נוכח נפקד...
כבר זמן מה שאני די התרחקתי מהפורום, מכל מיני סיבות. בשלב מסוים כבר לא ידעתי איך לחזור לרשום, איך להסביר לאן נעלמתי - שהרי כמנהל פורום אני אמור להיות נוכח ולהשתתף בדיונים, ובכל פעם ההודעה הזו נראתה מפחידה יותר ויותר... בעצם זו לא ההודעה שמפחידה, כמו שההכרה שמא "נכשלתי" בהנהגת הפורום או בהשקעה בכתיבה... ואולי גם בזה שאני כבר כמעט בן 33, ועדיין תקוע במספר תחומים, עדיין לא מעז להודות מה אני מסוגל לעשות ומה לא... עדיין מנסה לשפוט את עצמי שאני לא טוב מספיק... מאידך אני מדמיין איך יכול להיות אחרת... אם לא היו אותן בעיות שאני נתקע בהן... אם כי אני רואה שעדיף להתמודד איתן, עובדה שהפסקתי להתחמק מלכתוב, אבל עדיין... יש הרבה דברים שאני רוצה לומר, לשתף... למה קשה לי כל כך להיפתח..? אולי בכל זאת כדאי (להמשיך) לכתוב בלוג? כך או כך, לאחר שהתייעצתי עם בתיה, קיבלתי לבסוף את המסקנה שאני לא יכול להמשיך לנהל את הפורום בשלב זה. אשמח להמשיך לכתוב ולייעץ מדי פעם...
יובל
כבר זמן מה שאני די התרחקתי מהפורום, מכל מיני סיבות. בשלב מסוים כבר לא ידעתי איך לחזור לרשום, איך להסביר לאן נעלמתי - שהרי כמנהל פורום אני אמור להיות נוכח ולהשתתף בדיונים, ובכל פעם ההודעה הזו נראתה מפחידה יותר ויותר... בעצם זו לא ההודעה שמפחידה, כמו שההכרה שמא "נכשלתי" בהנהגת הפורום או בהשקעה בכתיבה... ואולי גם בזה שאני כבר כמעט בן 33, ועדיין תקוע במספר תחומים, עדיין לא מעז להודות מה אני מסוגל לעשות ומה לא... עדיין מנסה לשפוט את עצמי שאני לא טוב מספיק... מאידך אני מדמיין איך יכול להיות אחרת... אם לא היו אותן בעיות שאני נתקע בהן... אם כי אני רואה שעדיף להתמודד איתן, עובדה שהפסקתי להתחמק מלכתוב, אבל עדיין... יש הרבה דברים שאני רוצה לומר, לשתף... למה קשה לי כל כך להיפתח..? אולי בכל זאת כדאי (להמשיך) לכתוב בלוג? כך או כך, לאחר שהתייעצתי עם בתיה, קיבלתי לבסוף את המסקנה שאני לא יכול להמשיך לנהל את הפורום בשלב זה. אשמח להמשיך לכתוב ולייעץ מדי פעם...
