נהריה

s h o o s h a

New member
נהריה

דיברנו על כל מיני והנה אפשר להציע סיכום קליל לעיר נהריה נהריה והעלייה החמישית לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, החלו הסתה,לחצים ופוגרומים כנגד האוכלוסייה היהודית בגרמניה, אשר דחפו ליציאת יהודים מגרמניה בין השנים 1933 - 1939,. ולהגירה של 220.000 יהודים, מתוכם כ- 40.000 הגיעו לפלסטינה במסגרת העלייה החמישית. תחילתה של העלייה החמישית אופיינה בעיקר באנשי עסקים יהודים, עצמאים, פקידים ושופטים שחיפשו אלטרנטיבות בגלל המגבלות המקצועיות שהוטלו עליהם. באותן שנים נטו היהודים להגר בראש ובראשונה לארה"ב של אמריקה וגם לאמריקה הלטינית, אך לא לפלסטינה אליה היגרו בעיקר יהודים ממזרח אירופה. לאחר קיום הקונגרס הציוני בפראג ב- 1933, נפתח בפלסטינה "המשרד המרכזי לטיפול ביהדות גרמניה". שנקרא בשמו המקוצר "המשרד הגרמני". נוהל ע"י ארתור רופין שניסה להניע בעיקר יהודים ממעמד הביניים, אנשים בעלי הון, לצאת מגרמניה ולהגר לארץ ישראל. עבור אנשי מעמד הביניים מגרמניה יסדו בשנת 1933 את קרית ביאליק ואת רמות השבים. האחרונה התבססה על רעיונות של דויד טריטש. המהנדס יוסף לוי, יליד גרמניה (1885-1949) מהנדס בניין במקצועו, הצטרף למשרד הארץ ישראלי שבראשו עמד ארתור רופין בשנת 1913, כעובד טכני. עם השנים הפך לוי לרוכש הקרקעות הפרטי הגדול ביותר בפלסטינה. בשנות העשרים הוא עסק ברכישת אדמות מפרץ חיפה ובייבוש שטח זה. בשנת 1934 התאפשר לקנות אדמה ערבית, שטח של 2400 דונמים צפונית לעכו, ליד שפך נחל מפשוח. המחיר הנדרש היה 34.000 לירות פלסטינאיות ובעלת הקרקע הייתה משפחת טואיני שהתגוררה בבירות. הקונים היו ארבעה אנשים פרטיים: המהנדס יוסף לוי, היינריך כהן בנקאי ידוע מתל אביב, האגרונום ד"ר זליג אויגן סוסקין והגברת פאולינה ונגרובר-זלקינד אשר יצגה שתי משפחות מכובדות בפלסטינה. יחד הקימו את החברה "נהריה משקים זעירים". סיור בעקבות ראשונים במסגרת סדרת טיולים חדשה המושקת בגליל המערבי, אנו מציעים לציבור פנינה אשר נעלמה מעין המטייל, בירת הגליל המערבי – נהריה. דרך הקמתה הייחודית של מושבה זו ב- 1935 על ידי עולי העלייה החמישית,מאמציהם להיאחז בכל דרך אפשרית בקרקע. יהודים יוצאי גרמניה - "יקים" ברובם פרופסורים ודוקטורים שבאו לעסוק בחקלאות ביוזמה והון פרטיים, ראויה להיחשף לאור הזרקורים לא פחות ממושבות אחרות של בני העלייה הראשונה והשנייה. במשך השנים צמיחתה של העיר השכיחה את תולדות המושבה. ובמלאת שבעים שנה להקמת המושבה, בכוונתנו להעניק מקום של כבוד למייסדים ולמתיישבים, ולספר את סיפורם האישי, סיפור ציוני על מאבקים, הצלחות וכישלונות, חיי יום יום ואנקדוטות קטנות סיפורה של נהריה שזור בתולדות הגליל ומהווה חלק בלתי נפרד מהאתרים הנמצאים בקרבתה ואשר ניתן לשלבם בסדרה של מגוון מסלולי טיולים. לדוגמא: סיור בעקבות שיירת יחיעם שיצאה מנהריה ונחסמה באזור כברי, סיור בעקבות ליל הגשרים ליד אכזיב, סיור על חוף הים ששימש להעפלה ולקשר ימי עם חיפה, מערת הקשת, הגנים הבהאים בדרך מנהריה לעכו ועוד
 

