נוסחת עילוי

eli3443

New member
נוסחת עילוי

האם מישהו יכול להציג נוסחת עילוי כפונקציה של זווית התקפה (aoa) בהתחשב כמובן במקדם העילוי המהירות והצפיפות.
תודה מראש
 
בבקשה

L = CL x A x (ρ x V^^2) / 2

Lift = Coefficient x Wing area x density x Velocity squered / 2

(CL = Coefficient of lift , which is determined by the type of airfoil and angle of attack.)

 

eli3443

New member
אם אפשר שאלה נוספת על עילוי

האם הבנתי נכון מהגרף שהצגת ,שהשפעת הגדלת זווית ההתקפה (נניח בצסנה )מ 0 מעלות ל 10 מעלות תשפיע על העילוי יותר מהגדלת מהירות מ 60 קשר ל 70 קשר .
תודה
 
הכל יחסי

הדבר היחידי שמוחלט זוהי זווית ההתקפה, מפני היא קובעת את מקדם העילוי CL, בהנחה שתכונות הפרופיל אינן משתנות - (לא מדוייק, ראה השפעת המדפים).
כאשר מטוס טס (אופקית וישרה) השקול (וקטור) של סה"כ כל הכוחות הפועלים עליו, שווה לאפס. במקרה זה, העילוי שווה למשקל וכח הסחב שווה לגרר.
אם, תיאורטית, תוסיף משקל למטוס, עליך יהיה להגדיל את העילוי, או באמצעות הגדלת המהירות, או ע"י הגדלת זווית ההתקפה.
מאחר ולכל מטוס ישנן המהירויות בו הוא פועל, לא בהכרח השפעת שינוי המהירות (יחסית) יהיה שווה להגדלת זווית ההתקפה באותו השיעור.
אותנו לימדו, כי הגישה לנחיתה צריכה להיות במהירות מסויימת ע"מ שלא נזדקר. אבל זה נכון למטוסים שההבדלים במשקל שלהם קטן. לוא היו מלמדים לשמור על זווית התקפה ידועה בנחיתה, אזי לא משנה מהו משקל המטוס, המטוס לא יזדקר עד שלא נעבור את זווית ההתקפה הקריטית.
היום, עקב כניסתן המסיבית של התצוגות האלקטרוניות, שבין השאר מורות את זווית ההתקפה, נכון היה, לדעתי וגם לדעת גדולים ממני, ללמד חניכי טייס לבוא בזוית התקפה ידועה, לנחיתה, יותר מאשר להקפיד על מהירות הנחיתה. שמירה על זווית התקפה ידועה בגישה הסופית, מאפשרת תכנון מדוייק הרבה יותר של מיקום נקודת הנגיעה במסלול (שאל את הטייסים הנוחתים על נושאות מטוסים).
אגב, שים לב כי הגרף מראה שבזוית התקפה 0 עדין CL גדול מאפס. תכונה זו מנוצלת, למשל בדאונים, שכאשר רוצים להגדיל את מהירות טיסתם, להשגת מרחקי דאיה גדולים, א. מוסיפים להם משקל (מטען מים) ו-ב, למדפים שלהם יש אפשרות לעלות למעלה (ובכך להקטין, אפקטיבית, את זווית ההתקפה השקולה).
אריאל אריאלי
 

eli3443

New member
אשאל אחרת

האם נכון(לדוגמא) לפי הגרף שהצגת שהגדלת הזווית מ 0 ל 8 מעלות תגדיל את העילוי בערך פי 4 אם המהירות תשאר קבועה(מניח שתקטן בגלל גרר) ,ואילו אם נגדיל מהירות מ 60 ל 70 מבלי לשנות את הזווית ,אז העילוי ייגדל בערך פי 1.035.
את ההסבר על הדאונים מודה שלא הבנתי.
תודה
אלי
 

טל ר

New member
אם המהירות תגדל מ-60 ל-70

אבל זוית ההתקפה תישאר כמות שהיא, העילוי יגדל בערך פי 1.36 (כלומר בכ-36%, לא בכ-3.5%).
כל זה תאורטי לחלוטין. כאשר אתה משנה מהירות - תשתנה זוית ההתקפה. כאשר אתה משנה זוית התקפה - תשתנה גם המהירות (כי הגרר גם ישתנה).
 

eli3443

New member
אתה צודק

טעיתי .- יגדל ב 36% ולא ב 3.6%.
אבל תאורטית לפי הבנתי את הגרף שהוצג השפעת הזווית תגדל מ0.2 ל 0.8 כאשר הזווית גדלה מ0 ל 8 מעלות ,שזה שעור של 400% .
&nbsp
 

טל ר

New member
הבנת את הגרף נכון

אלא שבססנה 172, נדירה מאוד טיסה ב-0 מעלות של זוית התקפה, וגם לו תטיס כך ססנה 172 ואז תשנה את זוית ההתקפה מ-0 מעלות ל-8 מעלות (שינוי גדול מאוד), הרי שכתוצאה מכך גם הגרר ישתנה מהותית והמהירות לא תישאר כשהייתה.
&nbsp
לרוב, כאשר אנו מטיסים מטוס קל (במהירות קבועה וללא פניות, בעבור הדוגמא), אנו קובעים זוית ביחס לאופק (attitude) ופרמטרי דחף (סל"ד ולחץ סעפת, בעבור מטוסים עם פסיעה משתנה). הפיזיקה והיציבות של המטוס יקבעו בעבורנו מהירות, זוית התקפה וקצב טיפוס/הנמכה.
 

NoamKo

New member
שאלה לגבי הפיסקה הראשונה

"בטיסה ישרה ואופקית העילוי שווה למשקל"
&nbsp
בהנחה שמדברים על מטוס שהוא לא קנארד, העילוי לא צריך להיות קצת יותר מהמשקל?
 

mike300L

New member
אם העילוי יגבר על המשקל, המטוס יאיץ בכוון של ווקטור העילוי

כלומר יטפס בגובה.
 

טל ר

New member
נועם עקרונית צודק

ומדבר על כך שעל הזנב פועל כוח כלפי מטה.
 

mike300L

New member
מה שחשוב לדיון זה שסכום כל הכוחות שווה אפס

הכוח שמפעיל הזנב כלפי מטה נכלל בסך כל הכוחות הפועלים בניגוד לעילוי.
 

טל ר

New member
אני חושב שכולנו מסכימים שסכום הכוחות אפס

כמו בכל טיסה ללא תאוצה - וזה כולל טיפוס, הנמכה וכו' (לא המעבר מישרה ואופקית לטיפוס אלא טיפוס במהירות קבועה - במעבר כמובן שיש תאוצה וסכום הכוחות אינו אפס).
מה שאמר נועם הוא שהעילוי גדול מהמשקל, מה שנכון, כי העילוי שווה למשקל + הכוח הפועל על הזנב (ועוד כל מיני כוחות המזדנבים פה ושם, אבל תרומתם די שולית/זניחה).
 
למעלה