נודד אלייך

[בן אבי 12]

אני נודד בדרך עם מפוחית בלי לדעת לנגן

מחפש אותך

בחצות כשמשהו משתתק בעולם

ושום דבר כמו לא נוגע בי



לך אומר משהו

ראי עוברים השנים

אנו ישנים בתוך בתים

מלאי אבק נדודים בין תקוות לאכזבות





ומשהו בנו רוצה נשיקה

מתאווה לבשורה של שניים



אהובה דעי יבוא יום

אור גדול יגיש לנו את

לחם אהבתנו

כל נגיסה בו

נספר כי ראויים אנו

אז

אומר מילים

על טוב

ונר שדולק מרוב אהבה

 

[פילוסוף רוחני33]

אמנם לא צריך להגזים בהבעת האהבה והרעיון שאהבה יפה וחשובה, אבל המסר מתואר דווקא באופן די מאופק ומשכנע ויש בו הרבה יופי.

 

[בן אבי 12]

קודם כל באמת תודה רבה על המחמאות.
לגבי ההגזמה זה תלוי באופיו של הכותב ומה הוא חש
זה גם קשור לכמה הכותב מוכן לחשוף מליבו .
זה נכון שיהיו כאילו שיהיו יותר ביישנים .
זה גם תלוי מה הכותב מצפה שיצירתו תביע.

 

[פילוסוף רוחני33]

נכון, השאלה רק איך מביעים. אם מביעים בדרך מקורית ומעניינת זה תמיד טוב.

 

[בן אבי 12]

אני מסכים איתך שמקוריות ודרכים מעניינות, תמיד יוסיפו לשיר .
רק אוסיף
לא תמיד מרוב להט , אפשר להימנע מהגזמה
שוב תודה על התגובות הן מעניינות

 

[פילוסוף רוחני33]

בבקשה שמחתי להחמיא לך.