נגמר החופש הגדול ונגמר החופש הגדול!

[גוגי ליפשיץ]

נגמר החופש הגדול ונגמר החופש הגדול!

(איזו אמא מרושעת אני, הא?

)

 

[Gefen]

אחח..אין כמו סוף החופש..

להורים כמובן

אגב, כמה זמן היה אצלכם חופש, גוגי? ומה עשית עם הילדים בזמן הזה? מצאת להם בייביסיטר? נשארת איתם בבית? או שגייסת אותם למלאכת הכנסת ה-

? בגן של הבן הגדול שלי היה חופש של שלושה וחצי שבועות, ותודה לאל שזה נגמר (אחרת הייתי עוד פושטת רגל עם תשלומי הבייביסיטר..

) ועכשיו, אחרי חופש כזה ארוך יש מין קושי מסויים והילדי צריך שוב להתרגל מחדש לשגרת הגן. (עוד סיבה למה אני לא אוהבת חופשים ..מוציא אותם מאיפוס לגמרי). והיום, תגידו מזל טוב, אמיר הבונבון שלי התחיל בשעה טובה ללכת לגן חדש - ובלי חלילה לפתוח פה ל-

, היה לו יופי של יום ראשון בגן החדש הזה, שהוא אגב נראה לי מקום מקסים. אני מקווה באמת שהתחושה הטובה שלי תתברר כנכונה...

 

[גוגי ליפשיץ]

עוד חצי שעה הולכים לבי"ס ../images/Emo13.gif

החופש היה 6 שבועות (פחות מבארץ!), מתוכם שבועיים היו חופש כללי, של חג המולד. האמת, לא כל כך נורא. וגם לא כל כך חם

לא לקחתי בייביסיטר. רוב הימים נסעתי לחנות לאפות אחרה"צ, כשהחנות כבר היתה סגורה ובעלי היה בבית. סוף סוף היום אני אחזור לעבוד בבוקר. מה עשינו בחופש? המממ... היינו בלונה פארק, בים, טיילנו קצת, היינו בבריכה, בקולנוע ובעיקר שיחקנו בפלייסטיישן

המון בהצלחה בגן החדש!!!!

 

[תמי ב]

גם אנחנו התתחלנו ללמוד:

הבת הצעירה בבית ספר שבו היא הישראלית הראשונה מאז ומעולם! הגדולים מתחילים מחר בתיכון, וגם שם אין ישראלים. אני במקומם הייתי מפחדת נורא להיזרק ככה במקום חדש. אבל המורים ממש נחמדים, ובכלל הניו זילנדים (בייחוד הכפריים?) הם עם מסביר פנים, אז אני מקווה שיהיה בסדר. שם המשפחה שלנו, משהו צ´כי מסובך, שהיווה בעייה קשה בישראל, ממשיך לעשות צרות... רק שעכשיו מצטרפים אליו גם השמות הפרטיים שלנו, הישראלים- שורשיים, ששוברים לקיווים את השיניים.....

 

[תמי ב]

ושכחתי דבר מאוד חשוב (מבחינתי)

אני כבר מבינה 95% ממה שאומרים לי!!!!! ומתרוצצת במיני מיינור הקצת-גרוטאה שלי על פני פוקיקואי!!!!

 

[גוגי ליפשיץ]

נו? ואיך היה???

אצלנו - "איך היה בביה"ס?" "כיף!" "מה למדתם?" "אמממ... שיחקנו קריקט!" ככה זה צריך להיות, לא?

 

[Gefen]

נו..סופסוף התפניתי אליכן יקירותיי..

ואתם כבר בטח ישנות.. (רק לפני יומיים אמר לי בילי שאתן שם בנוז שעתיים אחרינו) לא תאמינו אבל מהבוקר אני רוצה להכניס פה תגובה..ולא יצא. משגע אותי שבעבודה אין לי מקלדת בעברית, ועם הוירטואלית זה כל כך לא נוח וכל דבר הכי קטן שאני מנסה לכתוב עולה לי בהמון זמן ומאמץ..

