נדפק לי מוח יש טריגר מילים קשות...למי שלא מתאים.

ירון מקשקש

Well-known member
מנהל
|טריגר|

שאלה קודם איך עושים אייקון בכותרת מישהו הבין? אני לא..

חוץ מזה חרא לי הכל חונק אותי..ומייאש קצת ...ומחשבות על ללכת מול אוטובוס ולסיים הכל את כל המצב הלחץ ולקוות שאחרי שמתים יש שקט

זה הכל יחד...האין לאן ללכת האין פעילות קבוצתית ..האין כסף לעשות דברים...לצבוע את הבית לשפץ קצת..לקנות קונסולה מחשב משחקים משהו להעביר את הזמן ..זה מסוכן לנסוע 4 שעות לאיזה דודה שעוד יש קשר איתה וגם שם להתקע בבית שלה בעיקר...היא בגיל אחרי פרישה וחולה, רוצה שאעזור לה לסדר את הבלאגן שעושה בבית..כאילו שאני יכול לסדר לה מסמכים וכל מה שהצטבר אצלה...אולי לעודד כן..אבל גם מה נעשה אחרי? אין לי שם מחשב ולעשות מוזיקה ודברים ואין לאן לצאת...

יש לחכות לתוצאות בדיקות שיגיעו ויאמרו אם אני מתעוור או לא...יש עוד בדיקות חודש הבא נסיעה לבית חולים..הזמנתי שיבואו לקחת בדיקת שתן ממני מהבית..רק זה יש רופאים בדיקות דאגות .

את התקווה שיעלו קצבאות הרגו...אני ממש לא בטוח שגם אם תגמר הקורונה יהיה תקציב לקהילה של נגישות ישראל בגליל לפעילות חברתית מסודרת כפי שהיה..

בת זוג משהו אפילו איפה לחפש אין ..אתר אחד טוב של היכרויות נכים אין.

הפסיכולוג שלי אפילו לא התקשר לקבוע מחדש שיחה...

הצ'ט עם מלא בעיות ותקלות וכאלה וגם כולנו לא עושים הרבה אין ממש על מה לדבר רק להעביר עוד דקה ועוד דקה

בקיצור אני מרגיש מת ממילא....נכה מפה ומשם..ללא כסף..משפחה נורמלית...חברים ממש לא..בת זוג לא..מחלות וקשיים ולחצים וחנק של בדידות אין קץ יש..

לא מוצא את עצמי....בתחושה בא לי למות פשוט ודי לגמור את זה. ואלוקים מעצבן עם החוקים שלו של תסבול יותר אם תתאבד..ואני מאמין בזה אז זה גם מתסכל..

והוא עוד לא ממש עונה ...תתמודד לבד האחריות שלך. והעולם חרא ..חרא חרא ..מעוות וחסר ערכים וכבוד וסיוע ממשי לחלשים..ואני לא רואה את זה משתנה רק מחמיר..

מצחיק לרוב אני המנהל החזק המעודד..ואני על עם מחשבות קשות אובדניות..לא שסביר שאעשה משהו ממשי בנידון גם לא אפגע בעצמי..

אבל ממש כואב לי ואני מתוסכל וזה הופך לכעס שלא עושה לי טוב...ואני לא ממש מוצא מטרה כרגע מה לעשות מחר מחרתיים...חודש חודשיים..? עד שלפחות יגמר הסגר הזה ודברים יפתחו לפחות לצאת לראות משהו, אנשים..בית קפה להתפנק ממשהו קטן..עם חברים מהקהילה או אב הקהילה לפחות....

אני כמו איזה מישהו שטובע בים..ונותר לו רק לקוות שאיזה ספינה תעבור להציל אותו...או שיטבע באין כוחות להחזיק ואין מים ואוכל..סיוט כזה שאני יודע שלא ממש נכון אבל מרגיש ככה ..

יאללההההההההההההההההההההההההה שייגמרררררררררררררררררר כבר המצב הזה.....ונקווה שיהיו תקציבים ופעילות וטיולים ומפגשים ...

טוב חפרתי די....ארחם קצת על עצמי מקווה שיהיה קל יותר מחר ..
 
למעלה