נדלקתי על הפורום, פורום מדליק
אגדות אורבניות תמיד היו קיימות, בשביל להפחיד, להצחיק, להציק - וגם סתם בשביל שיהיה מה לספר במסיבות יום השישי ה-13 (זוהי אגב גם אגדה אורבנית... בסופו של דבר). אז הבאתי לכאן תמצית מהאגדות האורבניות שקיימות בימינו, יש הטוענים שאלה סיפורים אמיתיים, יש המכחישים בכל תוקף, ויש כאלה שלא איכפת להם. תבחרו אתם מה שנראה לכם... אני לא ארבה בהקדמה ואתחיל לכתוב, הנה: האגדה הראשונה: זהו סיפור על אחת, שנקרא לה א (שם בדוי). היא נסעה לטיול בדרום אמריקה, טיול של אחרי צבא - טרק כזה. הכל הלך טוב ויפה, עד שהיא נעקצה ע"י יתוש. בהתחלה היא לא שמה לב למשהו חריג, חוץ מעקיצת יתוש כמובן, אבל לאט לאט, העקיצה גדלה ונהפכה ל"בועה". א וחברותיההבינו שמשהו לא בסדר, הן נסעו לארה"ב וא אושפזה בבית חולים, אחרי שהסירו את הבועה התברר שבתוך הבועה קינן זחל של יתוש, הניזון מגופה של א. האגדה השניה: עוד אחד על דרום אמריקה. שתי חברות, שנקרא להן סוג, נסעו ללימה, בירת פרו. החופשה עברה בשלום יחסי, הטיול ארך מספר חודשים, הן עברו בכל-מיני מדינות בדרום אמריקה: פרו, ברזיל, ארגנטינה, מקסיקו, בוליביה ועוד הרבה. אחרי שחזרו לארץ ופיתחו את הפילם שהיה במצלמה שלהן, הן גילו ששני מקומיים פרצו לחדרם, ציחצחו את ישבנם במברשות השיניים, ותיעדו הכל במצלמה שלהן. השתיים היו המומות, כי הן ציחצחו את השיניים שלהן אח"כ, עם אותן מברשות. האגדה השלישית: אנחנו כבר לא באמריקה הדרומית, אלא באמריקה הצפונית, בכל עיר זה קורה, מכנים את זה "משחקי כנופיות", בדרך כלל, כנופיות של צעירים, או סתם כמה צעירים שיכורים, נוסעים בכבישים המהירים בארה"ב, ללא אורות בכלל, בארה"ב ובכל העולם נהוג שאם אתה בא מול אוטו נוסע ללא אור ואתה מבחין בו, אתה מאותת לו עם האורות של מכוניתך. במשחקים האלה, הצעירים שנוסעים במכונית מחכים שמישהו יאותת להם, כשהוא מאותת להם, הם עושים פניית פרסה ומתחילים לרדוף אחרי אותו רכב, בד"כ, נהגי הרכבים ה"נרדפים" מאיצים בכדי לאבד את הרכב שרודף אחריהם, אך הכנופייות מאיצות גם וממשיכות במרדף, המרדפים האלה מסתיימים ברוב המקרים בתאונת דרכים, נפילת רכב מצוק וכדומה... האגדה הרביעית: הנה סיפור מארצנו הקטנטונת, זו לא ממש אגדה עירונית, אבל זה יפה. נערכה חתונה מסויימת של זוג אקראי, אחרי טקס החופה וכל הבלאגן, הכלה נשאה נאום, לאחר שהודתה לכל מי שרצתה להודות ומיצתה את דבריה, היא הוסיפה: "ותודה לאחותי ששכבה עם בעלי אתמול," והתגרשה מבעלה. משעשע... האגדה החמישית: גם זה סיפור מארץ הקודש, במבחני הבגרות שניגש אליהם תלמיד אחד. באותו מבחן התבקש התלמיד לכתוב חיבור על נושא אקראי, אותו תלמיד כתב על אומץ. מה הוא