נוירופידבק

[halev17]

נוירופידבק

שלום לכולם,
בעקבות מספר לקוחות שנפגעו כלכלית וריגשית אני רוצה להבהיר למי מתאים נוירופידבק:
1. נוירופידבק הומצא בארצות הברית בעקבות צורך למתן הפרעת היפרקטיביות והגברת קשב וריכוז.
2. לאדם עם חרדות שלא מאובחן על הרצף
בשום פנים ואופן למרות שינסו לשכנע, הנוירפידבק לא עובד על ילדים על הספקטרום בתפקוד גבוה.
הוא אולי, בחלק מהמקרים יכול להשפיע רק אזורי השפה, וורוניקה וברונקה וגם לא תמיד.
אתם מוזמנים לקרוא www.lev17.co.il
קרן הלוי קרוסקין 0502077010

 

[חייבתלהגיב]

ורניקה וברוקה.

 

[דר דורון תודר]

נוירופידבק

קרן שלום
ויכוח מדעי אמור להתנהל באמצעות מחקרים שמתפרסמים בעיתונות רפואית מבוקרת עמיתים.
הרשי לי לייעץ לך להתנסח באופן שקול ומדעי יותר.
יש במדע ויכוחים והם לגיטימיים.
פחות לגיטימי להגיד באופן גורף את מה שאת אומרת.
ישנם מאמרים רבים שפורסמו בעיתונות המדעית המבוקרת על הטיפול בנויורפידבק באוטיזם.
אני מכיר מחקרים אלה ומכיר את מגבלותיהם. מאידך, אני לא משוכנע שהאמירות החד משמעיות שלך מבוססות מידע או שהן נאמרות כביקורת מדעית שקולה.
במרבית המחקרים שבוצעו בהשתתפות מאות ילדים עם הפרעות בספקטרום האוטיסטי הוכח (אל מול קבוצת בקרה, אל מול טיפול דמה ועוד) שהטיפול באמצעות נוירופידבק מאוד יעיל לילדים אלה בתחומים שאינם קשורים להפרעת ריכוז וקשב. אתן 2 דוגמאות:
1. במאמר https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19908142 ;טופלו 150 ילדים עם ASD. המאמר מספק נתונים בנפרד על שיפור במדדי קשב, ריכוז, למידה, אינטיליגנציה ועוד אך גם נתונים ספציפיים הקשורים להתנהגויות שמופיעות תדיר בקרב ASD ותהליכי חיברות. כך שניתן לראות שהטיפול עוזר במגוון תחומים ולא רק בבעיות ריכוז וקשב.
2. במאמר הזה שפורסם השנה https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28245068 ;בדקו את השפעת הטיפול בנוירופידבק בקרב ילדים עם אוטיזם באמצעות fMRI. התברר שאיזורי מוח שעברו שינוי הם איזורי מוח שקשורים למערכות החיקוי במוח (מערכות עצבי המראה) ולא למערכות הקשורות לקשב. כך שלטעמי הטענה שהטיפול עוזר לילדים עם אוטיזם דרך שיפור בעיות הקשב שלהם היא טענה שאינה מבוססת ראיות. אציין עוד שמרבית הילדים עם הפרעה בתחום האוטיסטי משתפרים באופן ברור במהלך חודש הטיפולים הראשון. התגובה הרבה יותר מהירה מהתגובה של ילדים עם הפרעת ריכוז וקשב. גם ההבדל בזמנים תומך בכך שהשפעת הטיפול על ASD אינה דרך השיפור במנגנוני הקשב בלבד.
באתר אחר שבו כבר התכתבנו, כבר צירפתי לתשובתי רשימה של מאמרים רבים. אני לא רוצה להטריח את הקוראים במתן רשימה דומה שוב אך המעוניינים יימצאו את המאמרים בבסיסי המאמרים של הרפואה שפתוחים לקהל כגון PUBMED.

ד"ר דורון תודר

 

[halev17]

נוירופידבק

שלום דורון,
כעמיתך למקצוע כמוך אני מתבססת על מחקרים מדעיים,
אם תסתכל המחקרים מעט מוטים ולכן אינם בגדר מדע מדוייק.
בכל זאת כתבתי כאן , על מנת שלא להטעות אנשים שרוצים להיעזר במישהו ולנצל את חולשותיהם.
אם היתה נוסחת פלא, היום היא כבר היתה נרכשת בבתי החולים בוודאות.
עם זאת, האסיסטנטית שלך, לילך אכן אמינה.
בהצלחה לכולם,
קרן הלוי קרוסקין [URL]http://www.lev17.co.il[/URL]

