נוווווו.....מתי זה יגיע

[נשואה 28]

נוווווו.....מתי זה יגיע ../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

אני כבר חסרת סבלנות

, כבר כמה ימים שלא חשבתי על זה בכלל...ופתאום עכשיו זה התחיל שוב להציף אותי...אולי אווירת החג...או אני לא יודעת למה בדיוק

לפעמים אני בכלל חושבת שזה לא יגיע בכלל, לא שאני ממש פסימית

, אלא מרגישה שבגלל שאני כ"כ רוצה זה בגדר בלתי מושג

אני משתפת אותכן כי אין לי את מי, בעלי כל הזמן תומך ומעודד

, הוא אופטימי ואני לא רוצה לשתף אותו במחשבות האלו כדי לא לגרום לו להכנס לפסימיות הזו (לפחות שאחד מאיתנו יהיה אופטימי

) אבל....די

נמאס לי לחכות

טוב, אז שחררתי לחץ לעת עתה

מודה לכם על ההקשבה...

 

[פּוֹנְג]

הפרצוף שלי הוא לא כועס, אלא ../images/Emo11.gif

אני בעיקר מבולבלת. מצד אחד ממילא הספדתי את החודש הזה, עם כל הזקיקים שמול עיני ראיתי אותם הופכים לציסטות. מצד שני היום זה היום ה 32 למחזור (אבל זה הגיוני כי כל הזקיקים הפכו לציסטות ואולי לא היה ביוץ בכלל) מצד שלישי אתמול הרופאה אמרה שלפי נתוני בדיקות הדם כן היה ביוץ ואי אפשר לדעת ושאני אעשה ביום ראשון בדיקת דם להריון (אם אני לא אקבל כמובן) אז כבר לא הצלחתי להשאר cool והשמחה עלתה לה מהבטן לגרון. מצד רביעי איך שהגעתי הביתה וסיפרתי את זה לאיש שלי, נהיה לי מצב רוח רע לא מוסבר בלתי הגיוני. (אולי זה היה הפחד) מצד חמישי בין שאר הדברים שהרופאה אמרה זה שאולי יש לי אנדומטריאס (אני לא אתחיל להסביר מה זה, ובטח לא כאן, אני לא רוצה 'להלחיץ' כל מיני קוראות מבחוץ

) בקיצור האנדו. הזה לא ממש עוזר בכניסה להריון. וכל מיני סימנים שמעידים על קיומו - נמצאים אצלי. וזה לא שאני לא התרעתי בפני הרופאה (למשל מחזור קשה) אבל אז היא נתנה לי כדורים... ואני כל כך כועסת, למה, למה היא לא חשבה על זה לפני שנה... למה עכשיו כשאני מנסה להכנס להריון היא חושבת על זה. (אתן מבינות, הטיפול האפשרי לזה הוא 1/2 שנה עם גלולות... ראבק) מצד שישי הבוקר התחילו לי כאבי בטן כמו של המחזור שלי. מצד שביעי אני צריכה לשמוח שהבוקר התחילו כאבי בטן כי זה אומר שאני לא אצטרך לחכות חודשים או לקחת כדורים בשביל להביא את המחזור. מצד שמיני - טוב בנות, שיגעתי לכם מספיק את השכל, אתן בטח יצאתן מבולבלות לא פחות ממני

אז שיהיה חד שמח. אהה שכחתי צד נוסף - עשיתי מרק לארוחת החג והוא יצא כמו ים המלח...

 

[פוקית27]

פונג ונשואה 28 יקרות,איזה קטע, כל -

פעם אחת מאיתנו כותבת את כל מה שיושב לה על הלב ומרגישה שהיא בלבלה לכולם את השכל,ועם הפחדים שלה היא הפחידה עוד כמה ,אבל בעצם כולנו באותה סירה ,אותם פחדים אותו חרא . בניננו, מישהי שיותר מחצי שנה לא מצליחה להכנס להריון גם אם לא מצאו לה בעיה,בטוחה שהיא בחיים לא תצליח. אני לא יודעת אם זה מחוסר אופטימיות או מנגנון הגנה שאמור לעזור לנו להמנע מהאכזבה שמגיעה לה פחות או יותר פעם בחודש. מה אני אגיד לכם מזל שיש את כל סיפורי ההריון והלידה של כל אלה שפעם היו במצבנו. כמה שקשה להאמין זאת עובדה,ואת זה יגיד לכם כל רופא נשים,היום אין אחת שרוצה תינוק ולא מגיעה להגשמת המשאלה,(רובן המכריע גם נכנסות להריון בדרך.) בסוף הכל יסתדר,ועד שיסתדר בשביל אנחנו פה לחלוק את הקושי,הציפיה,האכזבה וכמובן שבבוא העת את השמחה. שיהיה לנו פסח שמח ושנה פוריההההההההה.

 

[רות כהן]

פונג-אני איתך בנושא הבילבול...

כמו שכתבתי בפורום פוריות (למרות שעדיין אני לא מגדירה את עצמי כשייכת לפורום פוריות...) גם אצלי הרופא הזכיר את האנדו , רק בגלל שהזכרתי שיש לי מחזור עם כאבים. כלל לא ידעתי שנושא זה מהווה בעיה (כאבי מחזור

), אני כבר 16 שנים חושבת לתומי שזה חלק מן העניין בלהיות אישה (אני גם לא היחידה, יש הרבה בנות מסביבי שכואב להן ולכן הדבר לא נראה לי חריג), לוקחים כדור או שניים- והכאב עובר.... מצד שני אני כועסת על עצמי שלא הזכרתי את נושא הכאבים לרופא כבר לפני שנה או שנתיים או בכלל טרם החלטתי להכנס להריון... בקשר לים המלח- אם אצלך (כמו אצלי) יהיו הרבה דודות זקנות- אז תזכרי שאצלן חוש הטעם מזמן לא עובד

 

[פּוֹנְג]

תשמעי, כזו כמות של מלח, גם עיוור

חרש, טטרן וחסר בלוטות טעם בלשון ובכלל - ירגיש.

אז אני בעבודה ושלחתי את האיש לעשות מרק.

 

[מעיןבר]

מטוטלת הרגשות הזו קשה כל כך

בין אופטימיות לפסימיות, בין שמחה לעצב יכולה רק לשלוח

ולומר שבסוף הכל מסתדר לטובה...