לצלף הפירפורים שלי נובעים מכמה |פטי
סיבות, אני בתוך עמי יושבת ועוסקת ביומיום בזכויות הורים שנגזרות מחוקי המדינה, יועצת לאלפי הורים (בהתנדבות כמובן) ומרכזת את נציגי ההורים בוועדות ההשמה במחוז מרכז של משרד החינוך, (בתקופה האחרונה) השתתפתי בדיונים רבים בוועדות השמה "כנציגת הורים" וגם כמלווה להורים חוששים וחסרי ידע על זכויותיהם. יש לי המון פרפרים עם השינויי הזה וזה בלשון המעטה, אני אמנה את הפירפורים שלי לא לפני שאענה לך בקשר להתנגדות, כן היתה התנגדות(פשוט לא היה לה מספיק כוח להישמעלצערי). החששות: 1 היו צריכים להקים מרכזי מידע ברשויות המקומיות להורים-בפועל לא הוקמו,זה היה נותן להורים מידע על זכויותיהם(לא כמו שקיים היום). 2 אני חושבת שברגע שנפרצה פירצה כזו זה מאוד מסוכן, אי לא יכולה לשכוח שלפני קצת יותר מעשר שנים, בשנותיו הראשונות של חוק חינוך מיוחד איך התנהלו ועדות ההשמה (זה היה נורא אז) ולא הייתי רוצה לאפשר או לתת למישהו לנצל את התיקון החדש הזה כי אני חוששת שיהיו כאלה שינצלו אותו. 3 התיקון אומר בפרוש "כאשר הורה מבקש" כולם יודעים שעד היום הורים אינם יודעים לעומק מה לבקש ומהן הדקויות וההבדלים בין הבקשות, יכול להורה לבקש כיתה מיוחדת ולקבל לאחר החלטת (אני לא יודעת של מי) משהו אחר לגמרי, אז מי בדיוק יקפיד על כך, וישמור על זכותו של ההורה הנבוך, מבולבל, וחסר הידע והמידע?. 4 כבר היום יש דיוני ועדות שלא יכולות להתקיים אלא רק על פי בקשות של הורים בכתב, אתה יודע מה אני רואה בפועל בשטח, שמישהו מהמערכת הכתיב להורים מכתב וביקש אותו לכנס ישיבה וההורה שלא יודע מה יהיו תוצאות הוועדה חושב שזה בסדר והולך מה שנקרא בצורה עיוורת לוועדה שיכולה להחליט החלטה גורפת על העתיד של ילדו, אז מי יבטיח לאותו הורה שמי שהדריך אותו אכן רצה בטובת ילדו?. לסיום, אני יודעת שהתיקון לחוק נבע ממסקנות דו"ח ועדה שבראשה עמדה הפרופסור מלכה מרגלית מבית הספר לחינוך של אוניברסיטת ת"א, אני מאוד מכבדת אותה כאיש מקצוע, אבל לא חושבת שוועדה שלא היו בה נציגים של הורים(מכל הרובד של הקשיים וארגוני ההורים) אלא, רק נציג אחד שהוא הורה לילד שהחינוך המיוחד לא מוטל בספק (במקרה שלו)והכי גרוע ולא דמוקרטי שמשרד החינוך הוא זה שהחליט מי יהיה הנציג של ההורים ולא נציגים מייצגים שמייצגים בצורה אמיתית את כל הרובד של ההורים לילדים עם הצרכים המיוחדים בקשת הרחבה, כי ברור וידוע שמה שטוב לאוטיסטים, לא בהכרח מתאים לחולי הנפש ולבעלי פיגור יש איפיונים והבדלים מאוד שונים בין הקשיים שמניתי. בכלל מסוכן מאוד שפורצים פירצה (בחוק) יש חשש גדול שהפירצה תתרחב ותגדל להיות חור ענק שאין עליו שליטה. מזה אני מאוד חוששת, רק בגלל שאני בתוך הנושא ומתמצאת ברזי החוק הקיים וכיצד מיישמים אותו. הם רצו להוריד את הלחץ מוועדות ההשמה? אז מה יקרה יתחילו להחליט החלטות ומי יודע לאן זה יגיע, היום יש על כל נושא ועדות ההשמה פיקוח ומעקב אחת לשלוש שנים (ועדה חוזרת של חידוש זכאות)כשתלמיד לומד במסגרת של בית ספר מיוחד, אתה יודע כמה תלמידים יושבים במסגרות של בתי ספר מיוחדים ובוועדה החוזרת (לאחר שלוש שנין) אנחנו מגלים שהם צריכים שינויי מסגרת, אבחון מחודש, וההורים כלל לא מתייחסים ויודעים שיש להם זכות לבקש זאת. אני מקוה שהבהרתי את החששות שלי, אין לי עדיין מושג כי לא החליטו עדיין כיצד יישמו את התיקון בשטח, אבדוק את זה (בחודשים הקרובים) ואעדכן אתכם. לילה טוב,