כתב? הוא פשוט כתב "זה אומץ." והשאיר את כל שאר הדף ריק. הדעות חלוקות בקשר לציון שקיבל, חלק טוענים שקיבל 100, ואילו חלק טוענים שקיבל 0, אבל בהחלט נדרש הרבה מאוד אומץ בשביל לעשות את זה. האגדה השישית: זה סיפור שאני לא בדיוק יודע איפה מסופר שהתרחש, אבל לא משנה. מסופר על בחורה צעירה שהייתה רגילה כל לילה להירדם כאשר כלבה מלקק את ידה. כל לילה היא הייתה מושיטה את ידה אל מתחת למיטה, כלבה היה מלקק אותה והיא הייתה נרדמת. לילה אחד, אחרי שהיא הושיטה את היד, אכן ליקקו אותה. כשהיא התעוררה, על הקיר היה כתוב (אני מניח, בדמו של הכלב) "לא רק כלבים יודעים ללקק", ספוקי. זה בערך מה שקרה שם... (לקוח מהסרט אורבן לגנד) אגדה שביעית ואחרונה: עוד אגדה בקשר לכלבים, גם את המקור של אגדה זו אני לא יודע בדיוק, אבל מה זה משנה. בכל אופן, מסופר על אישה זקנה שאהבה מאוד את הכלב שלה, לילה אחד, הטלפון צילצל, האיש מן הצד השני, שהיה בעל קול מפחיד ונמוך מאוד, אמר: "רדי למטה, תפתחי את המיקרו... מצפה לך שם הפתעה". הזקנה הייתה מבוהלת, וירדה למטה, היא פתחה את דלת המיקרו וראתה את כלב הפודל הורדרד שלה כשקיבתו מפוצצת, שרוף. זהו, מספיק לכם... אני מקווה שנהנתם לקרוא, אני מקווה שזה היה קצת מפחיד, ואני מקווה שתעבירו את זה הלאה ותוסיפו קצת פלפל משלכם. אורי, דה אוריגינל, דה וואן אנד אונלי קונדו
אגדות אורבניות תמיד היו קיימות, בשביל להפחיד, להצחיק, להציק - וגם סתם בשביל שיהיה מה לספר במסיבות יום השישי ה-13 (זוהי אגב גם אגדה אורבנית... בסופו של דבר). אז הבאתי לכאן תמצית מהאגדות האורבניות שקיימות בימינו, יש הטוענים שאלה סיפורים אמיתיים, יש המכחישים בכל תוקף, ויש כאלה שלא איכפת להם. תבחרו אתם מה שנראה לכם... אני לא ארבה בהקדמה ואתחיל לכתוב, הנה: האגדה הראשונה: זהו סיפור על אחת, שנקרא לה א (שם בדוי). היא נסעה לטיול בדרום אמריקה, טיול של אחרי צבא - טרק כזה. הכל הלך טוב ויפה, עד שהיא נעקצה ע"י יתוש. בהתחלה היא לא שמה לב למשהו חריג, חוץ מעקיצת יתוש כמובן, אבל לאט לאט, העקיצה גדלה ונהפכה ל"בועה". א וחברותיההבינו שמשהו לא בסדר, הן נסעו לארה"ב וא אושפזה בבית חולים, אחרי שהסירו את הבועה התברר שבתוך הבועה קינן זחל של יתוש, הניזון מגופה של א. האגדה השניה: עוד אחד על דרום אמריקה. שתי חברות, שנקרא להן סוג, נסעו ללימה, בירת פרו. החופשה עברה בשלום יחסי, הטיול ארך מספר חודשים, הן עברו בכל-מיני מדינות בדרום אמריקה: פרו, ברזיל, ארגנטינה, מקסיקו, בוליביה ועוד הרבה. אחרי שחזרו לארץ ופיתחו את הפילם שהיה במצלמה שלהן, הן גילו ששני מקומיים פרצו לחדרם, ציחצחו את ישבנם במברשות השיניים, ותיעדו הכל במצלמה שלהן. השתיים היו