 

[דר דורון תודר]

נוירופידבק

קרן שלום
1. את כותבת שאת "עמיתה למקצוע". עם זאת קראתי בעיון רב את קורות החייים שלך ובשום שלב לא ראיתי שלמדת רפואה. למען האמת בתוך קורות החיים שלך אין רישום של לימודים טיפולייים משום סוג .חינוך גיל רך, חשוב ככל שיהיה, אינו מקצוע טיפולי. גם העובדה שהיית מחנכת בבית ספר לא הופכת אותך לאשת טיפול. מכאן שלא ברור לי לאיזה עמיתות למקצוע את מתכוונת.
2. את כותבת שהטיפול בנוירופידבק לא מיושם בבתי חולים וזו הוכחה לכך שמדובר בטיפול לא יעיל. ברור מאליו שמדובר בטיעון ריק. גם אם התחום לא מיושם בבתי חולים אין בכך הוכחה שמדובר בטיפול רפואי לא ראוי כי יש מכלול גדול של סיבות מדוע לכאורה הטיפול לא מיושם בבתי חולים (למשל שהוא אינו בסל השירותים).
לעצם הענין יש כיום מרפאות נוירופידבק בבית החולים הפסיכיאטרי בב"ש, בבית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב, בבית החולים איכילוב ובבית חולים לב השרון. יש קבוצות מחקר מחקרים על נוירופידבק באוניברסיטת חיפה, בר אילן, האוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן גוריון.
3. את מציינת שיש לי אסיסטנטית בשם לילך. אין לי מושג מי היא, אין לי אסיסטנטית כזו. מעולם לא הייתה לי אסיסטנטית בשם זה. אני מרצה בכיר במכון זלוטובסקי לחקר המוח באוניברסיטת בן גוריון בנגב. לאורך השנים היו לי הרבה סטודנטים שלימדתי והנחתי, היו הרבה אנשים שעבדו איתי. גם אם טעית בשם של ה"אסיסטנטית"(שכאמור מעולם לא הייתה לי) קשה לי לחשוב על סטודנט או עובד אחד שעבד איתי לאורך השנים ולא ראה במו עיניו את התגובה של ילדים עם אוטיזם לטיפול באמצעות נוירופידבק. כיוון שגם במחקרים וגם במציאות מעל 90% מהילדים משתפרים בעקבות הטיפול.
4. בקורות החיים שלך את מספרת שהשתתפת במחקרים רבים. ומכאן את שואבת את סמכותך לדון בתחומים שהם מדעי המוח הטהורים.עם זאת לא ראיתי את שמך מופיע במאמרים בתחום מדעי המוח. ייתכן ותפקידך במחקרים הללו היה שולי יותר מאשר את מנסה לרמוז? אשמח לראות את מאמריך שפורסמו בעיתונות מדעית מקובלת, מבוקרת.
5. את מדברת על מחקרים "מוטים". זו טענה שניתן להוכיח אותה מדעית, באמצעות סטטיסטיקה מוגדרת. עד היום היא לא בוצעה ולא פורסמה. פורסמו עד היום עשרות מאמרים בטיפול באוטיזם באמצעות נוירופידבק בהשתתפות מאות רבות (מעל אלף) ילדים. המחקרים מגיעים ממדינות שונות, אוניברסיטאות שונות, אנשים שונים. קשה לדמיין איך כולם עושים יד אחד להטות מחקרים... המחקרים מתפרסמים בעיתונות המדעית שבה יש ביקורת עמיתים. כמי שמפרסם מאמרים אני יכול להעיד על הדרך הקשה שכל מאמר עובר מרגע כתיבתו ועד פרסומו. הכותב צריך להגיב על כל תג ותג ועל כל הערה של העורך. הערכים לא ששים לקבל מאמרים והם מבררים כל נתון וכל פרט מידע. האם גם העורכים נכללים בתוך הגופים שעושים הטעייה ?
6. כאמור, דיון מדעי צריך להתנהל באופן מדוייק. את כותבת שהטיפול הומצא בארצות הברית לצרכי התמודדות עם הפרעת ריכוז וקשב. מדובר בהטעייה. הטיפול פותח כמחקר לצורך שיפור שינה. בדיעבד הוא התברר כטיפול מדהים לאפילפסיה. התפרסמו עשרות מחקרים בעיתונים המובילים בעולם (כולל SCIENCE) על השפעתו באפילפסיה. רק אז שמו לב שהוא גם עוזר ל ADHD. (המתעניינים יכולים לראות באתר שלי את הגרפים המקוריים שמתארים את הירידה בכמות ההתקפים של החולה הראשונה עם אפילפסיה שטופלה באמצעות נוירופידבק כבר בתחילת שנות ה 70).
לסיכום, הורים לילדים הסובלים מאוטיזם נמצאים במצוקה רבה. הם תולים תקוות בכל טיפול שמציעים להם. אין כמעט טיפול ברפואה שאין עליו מחלוקת. זה לגמרי לגיטימי להתווכח - כאשר נשמרים הכללים של דיון מדעי, מבוסס מאמרים ועובדות. כאשר הורים בוחרים לעשות טיפול בנוירופידבק הם לפחות יודעים שמדובר בטיפול שהוכח מדעית, מתבצע בו מחקר אקטיבי (גם כיום). אם הוא נעשה באופן מקצועי הוא מניב תוצאות טובות מאוד. כפי שכבר פירסמתי יש הוכחות ברורות בהדמיה מוחית שמלמדות על שיפור בתפקוד המוחי של הילדים עם אוטיזם (למשל https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28245068).. ואחרי כל זה אני הראשון שיכול להעביר ביקורת על מחקרים בתחום- אבל גם אחרי שאני מברר לעצמי היטב את הבעיה שיש בכל מחקר- אני נותר עם הידיעה שמדובר בטיפול ראוי שמוצדק להציעו לילדים ומבוגרים עם ASD.
ד"ר דורון תודר

