נולי המקסימה הביאה לוויינט קישור לכתבה שלי על

לאה סי

Active member
תודה
תמיד מרגש לקרוא מחדש!! איך אהבתי

את התמונה האחרונה!!
 

הבת המתהוללת

Well-known member
מנהל
אני כבר מכירה את הכתבה הזו כמעט בעל פה!

דרך אגב, עוגת הגבינה שלך מככבת אצל מרילין השבוע:

עוגת גבינה ופירורים אפויה, בטעם "של פעם"

את מתכון העוגה הזו מסרה לי חברתי אורני, כשחיפשתי עוגת גבינה שביקש ממנו דודי המבוגר: "עוגה כמו שהיו מוכרים פעם, עם גבינה וצימוקים בין שתי שכבות בצק". העוגה נהדרת, קלה מאוד להכנה ומצליחה תמיד.
וכך מסדרה אורני : זו הייתה העוגה הקבועה שאימא שלי הייתה מכינה לנו ושאני הייתי מכינה לילדים שלי לארוחת בוקר.
זה היה בתקופה שבה עדיין לא היה קורנפלקס ולא היה זמן ליטול ידיים והיה חשוב לי שיאכלו משהו
עם ערך תזונתי ולא סתם קמח וסוכר.
הנה המתכון:
הכמות מספיקה לתבנית עגולה 26 או מלבנית בינונית. אני תמיד נהגתי להכפיל כמויות ולאפות
בתבנית השטוחה הגדולה של התנור.

מצרכים לבצק
1.5 כוסות קמח רגיל
100 גר' חמאה (אפשר גם מרגרינה אבל עדיף חמאה)
1/2 כוס סוכר
תמצית וניל
1 חלמון ביצה

מצרכים למלית:
500 גר' גבינה לבנה עד 9% שומן
2 כפות בינוניות קורנפלור
3 ביצים + חלבון שנשאר מהחלמון שהכנסת לבצק
תמצית וניל
גרידת לימון
1/2 כוס סוכר
צימוקים בהירים שטופים ומסוננים היטב.

מכינים אתה בצק: מעבדים את הקמח עם החמאה עד לקבלת פירורים, מוסיפים את הסוכר, מערבבים, מוסיפים וניל וחלמון ומעבדים לבצק אחיד ומגובש. מרפדים תבנית משומנת (אפשר/כדאי להניח נייר אפיה) בשני שליש של הבצק. לשליש הנותר מוסיפים עוד קצת קמח וסוכר ומעבדים עד לקבלת פירורים.
מכינים את המלית: מערבבים הכל.
מרכיבים ואופים: ויוצקים את המלית על שכבת הבצק שבתבנית, מפזרים את הפירורים ומכניסים מיד לתנור בחום בינוני (180 מעלות), בשליש התחתון של התנור. אופים עד שמזהיב מלמעלה.
 
ואני עדיין בוכה מהצפת הרגש, בכל פעם שקוראת את

אחת הכתבות האלה.
תודה על שהבאת את המתכון.
גם אני ברשימת התפוצה של הבלוג של מרילין.
והעוגה הזו במיוחד, עושה לי צביטת געגועים גדולה בלב.
אתמול בירכתי שהחיינו על שזיף מטלי וזה זרק אותי באחת לבית ההורים.
עץ מטלי עמד מאחורי חלון חדר הילדים בו גדלתי והשזיפים שעליו נחשבו
להכי פושטים, אבל בדיוק בגלל זה, כיוון שהיו כל כך זמינים, הטעם והריח
שלהם קשורים קשר הדוק לילדותי.
 
ואגב, פרסמתי את זה הבוקר גם בספר הפנים ופתאום

ראיתי המון לייקים מחברים שלמדו אתי בביה"ס האזורי והיו שותפים לאותה חוויה בדיוק.
 
למעלה