המומות, כי הן ציחצחו את השיניים שלהן אח"כ, עם אותן מברשות. האגדה השלישית: אנחנו כבר לא באמריקה הדרומית, אלא באמריקה הצפונית, בכל עיר זה קורה, מכנים את זה "משחקי כנופיות", בדרך כלל, כנופיות של צעירים, או סתם כמה צעירים שיכורים, נוסעים בכבישים המהירים בארה"ב, ללא אורות בכלל, בארה"ב ובכל העולם נהוג שאם אתה בא מול אוטו נוסע ללא אור ואתה מבחין בו, אתה מאותת לו עם האורות של מכוניתך. במשחקים האלה, הצעירים שנוסעים במכונית מחכים שמישהו יאותת להם, כשהוא מאותת להם, הם עושים פניית פרסה ומתחילים לרדוף אחרי אותו רכב, בד"כ, נהגי הרכבים ה"נרדפים" מאיצים בכדי לאבד את הרכב שרודף אחריהם, אך הכנופייות מאיצות גם וממשיכות במרדף, המרדפים האלה מסתיימים ברוב המקרים בתאונת דרכים, נפילת רכב מצוק וכדומה... האגדה הרביעית: הנה סיפור מארצנו הקטנטונת, זו לא ממש אגדה עירונית, אבל זה יפה. נערכה חתונה מסויימת של זוג אקראי, אחרי טקס החופה וכל הבלאגן, הכלה נשאה נאום, לאחר שהודתה לכל מי שרצתה להודות ומיצתה את דבריה, היא הוסיפה: "ותודה לאחותי ששכבה עם בעלי אתמול," והתגרשה מבעלה. משעשע... האגדה החמישית: גם זה סיפור מארץ הקודש, במבחני הבגרות שניגש אליהם תלמיד אחד. באותו מבחן התבקש התלמיד לכתוב חיבור על נושא אקראי, אותו תלמיד כתב על אומץ. מה הוא כתב? הוא פשוט כתב "זה אומץ." והשאיר את כל שאר הדף ריק. הדעות חלוקות בקשר לציון שקיבל, חלק טוענים שקיבל 100, ואילו חלק טוענים שקיבל 0, אבל בהחלט נדרש הרבה מאוד אומץ בשביל לעשות את זה. האגדה השישית: זה סיפור שאני לא בדיוק יודע איפה מסופר שהתרחש, אבל לא משנה. מסופר על בחורה צעירה שהייתה רגילה כל לילה להירדם כאשר כלבה מלקק את ידה. כל לילה היא הייתה מושיטה את ידה אל מתחת למיטה, כלבה היה מלקק אותה והיא הייתה נרדמת. לילה אחד, אחרי שהיא הושיטה את היד, אכן ליקקו אותה. כשהיא התעוררה, על הקיר היה כתוב (אני מניח, בדמו של הכלב) "לא רק כלבים יודעים ללקק", ספוקי. זה בערך מה שקרה שם... (לקוח מהסרט אורבן לגנד) אגדה שביעית ואחרונה: עוד אגדה בקשר לכלבים, גם את המקור של אגדה זו אני לא יודע בדיוק, אבל מה זה משנה. בכל אופן, מסופר על אישה זקנה שאהבה מאוד את הכלב שלה, לילה אחד, הטלפון צילצל, האיש מן הצד השני, שהיה בעל קול מפחיד ונמוך מאוד, אמר: "רדי למטה, תפתחי את המיקרו... מצפה לך שם הפתעה". הזקנה הייתה מבוהלת, וירדה למטה, היא פתחה את דלת המיקרו וראתה את כלב הפודל הורדרד שלה כשקיבתו מפוצצת, שרוף. זהו, מספיק לכם... אני מקווה שנהנתם לקרוא, אני מקווה שזה היה קצת מפחיד, ואני מקווה שתעבירו את זה הלאה ותוסיפו קצת פלפל משלכם. אורי, דה אוריגינל, דה וואן אנד אונלי קונדו
