ע צ ו ב י ת
New member
נבוכה ומבולבלת.. אישי לגמרי.
טוב.. אז אתם כבר יודעים ומי שלא אז עכשיו יידע, שנפרדתי מהחבר שלי לפני שלושה שבועות אחרי קשר של שלוש שנים. בשבועיים האחרונים, כשעוד הכל היה לי טרי.. אמא שלי הכירה לי מישהו שהוא הבן של חברתה. ידעתי שאני לא מוכנה עדיין לשום קשר אבל רציתי להפיג את הבדידות. הוא היה לי נחמד, טיפוס מעט חולמני , מן עוף מוזר שמדבר על רוחניות וגראס אבל נדלקתי עליו חיצונית מאוד. והרשתי לעצמי בפעם הראשונה לזרום עם ההרגשה שלי.. ידעתי שאם אהייה איתו לא בטוח שרגשית יהייה לי טוב ולכן אולי אנהל איתו מן קשר כזה של זרימה בלי רגשות ..אולי קשר של מעין יזיזות כזו.. האמת הכואבת היא שעם החבר שהיה לי לא היה לי סיפוק בתחום המיני.. היה לו קושי והוא גם לא כל כך אהב מין.. כן,יש דבר כזה וכן, אהבתי אותו בנפשי ווויתרתי על מין. זה מזעזע אבל נכון וקשה. אז בקיצור, יצאתי עם הבחור הזה כמה פעמים ואתמול אמרתי לעצמי לפני שיצאתי שמה שירגיש לי לעשות אני אעשה בלי פחד מעצמי..יצאנו , נהנינו, נמשכנו ובסוף הערב הגענו אליי הבייתה. לא יודעת מה נכנס בי אבל רציתי אותו. רציתי שוב להרגיש מה זה.. אז התחלנו לגעת ולהתפשט לאט לאט.. הוא הטריף אותי.. לא זכרתי כבר מה זה.. הוא רצה להיכנס לתוכי וכאב לי.. אחרי תקופה ארוכה שלא חוויתי את זה..(נשבעת לכם) כל כך רציתי וכל כך כאב לי.. הרגשתי צורך לספר לו למה. סיפרתי לו שבקשר האחרון לא היה לי את זה ואני כנראה קצת "סגורה".. הוא הבין ואמר שזה ישתחרר לי.. קרוב לשלוש שעות היינו יחד. והוא הצליח לאט לאט לשחרר את גופי מהחסימה שהייתה לי. הוא היה מדהים. גילה הבנה והמון סבלנות עד הסוף.. אחרי זה התחבקנו ושאלתי אותו מה אנחנו בעצם? הייתי חייבת להגדיר לעצמי פתאום את הקשר למרות שבאתי בלי יותר מדיי ציפיות.. המיו בינינו חיבר אותי יותר אליו והרגשתי אליו פתאום רגשות של רצון לנסות להפוך את זה לאמיתי ויפה וארוך.. הוא חיבק אותי ואמר שהוא מרגיש נהדר איתי, שאני נעימה לו ומקשיבה, רכה וטובה,אבל................................................ והאבל הזה עשה לי צמרמורת... מה כבר קרה? מה עשיתי? זה בגלל המין? הוא שאל אם להיות ישיר או רך? ביקשתי שיהייה ישיר. הוא אמר לי שהוא מרגיש בתוך תוכו ש...אני לא האשה שלו. לא הבנתי.. מה ? מאיפה אתה יודע? בגללל מה?.. הוא אמר שזה לא קשור לכלום. שהוא נהנה איתי בכל המובנים(ושזה ממש לא קשור בקושי שהיה לי במיטה..) ושהוא מאוד רוצה לשמור עליי באיזה קשר שאפשרי אבל בקשר לזוגיות... הוא לא מרגיש בפנים שזה הדבר האמיתי. אני לא צריכה לספר לכם כמההאגו שלי התכווץ..ועוד אחרי ששכבתי איתו...? שאלתי אותו למה הוא לא אמר לי את זה לפני.. הוא אמר שזה לא היה קשור.. שזה משהו שאני יותר הובלתי אליו ושהכל היה בשליטתי.. ושהמשיכה זה לזו הייתה קיימת והרגשנו נכון לעשות את זה הוא אמר לי: אני לא בן 16. לא מחפש רק "לדפוק" ושלום.. זה היה נכון לנו אז זה זרם.. וכל זה הוא מדבר ברכות ומביט אליי בעדינות. הרגשתי שבא לי להתאדות מהחדר. ..אני מצטער, איכפת לי ממך ואני רוצה להיות אמיתי איתך.. אני רוצה לשמור עלייך..בקשר מסויים..אבל שאלת. ועניתי. הרגשתי כל כך רע.. מה ציפיתי.. כמו שאני הבנתי שהוא לא ממש בשבילי כי אנחנו יצורים שונים והריחוף שלו לא התאים לי..