 

[arana1]

בקיצור, הכל חרטא

ודי בעובדה שאין לאנשי מדעי המחשב שמץ של מושג לסיבות לקשב שונה ממה שמוגדר כיום כתקין ולמה ישמרנו השם יש בחברה מקום גם לקשב שונה, וגם אוטיזם יכול להיות מוגדר כקשב שונה, בשביל לחשוף עד כמה המדע עדיין חשוף להטיות תרבותיות ופוליטיות וכל מה שנכתב ואעלק נחקר בנושא סובל מרמה כל כך מזעזעת של הטיית המבוקש שאין מצב שאיש מדע ראוי היה נותן יד לתשפוכת הפסאודו מדעית היו שגם אם עברה את כל המסננים שנחשבים ראויים זה רק מוכיח עד כמה אלה פגומים.
קשב שונה, אוטיזם, אינו הבעייה, האטימות לאפשרותו ואפילו לנחיצותו לפרט ולחברה, זו הבעייה.
וזה שאין בכל האקדמיה ולו אדם אחד שמסוגל להתמודד או להתמרד נגד הבזיון , גם למדע וגם למוסר וגם לרפואה, המתגלם בדבקות במה שאינו אלא פשיזם רצחני, מוכיח שבעניינים אלה כל מי שסובל ידו על מה שנחשב בטעות כמחקר עושה עוול בלתי משוער לאנשים הכי טובים.

בסופו של דבר גם האקדמיה תתפוש את עצמה, עד שזה יקרה מיליוני ילדים ובוגרים יפלו קורבן לרצחנותה

 

[arana1]

כמה שנים ייקח לאקדמיה להתנער מהפשיזם שלה ?

כמה זמן יקח לפסאודו חוקרים לנסות להכיל ולחקור גם אמת הנובעת מהעובדה הלא זמינה לאנשים כחניים ?
אמת המבוססת על מגוון, על היופי בו, בשונות, בעובדה שלכל דבר זמן וקצב וכיוון משלו...
אפילו לאנשים, ובוודאי לילדים שעדין לא הושחתו על ידי המוסדות שאתם מעריצים כאילו היו מייצגים של איזה מציאות קבועה שאסור חס וחלילה לגעת בה ולערער עליה .

מתי סוף סוף מישהו יבין שלמרות המוסכמה הארכאית יש קשר בין מדע למוסר, וביחס לשונה המדע והרפואה מתנהלים תוך הפרה שאין בוטה ממנה של האתיקה,
גם המקצועית שבה אתם משתבחים.

כך שלא רק שאין שום ערך מדעי לכל מה שנקרא בטעות מחקר בתחומים כמו הפרעת קשב ואוטיזם אלא שהמאפיין הכי מובהק שלו הוא שבירה מוחלטת של כל כללי הפרדיגמה המדעית.
ביקורת עמיתים יכולה להיות דבר נהדר, וחשוב, אבל כשכל העמיתים אוחזים בדיוק באותה מוסכמה חברתית-תרבותית, וממנה הם מתיימרים לשקול את איכות המחקר לגבי שונות, אז המקום שצריך לשפוט מחקר כזה הוא בית המשפט הבין לאומי בהאג.