נדיבות

נדיבות

התחייבתי בפני עצמי לעבוד על חסד חמלה ונתינה. והגיע מבחן. הבת שלי ביקשה כסף והתגובה הראשונה שלי הייתה כעס. יש לי ביקורת על הדרך שבה היא מנהלת את הכסף שלה. שמתי לה מכתב שאני לא מרגישה לתת לה כרגע ורציתי לתת אותו לאמא שלי שתעביר לה. אמא שלי אמרה שאין טעם כי מחר הבת מגיעה אלינו (אצבע אלוהים). אתמול פגשתי חברה שפרצו לה לבית ולקחו המון כסף.... פתאום היה לי ברור שאני נותנת לבת שלי באהבה בנדיבות בלי ביקורת. וכמו שלמדתי בבודהיזם- נדיבות הלב זה כמה שאתה יכול וקצת יותר. הללויה!
 
אני כאן צופית היחידה

גם אני מחכה לפעמים להודעות חדשות ולתגובות וצריך לחכות די הרבה כשהפורום חדש יחסית אבל זה בסדר מבחינתי - נוח לי כך יופי בקשר לנתינה... האם בדקת למה את באמת כועסת עליה...? אוהבת אותך
 
תודה על השאלה

למה אני כועסת על הבת שלי. כי היא מעוררת את רגשי האשמה שלי. אני לא עובדת כבר כמה שנים וזה לא ממש בסדר מצידי. אני מנצלת את בעלי שהוא לא אבא שלה. בזמן האחרון אני מרויחה קצת מבייביסיטר ומכירת קריסטלים. מהכסף הזה נתתי לה. ובכלל שאלות גדולות כמו כמה הורים צריכים לתת לילדים וכ"ו. זה בהחלט חשבון נפש חשוב!
 
התשובה לשאלה כמה הורים צריכים לתת

לפי דעתי ניסוח התשובה פשוט אבל היישום לא קל לפעמים, כי אנחנו צריכים להיות קשובים לעצמנו והתשובה היא לתת כמה שאפשר - בנדיבות - כל עוד זה לא פוגע בנו. הקטע הוא שלפעמים אנחנו לא מודעים מתי זה פוגע בנו ושוב התשובה לדבר הזה - כמו לכל הדברים היא הטיפול בעצמנו המודעות העצמית והאהבה העצמית מהמקום הזה - אין בעייה לתת כמה שיותר אהבה
 
למעלה