גם הוא כנראה הרגיש שזה לא לגמרי זה. שאלתי אותו מה הוא צריך.. הוא אמר שכשתגיע האשה שלו הוא ידע. באותו רגע הרגשתי כל כך נוראץ ביקשתי מתוך עלבון שיילך..הוא אמר שהוא לא התכוון לפגוע בי. שהוא לא רוצה לאבד אותי בגלל זה. שהוא רוצה אותי בחייו אולי בתור ידידה או משהו.. אמרתי לו שזה לא בא בחשבון ושהייתי מעריכה אותו אם הוא היה אומר לי את זה לפני הסקס. מה לעשות ידידיי.. המין מקרב את רגשותיי לאדם שאיתי. דווקא בגלל שאף פעם לא שכבתי עם מישהו תוך זמן כה קצר האמנתי שזה לא כזה ביג דיל. אם אחרות יכולות להנות מזה ולהמשיך הלאה גם אני יכולה.. אבל הרגשתי תקועה ופגועה .. הוא קם והתלבש.. המשיך להביט בי במבט מלא הבנה וצער מה שרק הקשה עליי. ואמר שהוא יילך .. התקרב אליי ונתן לי נשיקה רכה על הלחי. אל תפגעי ממני.. אני אדם ישיר.. אמרתי לו שגם אני לא יודעת עדיין מה אני מרגישה אבל שרציתי לתת לזה צ'אנס. במיוחד אחרי.. הוא הנהן ואמר שהוא מבין. ושהוא לא רוצה שאני אתנתק ממנו ..."הכדור בידיים שלך" הוא אמר.. (ולמה אני הרגשתי שזה לגמרי הפוך?) ביקשתי שיילך. ואמרתי לו שאין טעם להישאר באיזשהו קשר.. הוא הלך.. כשהתעוררתי שמעתי שהשאיר לי הודעה ממש כשהלך..(הפלאפון היה סגור) ואמר שהוא מקווה שיראה אותי שוב..). זהו . קמתי נסערת ומבולבלת. אני לא מרגישה רק רע.. הוא עזר לי להבין שאני צריכה ויכולה שוב להנות ממין. הוא עזר לי להבין שלפעמים עדיף לי להתחבר לאיסטינקטים שלי ואם אני מרגישה שזה לא זה אז מההתחלה אולי צריך לחתוך.. כדי לא להיפגע בהמשך.. ניסיתי להבין עם עצמי מה עליי להרגיש. אני לא יודעת.. אנא היו רגישים ואיכפתיים.. אני גם ככה מרגישה מבולבלת ופגיעה. כתבו לי מה אתם חושבים ומה עלי לעשות עם התחושות שנשארתי איתן...מה דעתכם?
טוב.. אז אתם כבר יודעים ומי שלא אז עכשיו יידע, שנפרדתי מהחבר שלי לפני שלושה שבועות אחרי קשר של שלוש שנים. בשבועיים האחרונים, כשעוד הכל היה לי טרי.. אמא שלי הכירה לי מישהו שהוא הבן של חברתה. ידעתי שאני לא מוכנה עדיין לשום קשר אבל רציתי להפיג את הבדידות. הוא היה לי נחמד, טיפוס מעט חולמני , מן עוף מוזר שמדבר על רוחניות וגראס אבל נדלקתי עליו חיצונית מאוד. והרשתי לעצמי בפעם הראשונה לזרום עם ההרגשה שלי.. ידעתי שאם אהייה איתו לא בטוח שרגשית יהייה לי טוב ולכן אולי אנהל איתו מן קשר כזה של זרימה בלי רגשות ..אולי קשר של מעין יזיזות כזו.. האמת הכואבת היא שעם החבר שהיה לי לא היה לי סיפוק בתחום המיני.. היה לו קושי והוא גם לא כל כך אהב מין.. כן,יש דבר כזה וכן, אהבתי אותו בנפשי ווויתרתי על מין. זה מזעזע אבל נכון וקשה. אז בקיצור, יצאתי עם הבחור הזה כמה פעמים ואתמול אמרתי לעצמי לפני שיצאתי שמה שירגיש לי לעשות אני אעשה בלי פחד מעצמי..יצאנו , נהנינו, נמשכנו ובסוף הערב הגענו אליי הבייתה. לא יודעת מה נכנס בי אבל רציתי אותו. רציתי שוב להרגיש מה זה.. אז התחלנו לגעת ולהתפשט לאט לאט.. הוא הטריף אותי.. לא זכרתי כבר מה זה.. הוא רצה להיכנס לתוכי וכאב לי.. אחרי תקופה ארוכה שלא חוויתי את זה..