קלייטון.ש
Well-known member
ככה אומרת הראשונה. תקוע פה מול הרכס השרוף ברובו, לא עוזב את הבית, מקסימום סיבוב בחצר.
אמרתי שאחזור לת"א כשתגמר המלחמה, והפסיקו לריב איתי.
השניים-שלושה מרכולים פה מתפקדים מאד חלקית ואי אפשר להסתמך עליהם. בשביל קניה מלאה צריך לדגום את שלושתם וגם אז נשארים בחוסר.
זו לא בעיה יותר כי אשתי באה ביום שישי, מביאה אוכל ואספקה לשבוע, ומעבירה איתי את סוף השבוע.
שותים הרבה, היא את הסינגל מאלט שלה ואני את הבלנדד שלי. אני אוהב את אשתי שתויה, מעדיף אותה ככה. כשהיא שתויה היא מצטטת מזכרון עשרות שירים, מדקלמת קטעים שלמים משיקספיר, מספרת לי עלילות של סרטים שמעולם לא ראתה, רק קראה את התקציר, ואת מה שלא היה בו היא משלימה מדמיונה, ומרצה לי באריכות על וויסקי. האלכוהול עושה אותה רכה ומעוגלת. אוהב אותה שתויה גם כי היא כמו ההיא מהשיר של אלתרמן, שלא צוחקת בלעדיו במסיבת מרעיה. אשתי צוחקת בלעדי, אבל משתכרת רק איתי.
אני עובד פה באופן מלא. יש לי כבר כאלף לקוחות והם פונים ומתקשרים ויש בעיות לפתור וזה ממלא לי את היום.
הראשונה באה באחד הימים לבקר. לא הרביצה לי. הביאה ארוחת צהרים כמו פולניה טובה ובילינו ביחד כמה שעות. הראיתי לה את הרכס השרוף. אמרה שהכל יצמח בחזרה.
לא מתעמק בחדשות. אין פה בכלל טלויזיה, ומקסימום אני סוקר את הכותרות בווינט, וקצת מבזקים.
שומעים פה לא מעט "בום, וווושששש, פאווו". לפעמים "בום בום בום, וושש וושש, פאו פאו פאו".
אתמול היה מזה ממש הרבה וכמה ווושים עברו קרוב מדי אפילו בשבילי. לא היו אזעקות. חשבתי לצאת ולצעוק "אולי די לעשות רעש" אבל בסוף החלטתי לתת להם לסדר את העניינים שלהם ביניהם ולא להתערב.
אף אחד לא כתב לי ולא להתקשר לשאול מה שלומי. ירי טילי נ"ט על יישובים זה כבר לא חדשות.
ובטח מחר אשתי תבוא לסוף שבוע ונשתה עד עילפון. ככה שהחיים בסה"כ טובים.
אמרתי שאחזור לת"א כשתגמר המלחמה, והפסיקו לריב איתי.
השניים-שלושה מרכולים פה מתפקדים מאד חלקית ואי אפשר להסתמך עליהם. בשביל קניה מלאה צריך לדגום את שלושתם וגם אז נשארים בחוסר.
זו לא בעיה יותר כי אשתי באה ביום שישי, מביאה אוכל ואספקה לשבוע, ומעבירה איתי את סוף השבוע.
שותים הרבה, היא את הסינגל מאלט שלה ואני את הבלנדד שלי. אני אוהב את אשתי שתויה, מעדיף אותה ככה. כשהיא שתויה היא מצטטת מזכרון עשרות שירים, מדקלמת קטעים שלמים משיקספיר, מספרת לי עלילות של סרטים שמעולם לא ראתה, רק קראה את התקציר, ואת מה שלא היה בו היא משלימה מדמיונה, ומרצה לי באריכות על וויסקי. האלכוהול עושה אותה רכה ומעוגלת. אוהב אותה שתויה גם כי היא כמו ההיא מהשיר של אלתרמן, שלא צוחקת בלעדיו במסיבת מרעיה. אשתי צוחקת בלעדי, אבל משתכרת רק איתי.
אני עובד פה באופן מלא. יש לי כבר כאלף לקוחות והם פונים ומתקשרים ויש בעיות לפתור וזה ממלא לי את היום.
הראשונה באה באחד הימים לבקר. לא הרביצה לי. הביאה ארוחת צהרים כמו פולניה טובה ובילינו ביחד כמה שעות. הראיתי לה את הרכס השרוף. אמרה שהכל יצמח בחזרה.
לא מתעמק בחדשות. אין פה בכלל טלויזיה, ומקסימום אני סוקר את הכותרות בווינט, וקצת מבזקים.
שומעים פה לא מעט "בום, וווושששש, פאווו". לפעמים "בום בום בום, וושש וושש, פאו פאו פאו".
אתמול היה מזה ממש הרבה וכמה ווושים עברו קרוב מדי אפילו בשבילי. לא היו אזעקות. חשבתי לצאת ולצעוק "אולי די לעשות רעש" אבל בסוף החלטתי לתת להם לסדר את העניינים שלהם ביניהם ולא להתערב.
אף אחד לא כתב לי ולא להתקשר לשאול מה שלומי. ירי טילי נ"ט על יישובים זה כבר לא חדשות.
ובטח מחר אשתי תבוא לסוף שבוע ונשתה עד עילפון. ככה שהחיים בסה"כ טובים.
