נוסטלגיה (יפית מההישי)

[יתיר בן יתיר]

נוסטלגיה (יפית מההישי)

לאלה מאיתנו שהיו שם וזוכרים את זה: היום פיזזתי לי בדיזנגוף סנטר אחרי שיעור מוסיקה, וראיתי לפתע את יפית, המלצרית האגדית מההישי. מובן שלא אמרתי שלום, כיאות למיזנטרופ. אבל! זה עורר בי מחשבה ממש מעניינת והיא כדלקמן: מה קרה לעובדי ההישי? השמועה אמרה לי שיפית פתחה את הריינבואו בעצם. מה קרה לעופר? מה קרה לפיליפ? מישהו יודע? וחוצמזה, אתם ח י י ב י ם ללכת לראות את שר (פי) הטבעות. גם אם לא קראתם את הספר (כמוני למשל). גם אתה אניגמה חייב. במקום לפתוח שרשורים על שירי זימה. המלצה חמה חמה חמה חמה חמה. אני אישית, הולך מתישהו לראות את זה עוד פעם. זה פשוט ש-ווה.

 

[icy rain drop]

Lord of the Rings!

סרט מדהים! גמני הולכת שוב. ומזה מיזנטרופ????

 

[.m]

שר הטבעות

הרבה שבחים נאמרו על הסרט הזה, ובצדק - השחקנים(בעיקר איאן מק´קלן) נפלאים. הליהוק מדוייק להפליא. האפקטים הממוחשבים, כמעט ואינם מורגשים. והעלילה מתקדמת אינה נמרחת. אבל מה - בניגוד לטרילוגיות אחרות ("מלחמת הכוכבים"; "אינדיאנה ג´ונס"; "בחזרה לעתיד"...) שר הטבעות - אחוות הטבעת לא עומד כסרט בפני עצמו, פשוט כי אין לו סוף. זה כמו לראות פרק (נא לבחור את תכנית הטלביזיה האהובה עליכם, ולהכניס את שמה כאן:_________) שמסתיים במשפט TO BE CONTINUE, ולדעת שההמשך יגיע בעוד שנה. או במילים אחרות - זו לא טרילוגיה, זו מיני סדרה שמוקרנת על מסכי הקולנוע! אז אחרי שיצאו 2 החלקי הנוספים, כדאי יהיה לקנות את הכל בוידאו (DVD) ולראות בבית, עם שוקו חם, ופופקורן. שלכם mai

 

[יתיר בן יתיר]

מאי, לדעתי, את ממש לא צודקת

צ´מעי, הסרט מסתיים בדיוק כמו שנגמר אותו הספר. ככה זה. וחוצמזה, זה נראה לי סרט שהולך לאיבוד בתוך DVD + פופקורן + שוקו. לא יודע. חוצמזה, שזה ממש ממש עכשיו מדהים, במיוחד (!) המוסיקה והקטעים שהוא שם על עצמו את הטבעת.

 

[.m]

זה לא סותר...

אני לא מתווכחת על איכויות הסרט. הוא עשוי מצויין מכל הבחינות (צילום, תפאורה, שחקנים...) א ב ל - הסרט, כמו הספר הבודד - לא עומד בפני עצמו, רק כחלק מהטרילוגיה. ולהבדיל מהספר, שם אתה יוכל לקרוא את כל הטרילוגיה ברצף (בכלל מוכרים אותה בספרים נפרדים???), לשחרר את הסרטים האלה ב- 3 שנים, נראה לי ממש לא לעניין. אולי אם היו משחררים סרט כל 3 חודשים היה בזה הגיון.

 

[יתיר בן יתיר]

מיזנטרופ=שונא אדם ../images/Emo6.gif

 

[לירוי25]

אח, ימי ההישי העליזים!

איפה היא אותה תקופה נשכחת ואהובה של הביקור השבועי ב"הישי". המקום היחידי שבו נגנו את השיר "דיווה" בממוצע של 7 פעמים בערב. מסיבת פורים. האקסים המיתולוגים. התור לשירותים (מקום נהדר להחליף מספרי טלפון ומתכונים). ואם כבר בנוסטלגיה עסקנו - האם מישהו זוכר את ה"טאץ´"??

 

[**Blue-Lagoon**]

לורד אוף דה רינגז

גם אני מצטרפת לרשימת האנשים שיראו את זה בשמחה פעמיים, שלוש, ארבע וכו´

הספר יפה, הסרט מדהים (והשחקן שמשחק את הELF איזה חמודון... איך קוראים לו?) ליהוק מצוין, ונופים מדהימיםםםםםםםםםם. מי עובר איתי לניו זילנד?

