אב"ש כותב: נֵבֶך נְבָכִים אבל כל הדוגמאות שהוא מביא לא רק שאין בהן צורת יחיד, גם הרבים באים רק בסמיכות. כלומר למילה הזאת אין שימוש פעיל בצורות הללו, אלא רק בנִבְכֵי-
כשתדע מה צורת היחיד של מים ושל שמים תמצא מנוחה? יש צורות שדקדוקית הן בלשון רבים בלבד ויש צורות שדקדוקית הן בלשון יחיד בלבד. למה אתה נבוך מהנבכים, נעבעך...?