- 100M הפיקדון של חברות בשליטת בן משה.
מעניין מה היה אומר ביהמ"ש לו סוחר רכב היה מתחייב למכור למנדהו רכב במחיר מוסכם תוך התניית 10% דמי רצינות שלא יוחזרו לקונה שיחזור בו. לאחר שהקונה קיבל עוד ועוד ועוד דחיות שלא מחויבות בחוזה המקורי - נמאס לו ומכר את הרכב במחיר טוב יותר לקונה אחר - כעת אותו אחד שלא השלים את העסקה לא רק שדורש לקבל את ה- 10% דמי רצינות אלא דורש לקבל את הפרש הכסף בגין מכירה למשהו אחר.
האם הכסף הזה צובר ריבית/הצמדה למדד? ה- 380M לא צברו כמעט כלום בתקופת הריבית האפסית כי הנאמנים לכסף הם כשמם נאמנים הם לא יכולים לסכן אותו בבורסות. כבר כמה שנים הכסף הזה שוכב ונשחק אינפלציונית בעוד הפיקדון של בן משה על פי הזכור מושקע בניירות ערך והיתה איזו מחלוקת על אופן ניהול נירות הערך הללו. כמה שנים שהבורסות עולות, הכסף של הנושים נשחק אינפלציונית.

לא לחינם, בעסקת BGI המוסדיים מצוטט שאמרו לבן משה שיש לו פאקטור בן משה של כ- 15-20% וגם במחיר נמוך יותר לא יעשו איתו עסקים אלא עם דמרי או רמי לוי.
 
נערך לאחרונה ב:

Reem88

Well-known member

חלק הגיעו לפשרה של 6 מיליון במקום 100 :-(
 

jsphs

Well-known member

חלק הגיעו לפשרה של 6 מיליון במקום 100 :-(
זו יכולה להיות כתבה מוזמנת על מנת לנסות להתפשר על 6 מיליון מצד בן משה ושולחיו - כפי שדווח בכלכליסט בעבר שהציע. בסגנון יש כמה משוגעים (ששמותיהם לא פורטו או נרמזו) שקפצו מהגג אז גם אתה שאת הכסף שלך שוחקים שנים על גבי שנים בעזרת אינפלציה התכבד ולאחר ששחקו את הכסף שמגיע לך גם אתה קפוץ מהגג.

לנושים שמאות מיליוני ש"ח שכבו ללא שהניבו כל תשואה 3 שנים בזמן שהבורסות עלו בעשרות אחוזים. גם אם ביהמ"ש יעביר את כל ה- 100M ערבות ופרותיהם (בניגוד לכסף של הנושים - המאה מיליון הללו קנה ניירות ערך מניבים) - השחיקה של הכסף בזמן שכל הבורסות עלו לא מפצה על הפסד תשואה אלטרנטיבית.

בברירה בין לקבל עוד 6 מיליוני ש"ח לחוב לבין שביהמ"ש יכתוב שלחוזים חתומים אין משמעות. מי ששם ערבות בנקאית לא באמת מתחייב לבצע את העסקה אלא שהוא מקבל את האופציה לבחור אם בעתיד לממש את האופציה או לא לממש את האופציה. מצד שני המוכר מתחייב לשמור לו את הממכר מעתה ועד ביאת המשיח.

כולם ראו בשוק את התשואה הדו ספרתית של אגרות החוב של קבוצת בן משה באותה נקודת זמן ולכולם היה ברור שהוא ניסה לממן את עסקת אפריקה באשראי - משלא צלח הוא ביקש לקבל הלוואת מוכר מבעלי האג"ח. העסקה נמרחה ונמרחה כי להבנתי בן משה פעל כאלו יש בידיו אופציה ולא חוזה מחייב.

לאחר כל התלאות של הספור הזה יש לתת לביהמ"ש לפסוק בנידון - פס"ד שישמש תקדים לשנים רבות בבורסה בת"א. האם ניתן להתחייב בחוזה. להפקיד ערבות בנקאית. לא לקיים את החוזה במועדו ואז לא רק לדרוש את הערבות הבנקאית אלא הערך שנוצר למוכרים ממכירה לצד ג.
 