 

[MARMELAD]

יפית, פיליפ

את יפית ראיתי בשוק לפני שבועיים עושה קניות עם אמא שלה. כמובן שהיא לא זיהתה אותי - סה"כ השתנתי מאז שהייתי נער תמים בן 16.... אבל עשה לי צביטה קטנה בלב לראות אותה.... את פיליפ פגשתי לפני קצת יותר מחצי שנה ממלצר בחוף גורדון. השד יודע אם הוא עדיין שם. מה שכן, הוא סופסוף למד עברית תקנית. והבחורינה שפתחה את הריינבואו היא לא יפית אלא מי שהייתה הברמנית בהישי - שחומה, רזונת וחביבה ושמה לא ידוע לי

 

[יתיר בן יתיר]

ומה עם עופר? שיו, איזה ישן זה.

 

[MARMELAD]

אני לא חושב שהכרתי אותו ממש

השם לא אומר לי כלום.....

 

[MARMELAD]

נוסטלגיה מאתמול (גבר השנה בדום)

שתיים בלילה... אני ושיר יורדים מהאופנוע. הפרידום מואר כולו. בחוץ - בניגוד למועדון גדול אחר שעובד ביום שישי - לא היה כמעט תור. תוך שלוש דקות כבר היינו בפנים. מוזיקת דאנס מטופשת קיבלה את פנינו - הסתכלנו אחד בשני במבוכה. לשמחתנו גילינו שהמוסיקה הייתה מוזיקת רקע לתצוגת גברי השנה שעינטזו על הבמה כאילו אין מחר. עם כל הכבוד לגברברים - אנחנו החלטנו להשקיע את הזמן הזה בהתמצאות במועדון, זריקת החפצים לשמירה, וחיפוש פרצופים מוכרים. התמצאנו, זרקנו, מצאנו. התצוגה נגמרה. יהיה שיגי. הצעד הבא - התמקמות באיזור קוד א´. (קוד א´ - חתיכים בשלוש מאות וששים מעלות). התמקמנו. עכשיו זה הקטע שאנחנו רוקדים בחושניות, ובינתיים עושים עיניים לכל העולם. רקדנו, עשינו. אין הצלחה. בניגוד ל TLV, הדום משום מה מסודר זוגות זוגות. ויש בו הרבה סטרייטים. אז אוקיי, רקדתי עם בחורה. זה אומר שאני סטרייט? טוב. אמרה לי שיר. מיציתי. בוא נלך לשבת. חיפשנו ספות. באמת שחיפשנו. אבל המקום היחיד שהיה בו מקום לשבת היה חדר החושך. אנחנו ? בחדר חושך? כמה נמוך. ישבנו. "קצת שמאלה" העירה לנו ערימת הומואים מתחרמנים "אתם סטרייטים בכלל". מחיתי נמרצות. זזנו שמאלה. בכינו על חיינו האומללים. שיר הלכה לרקוד. אני נשארתי בדד בחדר חושך. עכשיו זה המצב - אני יושב לי בדד בחדר חושך. מימיני חבורה. משמאלי רווח. אה, לא. מישהו התיישב. הוא היה עם בקבוק מים. לקחתי שלוק. זאת הייתה בירה. הוא מסתכל עליי. אני מסתכל על הנעליים שלי. אנחנו מתחילים להתפטפט. הוא עובד בבית משוגעים (סימן א´). הוא יושב בזווית אליי. הוא רואה אותי. אני לא רואה אותו. חושך (סימן ב´). אני ממש מתאמץ. יש לו פנים חמודות כאלה, כמו של תינוק (סימן ג´). שפתיים ענקיות. עיניים של ילד בן 5. אהבתי. עוברת חצי שעה שאנחנו יושבים ומפטפטים. היד שלו כבר איפהשהוא על הגוף שלי - לא ברור לי איפה. היד שלי על הצוואר שלו. סבבה. עכשיו - משהו שכדאי לדעת. בד"כ ביה עושה לי טוב. לא אתמול. השילוב של המוזיקה והבטן שלי לא היה משהו. יאללה - הולכים לשירותים להקיא. יריב ואני הולכים מחדר החושך לשירותים. בדרך אנשים מסתכלים עלינו (סימן ד´). יופי. שיסתכלו. שיקנאו. הומואים. השירותים של הדום נהדרים. הם נורא גדולים, מצופים במין שיש שחור - מראות בכל חור. בקיצור - תענוג. נכנסתי לתא. הוא