s h o o s h a

New member
בית ליברמן

בית ליברמן - עבר והווה מהנדס הבניין יוסף לוי, יליד גרמניה, הצטרף למשרד א"י שבראשו עמד ארתור רופין בשנת 1913. עם השנים הפך לוי לרוכש הקרקעות הפרטי הגדול ביותר בפלסטינה. בשנת 34' יזם רכישה נועזת של 2400 דונם השייכים למשפחת טואני מבירות בחבל ארץ ערבי לחלוטין, מצפון לעכו, אותם מכר לעולי העלייה ה – 5, היקים, אשר עזבו את גרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון. אלו היו בעיקר אנשי עסקים, עצמאים, פקידים ושופטים – דוקטורים ופרופסורים אשר יחד הקימו את המושבה היהודית הראשונה בגליל המערבי – נהריה. את המודל החקלאי להקמת נהריה הגה האגרונום ד"ר זליג אויגן סוסקין, יליד רוסיה, אשר האמין שהמודל של משקים קטנים 5 – 9 דונם, הוא המפתח להתיישבות בא"י, הנחה שהופרכה מהר מאד. ב – 10.2.35 מביאים שני החלוצים יעקב פאוקר וולטר דויטש את נשותיהם להתיישבות בצריפים בנהריה, וכך נקבע תאריך זה כתאריך הרשמי ליסוד נהריה. אדמות נהריה כללו שני גושים: האחד בן 2000 דונם – ב מרכז העיר, והשני בן 325 דונם, כקילומטר דרומית לו, , ונקרא "עין שירח". בשנת 35' רכש את "עין שירח" פיליפ ליברמן, תעשיין עשיר מהעיר סטניסלבוב מגליציה שבפולין. פיליפ הסב את שם המקום לעין שרה ע"ש אשתו המנוחה. בפינה הצפון מזרחית של השטח היה מבנה מגורים יפהפה בנוי אבן מהמחצית השנייה של המאה ה – 19 ובסמוך לו בריכת אגירה. סביבו פעל משק חקלאי ובו רפת, מכון חליבה ופרדסים. במשך הזמן משק "עין שרה" שימש בסיס יציאה להתיישבות של הישובים עברון, שבי ציון, נאות מרדכי ועוד. בשנת 42' שימש כבסיס למחלקת הסיירים של הפלמ"ח בפיקודו של יצחק רבין ז"ל. בתקופת ההעפלה קלט הבית חלק מהמעפילים אשר הגיעו לחופי נהריה. לאחר מלחמת העולם השנייה, פעל בבית בית הבראה לנוער מניצולי השואה. בבית זה פעלו בית ספר התיכון הראשון של נהריה, ואולפן בני עקיבא. בשנת 95' היורשת רחל ליברמן – יבנין תרמה את המבנה לעירייה במטרה להנציח את הוריה. המועצה לשימור מבנים ואתרים בצעה את שימור הבית בשיתוף עם העירייה ומפעל הפיס. ב"בית ליברמן" נמצא כיום המוזיאון העירוני לתולדות העיר, ובו תצוגה, חזיון אורקולי, והארכיון. בנוסף להדרכות מתקיימים ימי עיון וסיורים. המדריכים אורן שורץ וגדעון סיגלי, לוקחים את הציבור לבקר בגרעין ההיסטורי של נהריה - פנינה אשר נעלמה שנים רבות מעין המטייל. ומחיים מחדש את הסיפור הייחודי של הקמתה על ידי העולים מגרמניה, תוך תאור מאבקי היום יום של פרופסורים דוקטורים שהפכו בין לילה לחקלאים. הכניסה למוזיאון כרוכה בתשלום, וביקור קבוצות בתאום מראש
 

s h o o s h a

New member
על שום מה ולמה נבחרו שמות השכונות

עמידר - השכונה הראשונה מחוץ לגבולות נהריה המקורית. נקראת על שם החברה הממשלתית שבנתה אותה. שם השכונה הוחלף ליגאל אלון, מפקד הפלמ"ח וסגן ראש הממשלה בתקופת גולדה מאיר. רסקו - האזור החקלאי בצפון העיר, ע"ש החברה הציבורית אשר סייעה בהקמתה. טרומפלדור - ע"ש גיבור תל חי, נפל ב - 1920. רגום - ע"ש החברה שבנתה את בתיה הראושונים. שמה הוסב לגבעת משה שרת, שר החוץ הראשון וראש הממשלה השני של ישראל. קרית עשור - נבנתה בשנת העשור למדינת ישראל. יוספטל - ע"ש שר השיכון. נהריה הירוקה - הוסב לנוה יצחק רבין, ע"ש ראש הממשלה שנרצח בשנת 1995. אשכול - ע"ש שר האוצר הראשון וראש הממשלה השלישי. בן גוריון - ע"ש ראש הממשלה הראשון. שפרינצק - ע"ש יו"ר הכנסת הראשון. אוסישקין- ע"ש גואל האדמות יחד עם הקרן הקיימת לישראל. עין שרה - ע"ש אשתו של פיליפ ליברמן אשר רכש חלק מאדמות נהריה. שמה הקודם "עין שירח" - מעין השמחה. כיום שמה הוסב לנוה מנחם בגין, מראשי מחתרת האצ"ל וראש ממשלת ישראל 1977.
 

renez

New member
שכונת רגום

ניסיתי לחפש את מקור השם רגום מזה תקופה, ולא הצלחתי למצוא בעיר אף אחד שידע לספר (כולל אנשים בעיריית נהריה) אפשר קצת להרחיב בנושא? אגב תושבי השכונה מספרים שרגום אילו בעצם רשי תיבות של :רוסים, גרוזינים ומרוקאים (מרבית תושבי השכונה)...
 

1633

New member
שכונות בנהריה

כנראה הכותב\ת אינו מכיר את תולדות המקום ? לדוגמא- במקביל לבנית עמידר ניבנה שיכון ותיקים הקיים עד היום,מערבית לרחוב ארלוזורוב מנחל סער בצפון- ועד חניתה בדרום. כיום נחל סער הוא פרק.
 

ganbarimasu

New member
תודה! וחשוב לציין כי

הדברים לקוחים מתוך ההקדמה לספרו של אנדריאס מאייר, "תמונות מנהריה של פעם". נכתבו על ידי ההיסטוריון ד"ר קלאוס קרפל. ומאתר www.tipo.co.il
 
למעלה