3718

Member
זו יכולה להיות כתבה מוזמנת על מנת לנסות להתפשר על 6 מיליון מצד בן משה ושולחיו - כפי שדווח בכלכליסט בעבר שהציע. בסגנון יש כמה משוגעים (ששמותיהם לא פורטו או נרמזו) שקפצו מהגג אז גם אתה שאת הכסף שלך שוחקים שנים על גבי שנים בעזרת אינפלציה התכבד ולאחר ששחקו את הכסף שמגיע לך גם אתה קפוץ מהגג.

לנושים שמאות מיליוני ש"ח שכבו ללא שהניבו כל תשואה 3 שנים בזמן שהבורסות עלו בעשרות אחוזים. גם אם ביהמ"ש יעביר את כל ה- 100M ערבות ופרותיהם (בניגוד לכסף של הנושים - המאה מיליון הללו קנה ניירות ערך מניבים) - השחיקה של הכסף בזמן שכל הבורסות עלו לא מפצה על הפסד תשואה אלטרנטיבית.

בברירה בין לקבל עוד 6 מיליוני ש"ח לחוב לבין שביהמ"ש יכתוב שלחוזים חתומים אין משמעות. מי ששם ערבות בנקאית לא באמת מתחייב לבצע את העסקה אלא שהוא מקבל את האופציה לבחור אם בעתיד לממש את האופציה או לא לממש את האופציה. מצד שני המוכר מתחייב לשמור לו את הממכר מעתה ועד ביאת המשיח.

כולם ראו בשוק את התשואה הדו ספרתית של אגרות החוב של קבוצת בן משה באותה נקודת זמן ולכולם היה ברור שהוא ניסה לממן את עסקת אפריקה באשראי - משלא צלח הוא ביקש לקבל הלוואת מוכר מבעלי האג"ח. העסקה נמרחה ונמרחה כי להבנתי בן משה פעל כאלו יש בידיו אופציה ולא חוזה מחייב.

לאחר כל התלאות של הספור הזה יש לתת לביהמ"ש לפסוק בנידון - פס"ד שישמש תקדים לשנים רבות בבורסה בת"א. האם ניתן להתחייב בחוזה. להפקיד ערבות בנקאית. לא לקיים את החוזה במועדו ואז לא רק לדרוש את הערבות הבנקאית אלא הערך שנוצר למוכרים ממכירה לצד ג.

העניין הוא שבן משה הרויח מהתביעה, גם אם יפסיד. הוא גרם נזק עצום לנתבעים, ללא נזק לעצמו. במקרה הגרוע הוא יצטרך לשלם את הכסף שממילא היה צריך לשלם. עלויות המשפט זניחות ביחס לזה.

במילים אחרות, אפילו אם בית המשפט יפסוק לתובת הנתבעים, לא רק שזה לא ירתיע תביעות סרק אחרות, זה יעודד אותם.
 

Reem88

Well-known member
אז מתבקשת פה תביעת נגד על אובדן רווח פוטנציאלי.
לאחר ואם יהיה בכלל ניצחון במשפט הנוכחי, אפשר יהיה לתבוע שוב על אובדן תשואה אלטרנטיבית וכו...
 

jsphs

Well-known member
אז מתבקשת פה תביעת נגד על אובדן רווח פוטנציאלי.
לאחר ואם יהיה בכלל ניצחון במשפט הנוכחי, אפשר יהיה לתבוע שוב על אובדן תשואה אלטרנטיבית וכו...
לדעתי, המחזיקים לא צריכים לשדר "חזירות" בביהמ"ש אלא לדרוש את המגיע להם ע"פ החוזה.
 

Reem88

Well-known member
אתה מתכוון מה שהגיע להם לפני שנים, זה יכול להיות תקדים מסוכן.
 

jsphs

Well-known member
אתה מתכוון מה שהגיע להם לפני שנים, זה יכול להיות תקדים מסוכן.
אני אומר שהמחזיקים באג"ח לא צריכים להיות חמדנים. ידיהם נקיות וליבם נקי. הם לא מנסים לעשות שמוש לרעה בהליך משפטי.