היה אפילו נקי יחסית - במיוחד בהתחשב בכך שהשעה כבר הייתה שלוש וחצי בבוקר. במועדונים אחרים של הומואים שעובדים ביום ששי - השירותים מגעילים. לא כאן. בקיצור - עד שהגעתי לשירותים, אחרי כל התור שהיה, להקיא כבר לא בא לי. לאנוס את יריב - דווקא כן. אני פותח את הדלת - מישהו בא להיכנס במקומי. אני מסמן ליריב שמחכה לי בחוץ - הוא נכנס. בטח חושבים שאני זונה. אז מה. עכשיו - מה בדיוק היה שם בפנים - אני אשאיר לדמיון שלכם לספר. אני בטוח שמה שלא עשינו שם - אתם תחשבו על דברים יותר מעניינים. אבל התוצאות היו כאלו - יצאנו אחרי שעה. היו לי שני איקים על הצוואר (בפעם האחרונה שהיו לי כאלה הייתי בן 18). המועדון כבר לא היה מלא. שיר חיפשה אותי עד עכשיו. אה, ועוד משהו. כל הסטלה ירדה לי. לראשונה באמת ראיתי את יריב. טוב - זה המקום לעצור רגע ולצאת בהצהרה. יריב היה אחלה בחור. באמת. הוא היה מותק נורא, אמר לי בדיוק את מה שרציתי שהוא יגיד - עשה בדיוק מה שרציתי - בלי שאני אצטרך לבקש - והוא מנשק נהדר. אבל מה... הבחור.. לא נעים לאמר - מכוער. פחד. הפנים העגולות והחמודות שלו - מסתבר - היו השלמה לגוף העגול והפחות חמו דשלו. השפתיים הענקיות שול - שנראו לי סקסיות - פתאום נראו לי כמו שפתיים של מונגולואיד. ולסיכום כל הפרשה - בואו נאמר שבמצב אחר לא הייתי חושב בכלל לנגוע בו. אבל מה? הוא היה נהדר. ומה שהיה - היה נהדר. כשחזרנו החוצה, מחובקים, נפרדנו כדי למצוא כל אחד את מי שהוא בא איתו, וקבענו להיפגש תוך חמש דקות. נפגשנו. הסתכלתי עליו. זה לא זה. אין מצב בעולם שאני הולך אליו. גם אין מצב בעולם שאני בקשר איתו. זה פשוט לא יעבוד. בחיים. המקסים הזה כנראה הבין עוד לפני שדיברתי. הוא אמר לי שהוא הולך לחפש את החבר´ה שלו. הוא הביא לי חיבוק. אמר לי תודה. ושהוא נהנה נורא. חיבקתי אותו. הסתובבתי. הלכתי הביתה עם שיר. היה עשר. ודרך אגב - הבחור שנבחר לגבר השנה באמת מותק. והתצוגה בכלל הייתה משעשעת נורא. נקודה חשובה למי שארגן אותה - אם אתם שמים זיקוקים על המעקה - כדאי שתוודאו שהצלמים לא נשענים עליהם. כל הצלמים המסכנים חטפו מטח זיקוקים לפרצוף. נראה לי כואב. לסיכום הערב - יריב -

גבר השנה -

מוזיקה -

וחצי קהל -

(יותר מדי סטרייטים) סה"כ -

היה אחלא.

 

[MARMELAD]

פרידום = דום

 

[MARMELAD]

דרך אגב סטוץ מוזר שכזה

הסקר החדש מתייחס לסטוצים גרועים - נא התייחסותכם

 

[לירוי25]

איך קוראים לזה שנבחר לגבר השנה?

 

[i love u]

עידן...

 

[לירוי25]

עידן? לא מכיר..נראה לי?!?

 

[יתיר בן יתיר]

סתם שתדעו:

אני מכיר אותו (והוא לא מכיר אותי, אבל זה לא משנה), במיוחד בגלל איזושהי פדיחה, שאני מנוע מלספר אותה כמובן, שקשורה לעברו הלא רחוק. וחוצמזה, הוא נראה הרבה יותר טוב במציאות מאשר בתמונות, והוא נראה מעולה במדים (יחיד סגולה)

 

[i love u]

שמעתי כבר על אנשים שהלכו לחפש אותו../images/Emo6.gif

בבה"ד 10 חחחחח

 

[MARMELAD]

כל השווים בחר"פ

אמר גיא שהיה חובש ושירת שמונה חודשים במקרפ"ר