נד-נד...רד עלה ורד...
זה ממש מה שאני מרגישה, כמו בנדנדה. מובטלת בפעם השנייה. לפעמים אני חושבת שהלוואי ולא למדתי והייתי...נניח פקידה. למה פקידה? כי זה תפקיד שנדרש בכל חברה בכל בית עסק שתגידו... וכל עוד העסק חי ונושם המושג נד-נד לא קיים... בת 34 כמעט, נשואה + 2 ומה עוד?...מחפשת את עצמה..כל שנתיים מחדש...כך שגם אין דמי אבטלה... החרדה פשוט הורגת לפעמים..ואז מגיע יום אביבי ונעים...מרגישה את החופש מבחוץ ומפנים..אבל זו רק אשליה..וכמו בנד נד בעסקים כך גם בבית כשמובטלים...יום מחייכים ויום חרדים... אתם בטח מבינים באיזה יום אני היום... שלחתי עשרות קורות חיים , הייתי בראיון אחד ובו עשיתי כנראה טעות חיים (טענו שרציתי הרבה מדי, ביקשו שתוך שבוע אתן מספר אחר, עבר שבוע ואמרתי תגידו אתם ונראה אם מתאים לי, אמרו נבדוק ונגיד...עבר שבוע..עבר עוד שבוע...הם לא חוזרים).. טוב...אין לי רעיון איך מסיימים...
זה ממש מה שאני מרגישה, כמו בנדנדה. מובטלת בפעם השנייה. לפעמים אני חושבת שהלוואי ולא למדתי והייתי...נניח פקידה. למה פקידה? כי זה תפקיד שנדרש בכל חברה בכל בית עסק שתגידו... וכל עוד העסק חי ונושם המושג נד-נד לא קיים... בת 34 כמעט, נשואה + 2 ומה עוד?...מחפשת את עצמה..כל שנתיים מחדש...כך שגם אין דמי אבטלה... החרדה פשוט הורגת לפעמים..ואז מגיע יום אביבי ונעים...מרגישה את החופש מבחוץ ומפנים..אבל זו רק אשליה..וכמו בנד נד בעסקים כך גם בבית כשמובטלים...יום מחייכים ויום חרדים... אתם בטח מבינים באיזה יום אני היום... שלחתי עשרות קורות חיים , הייתי בראיון אחד ובו עשיתי כנראה טעות חיים (טענו שרציתי הרבה מדי, ביקשו שתוך שבוע אתן מספר אחר, עבר שבוע ואמרתי תגידו אתם ונראה אם מתאים לי, אמרו נבדוק ונגיד...עבר שבוע..עבר עוד שבוע...הם לא חוזרים).. טוב...אין לי רעיון איך מסיימים...