בסופו של דבר המחזיקים צריכים להבנתי להגיד: אנחנו מחזיקים בחוזה שלא קוים במועדו ולא קויים בכלל. ניתנו מספיק מועדים חלופיים לממש את חוזה המכר. החוזה כלל דמי רצינות של 100M ש"ח שלא יחזרו למציע באם לא יקיים את העסקה. אנחנו מבקשים לקיים את החוזה כלשונו. כולנו מבינים למה החוזה לא קויים כשהרוכש והחברות בשליטתו בססו את העסקה על אשראי - הרוכש גם ניסה שאנחנו המוכרים נעמיד לו אשראי זול. שוק ההון הבין את הסכון בעסקה ותמחר את אגרות החוב של הרוכשים בתשואה דו ספרתית - עובדה שמנעה מהם לקבל אשראי חדש. המסקנה שאין דרך אחרת להבין אותה היא שהרוכשים בצעו עסקה שלא יכלו לממש.

ביהמ"ש צריך להחליט האם הוא מתיר תקדים בו רוכש מבצע עסקה עם מועדים קשיחים ומרשה לעצמו לא לבצע אותה באצטלה של "אישורים" במדינות בהן הפעילות זניחה. הרי ברור שלו רצה לממש את העסקה יכול היה לשים בנאמנות את מניות חברות הנכס באותן 3 מדינות מזרח אירופה.

עליית הבורסות שהיתה ב- 3 האחרונות לא כתובה בחוזה ולטעון בדיעבד הוא טיעון שביהמ"ש יכול לא לראות בעין יפה.

מעניין מה באי כוחם של הרוכשים יגידו? האם משהו בסגנון של: בצענו עסקה במחיר פצצה - שוק ההון נסגר בפנינו והתשואות של אגרות החוב הפכו לדו ספרתיות. כתוצאה ניסינו לקבל מהמוכרים הלוואה בתנאים חלומיים. משכנו את העסקה הזאת עוד ועוד על פני שנה שלמה ויותר. בכל פעם המוכרים היו נדיבים והעריכו את המועדים חרף שלא כתוב בשום חוזה שהם מחוייבים לעשות כן. על מנת להרוויח זמן ספרנו ספור על "אישורים" במדינות בהן היקף הפעילות זניח. כשהמוכרים בקשו לראות אסמכתאות לפניות הללו כולל תאריכים ולהיות צד לדברים על מנת להבין מה תקוע ואיפה - מרחנו אותם כמה שרק יכולנו. לבסוף העסקה בוצעה בתנאים טובים יותר שגם הוא מחיר זול מול רוכשים אחרים. ואחרי כל זאת אנחנו דרשנו לקבל את פקדון דמי הרצינות בחזרה אחרת נתקע את הכסף של הרוכשים. 3 שנים הבורסות טסו - הכסף של הרוכשים ששכב בפקדון בנקאי לא הניב כלום ונשחק אינפלציונית בכמה אחוזים טובים. העובדה הטובה ביותר לתמוך בטיעון הזה היא עסקת BGI המוכרים אמרו שאחרי עסקת אפריקה הם לא מאמינים לרוכשים ולא מוכנים לעשות איתם עסקים גם אם יציעו 10-15% יותר. מעניין אם זה יהיה טיעון של צד הרוכשים?

הרי אם ביהמ"ש יפסוק לטובת הרוכשים - מחר כל רוכש אחר יוכל לבצע עסקאות - אפילו מגובות בערבות בנקאית ובמקביל לחפש תנאים טובים יותר לעסקה - בשלב כלשהו גם לאלץ את המוכר לתת הלוואת מוכר בריבית נמוכה. האם מי שעשה עסקה לרכישת רכב משומש יוכל להרשות לעצמו שנה לא לקיים את העסקה ולחייב את המוכר להחזיק בעבורו ברכב עד אשר ימצא את הכסף לשלם. ודמי הרצינות? הצחקתם את הרוכש - הרי אם בתיק הזה מותר למה לו אסור?
 
נערך לאחרונה ב:

כוכבית מצויה

Well-known member
העניין הוא שבן משה הרויח מהתביעה, גם אם יפסיד. הוא גרם נזק עצום לנתבעים, ללא נזק לעצמו. במקרה הגרוע הוא יצטרך לשלם את הכסף שממילא היה צריך לשלם. עלויות המשפט זניחות ביחס לזה.

במילים אחרות, אפילו אם בית המשפט יפסוק לתובת הנתבעים, לא רק שזה לא ירתיע תביעות סרק אחרות, זה יעודד אותם.
לא מדוייק, בית המשפט יכול לפסוק "הוצאות" גבוהות.
כפי שראינו במקרה איי.די.בי. בן משה כבר ניזוק. סביר להניח שייקח הרבה זמן עד לשיקום השם שלו בשוק ההון.
 
למעלה