(נשבעת לכם) כל כך רציתי וכל כך כאב לי.. הרגשתי צורך לספר לו למה. סיפרתי לו שבקשר האחרון לא היה לי את זה ואני כנראה קצת "סגורה".. הוא הבין ואמר שזה ישתחרר לי.. קרוב לשלוש שעות היינו יחד. והוא הצליח לאט לאט לשחרר את גופי מהחסימה שהייתה לי. הוא היה מדהים. גילה הבנה והמון סבלנות עד הסוף.. אחרי זה התחבקנו ושאלתי אותו מה אנחנו בעצם? הייתי חייבת להגדיר לעצמי פתאום את הקשר למרות שבאתי בלי יותר מדיי ציפיות.. המיו בינינו חיבר אותי יותר אליו והרגשתי אליו פתאום רגשות של רצון לנסות להפוך את זה לאמיתי ויפה וארוך.. הוא חיבק אותי ואמר שהוא מרגיש נהדר איתי, שאני נעימה לו ומקשיבה, רכה וטובה,אבל................................................ והאבל הזה עשה לי צמרמורת... מה כבר קרה? מה עשיתי? זה בגלל המין? הוא שאל אם להיות ישיר או רך? ביקשתי שיהייה ישיר. הוא אמר לי שהוא מרגיש בתוך תוכו ש...אני לא האשה שלו. לא הבנתי.. מה ? מאיפה אתה יודע? בגללל מה?.. הוא אמר שזה לא קשור לכלום. שהוא נהנה איתי בכל המובנים(ושזה ממש לא קשור בקושי שהיה לי במיטה..) ושהוא מאוד רוצה לשמור עליי באיזה קשר שאפשרי אבל בקשר לזוגיות... הוא לא מרגיש בפנים שזה הדבר האמיתי. אני לא צריכה לספר לכם כמההאגו שלי התכווץ..ועוד אחרי ששכבתי איתו...? שאלתי אותו למה הוא לא אמר לי את זה לפני.. הוא אמר שזה לא היה קשור.. שזה משהו שאני יותר הובלתי אליו ושהכל היה בשליטתי.. ושהמשיכה זה לזו הייתה קיימת והרגשנו נכון לעשות את זה הוא אמר לי: אני לא בן 16. לא מחפש רק "לדפוק" ושלום.. זה היה נכון לנו אז זה זרם.. וכל זה הוא מדבר ברכות ומביט אליי בעדינות. הרגשתי שבא לי להתאדות מהחדר. ..אני מצטער, איכפת לי ממך ואני רוצה להיות אמיתי איתך.. אני רוצה לשמור עלייך..בקשר מסויים..אבל שאלת. ועניתי. הרגשתי כל כך רע.. מה ציפיתי.. כמו שאני הבנתי שהוא לא ממש בשבילי כי אנחנו יצורים שונים והריחוף שלו לא התאים לי..גם הוא כנראה הרגיש שזה לא לגמרי זה. שאלתי אותו מה הוא צריך.. הוא אמר שכשתגיע האשה שלו הוא ידע. באותו רגע הרגשתי כל כך נוראץ ביקשתי מתוך עלבון שיילך..הוא אמר שהוא לא התכוון לפגוע בי. שהוא לא רוצה לאבד אותי בגלל זה. שהוא רוצה אותי בחייו אולי בתור ידידה או משהו.. אמרתי לו שזה לא בא בחשבון ושהייתי מעריכה אותו אם הוא היה אומר לי את זה לפני הסקס. מה לעשות ידידיי.. המין מקרב את רגשותיי לאדם שאיתי. דווקא בגלל שאף פעם לא שכבתי עם מישהו תוך זמן כה קצר האמנתי שזה לא כזה ביג דיל. אם אחרות יכולות להנות מזה ולהמשיך הלאה גם אני יכולה.. אבל הרגשתי תקועה ופגועה .. הוא קם והתלבש.. המשיך להביט בי במבט מלא הבנה וצער מה שרק הקשה עליי. ואמר שהוא יילך .. התקרב אליי ונתן לי נשיקה רכה על הלחי. אל תפגעי ממני.. אני אדם ישיר.. אמרתי לו שגם אני לא יודעת עדיין מה אני מרגישה אבל שרציתי לתת לזה צ'אנס. במיוחד אחרי.. הוא הנהן ואמר שהוא מבין. ושהוא לא רוצה שאני אתנתק ממנו ..."הכדור בידיים שלך" הוא אמר.. (ולמה אני הרגשתי שזה לגמרי הפוך?) ביקשתי שיילך. ואמרתי לו שאין טעם להישאר באיזשהו קשר.. הוא הלך.. כשהתעוררתי שמעתי שהשאיר לי הודעה ממש כשהלך..(הפלאפון היה סגור) ואמר שהוא מקווה שיראה אותי שוב..). זהו . קמתי נסערת ומבולבלת. אני לא מרגישה רק רע.. הוא עזר לי להבין שאני צריכה ויכולה שוב להנות ממין. הוא עזר לי להבין שלפעמים עדיף לי להתחבר לאיסטינקטים שלי ואם אני מרגישה שזה לא זה אז מההתחלה אולי צריך לחתוך.. כדי לא להיפגע בהמשך.. ניסיתי להבין עם עצמי מה עליי להרגיש. אני לא יודעת.. אנא היו רגישים ואיכפתיים.. אני גם ככה מרגישה מבולבלת ופגיעה. כתבו לי מה אתם חושבים ומה עלי לעשות עם התחושות שנשארתי איתן...מה דעתכם?
