נגע

[hadas84]

נגע

ערב טוב לך ותודה על הסבר מפורט. אני חייבת להבין האם כשמדובר בניתוח "רגיל" שאינו מוס או חתכים קפואים מדובר ממש בניתוח בשיטת "ניסוי וטעייה" כלומר אם מדובר בניתוח שכזה לא ידוע בסופו האם הוצא הגידול בשלמותו? האם מבצעים ביופסיה בכל ניתוח כזה שיכולה להעיד האם קיימות שאריות ואז שוב לנתח המטופל? אם כן - אז בשיטת מוס או חתכים קפואים לא כך הדבר ובו בזמן הניתוח יודעים מה מהותו של הנגע?. פשוט לא ממש ברור לי כי אחרת מטופל יכול לעבור הרבה ניתוחים אם אין מימד חד משמעי. מקווה שהבנת את שאלתי ואני את הסבריך. מדוע רופאים "חוששים" ולא ששים לניתוחי מוס בהנחה ויש להם האמצעים? ממה החשש בניתוח כזה,האם יש סיכונים לניתוח כזה יותר מניתוח סטנדרטי? מה ההבדל המשמעותי בניתוח בחתכים קפואים לבין ניתוח מוהס? מטופל ששותה קומדין ובכל פתיחה כירורגית חלילה יש לו סיכון לדימום מן הסתם לא כדאי שיבצע ניתוח על ניתוח וכו...ולכן אני מאוד מעוניית לשקול מה כדאי לעשות.ובאיזה טיפול לבחור. האם בוחרים גם בטיפול ראשוני במטופל בשיטת מוס (הרי לא יודעים ע"י בחינה בעין האנושית מהו סוג הגידול) אם כן - אז הסבירות לניתוח חוזר פוחתת?? האם רופא יכול להחליט רק במהלך הניתוח כיצד לנתח - רגיל/ או חתכים קפואים? האם זה קשור לביטחון שלו במהלך הניתוח? תודה על כל העזרה.

 

[פרופ רפאל שפיר]

מוס או לא

בנתוח ללא בדיקת הנגע הכרות בחתכים קפואים (בשיטת מוס או חתכים קפואים רגילים) לא יודעים מיד בזמן הנתוח האם כל הגידול נכרת. התשובה האם כולו נכרת מתקבלת רק אחר שבוע- שבועיים מהפתולוג. אם גם בנתוח השני לא עשו זאת עם חתכים קפואים, זה יכול לקרות שוב ואז יצטרכו נתוח שלישי ואולי רביעי. זה היום ממש לא מקובל ולדעתי לא סביר ואסור. אם הכריתה הראשונה הראתה שהיא לא היתה שלימה ומדובר בנתוח בפנים, או באזור אחר קשה לסגירה, או שצריך לסגור עם העברת עור ממקום אחר כדי לסגור, אסור לעשות זאת ללא בדיקה מיידית בנתוח, בחתכים קפואים. אינני חושב שיש מישהו שחושש מנתוח עם חתכים קפואים. זה רק לוקח הרבה יותר זמן, ולמנתח יכולים להיות שיקולים שאינם רפואיים טהורים. ההבדל בין נתוח מוס לחתכים קפואים הוא בשיטת חיתוך הנגע להסתכלות במקרוסקופ. שיטת מוס נותנת דיוק רב יותר ב 1-2%. הזכרתי כבר ששיטת מוס המקורית היתה כזטון שהמנתח גם עשה את האבחון במיקרוסקופ. היום חלק מאיתנו נוהגים לבצע הכריתה ולהשאיר לפתולוג את האבחון הפתולוגי, כאשר אנחנו מסתכלים איתו יחד במיקרוסקופ לראות היכן עדיין נדרשת כריתה. זו מודיפיקציה של שיטת מוס שמאפשרת להרבה יותר מנתחים לבצע נתוח זה ואינה משאירה זאת אקסלוסיבית לבודדים שעושים זאת בשיטה המקורית. זה מאפשר לפציינטים רבים יותר לעבור הנתוח בשיטה זו, גם בתתי חולים צבוריים ובלי להזדקק לשרותיהם הפרטיים של 3-2 רופאים בלבד. כך מתקצרים התורים לנתוחים אלו, כי אף אחד אינו רוצה להמתין עם סרטן על פניו מספר חדשים עד שיתפנה מקום אצל מנתח מוס בבי"ח ציבורי, או לנסוע למרחקים לבצע זאת. בהחלט מקובל היום לבצע כריתה בשילוב עם חתכים קפואים או מוס (ואישית אני עושה זאת כבר כ- 20 שנה) של גידולים חשודים בפנים. אם ברור בלי ביופסיה שזה סרטן ניתן לבצע מיד בנתוח הראשון, ואם האבחנה מסופקת ויתכן וזה לא סרטן ניתן לקחת קודם ביופסיה קטנה ובשיטה רגילה ואם האבחנה סרטן לבצע בשיטת מוס או חתכים קפואים בהמשך, אחר קבלת התשובה הפתולוגית. אין זה מקובל ולא סביר שרופא יחליט בזמן הנתוח האם לבצע חתכים קפואים, כי יש צורך לתכנו זאת מראש וכן כיוון שלמנתח אין עיני מיקרוסקופ ולא יוכל לומר מה המצב בלי מיקרוסקופ. כשכבר משתמשים במיקרוסקופ, זה להסתכלות בחתכים הקפואים. לא משנה מה נסיונו של המנתח הוא לא יכול להחליט במקום האם לעבור לשיטת חתכים קפואים או לא. אני מקווה שעניתי מספיק בפרוט, אני כבר חוזר פעם שלישת על רב הדברים וחושבני כי בזה נסיים את הסגה בינינו לגבי הנושא הזה. שבת שלום.

 

[hadas84]

אכן עזרת לי המון!! תודה על ידע עצום