אז גוגי, בך אני מקנאה על העשייה שלך, בתחום האפיה בעסק אני מתכוונת. זה חלום ישן שלי לפתוח קייטרינג, להכין מטעמים (שזה הנאה בשבילי) ועוד לעשות מזה כסף.. התיאור שלך עושה לי חשק רק שאני לא טיפוס היזם, שנינו לא כאלה וזה קצת בעיה.. תמי, איך עבר היום הראשון על הילדים?? ספרי ספרי.. ואני גאה בך על הנהיגה המוקדמת בנוז, לי לקח שבועיים ונורא פחדתי בהתחלה עם הצד הלא נכון של ההגה (עד היום אני מוצאת את עצמי נכנסת לפעמים לרכב ומחפשת מולי את ההגה..וזה לא בדיחה!) זהו להפעם, לילה טוב לאוז ונוז

גפן

 

[תמי ב]

דיווח מבית הספר: ../images/Emo13.gif

איילת הייתה שם יום שלם. היא בת 10 וחצי, מבינה אנגלית היטב, אבל לא מעיזה לדבר. הילדים התייחסו אליה כאל בובה שבירה! דיברו אתה לאט, והיא שמעה אותם אומרים זה לזה, שלא כדאי לדבר אתה מהר, כדי שלא תיבהל! היא מבינה אנגלית כבר כמה שנים, ותמיד הייתה באה אלי המומה מבתים של חברות שבהם ההורים דיברו אנגלית כדי שהילדים לא יבינו. פשוט יום אחד היא גילתה שהיא מבינה הכל! (מה שהטלוויזיה עושה לבנאדם!) בקיצור, הילדים כאן מאוד מסבירי פנים לחדש הזר והשונה. יפה, לא? בעוד שבועיים יש לה כבר מחנה של ארבעה ימים, ואני כמובן כבר מודאגת... עניין של הרגל... לגדולים היה אתמול ראיון בתיכון, והיום הם הלכו ליום הלימודים הראשון. מעניין אייך יילך להם. שתי הבנות (10 וחצי ו 15 וחצי) תקבלנה עזרה באנגלית בבית הספר, והבן (עוד מעט 18) לא צריך. אגב, הנהיגה זה רק בגלל שיש לי מכונית מצחיקה שעושה חשק לנהוג בה. מעניין, למיני מיינור יש אפילו ריח אופייני. נכנסתי לתוכה והרגשתי את הריח שהיה למיני שהייתה לי לפני כמעט עשרים שנה! כבר הספקתי לאבד אותה כמה פעמים בחניון של הכלבו: היא כל כך קטנה עד שממש צריך לחפש אותה בין מכוניות חונות!

 

[Gefen]

אפרופו מכונית קטנה..

כשרק הגענו לכאן קצת נבהלתי מהבלאגן על הכבישים ומן הצפיפות והפקקים ובעיות החניה, תוסיפו לזה עוד את סיפור הנהיגה ב"צד הלא נכון" והנה קבלתם אותי בהיסטריה, ולא מוכנה בשום אופן לשמוע על מכונית גדולה (משפחתית), רציתי רק משהו קטןןןן, כזה שאוכל לעשות U באמצע הכביש בלי רוורסים (כי עושים את זה כאן המון) וכזו שאוכל למצוא איתה תמיד ובלי בעיה מקום חהיה. הקיצר... קנינו לי משהו פיצפון שאת שמו בכלל שכחתי, כי מה שקרה זה שאחרי כמה ימים הבנתי את גודל הטעות - הילדים מאחור ישבו קרובים מדיי אחד לשני, הציקו לזה לזה, צעקו והלכו מכות, וכל נהיגה איתם הפכה מהר מאוד למסע סיוטים ( בדיוק כמו זה מהפרסומת של מקדונלד'ס רק בלי המקדונלד'ס) תארו לכם שכל כך הייתי מוסחת ממה שקורה באוטו עד שהיו כמה פעמים שכמעט עשיתי תאונה... ואז החלטתי שמכונית קטנה זו טעות- חזרנו לדילר שמכר לנו אותה, עשינו "טרייד אין" עם טויוטה קאמרי משפחתית והפסדנו בחמש דקות קרוב ל-3000 דולר.

כן, כן, סודרנו קשות, אבל לא היתה אופציה להשאר עם הקופסת גפרורים. עשינו המוןן טעויות בדרך, אבל אני מניחה שככה זה כשחדשים- לומדים הכל בדרך הקשה היקרה והכואבת.. גפן