נוסטלגיה
שלום לכל חברי הפורום לפני הרבה זמן (שש שנים) הייתי במזרח (הודו, תאילנד, אוסטרליה)בטיול שאחרי הצבא המפרך שרבים מאיתנו עוברים,טיול של שנה..היה טוב. הטיול ברובו היה מבחינתי פריקת עול המסגרות ועבר ברובו בסאטלות אין סופיות ומסיבות טראנס בגואה, מנאלי, קסול, קו פאנגן ומלבורן. התאהבתי בטראנס ובהווית המסיבות וכל הסצנה שמסביב. היום אני לא מצטער על אף רגע מהטיול(שהיה לי קשה מאוד לחזור ממנו כמו רבים וטובים). היום המצב שונה. היום אני כבר כמעט בן 30, אחרי הרבה שנות למודים באוניברסיטה(לא מאמין שאני כותב את זה אבל אני עוד מעט דוקטור-וטרינר- על הלימודים החלטתי בטיול)וממש לא סטלן.גדלנו... אם לדייק,היום אני מאד נרתע מכל הקטע הזה (שלדעתי מתאים לאאללה לתקופת פוסט-צבא/טיול אבל ממש לא מציאותי לאורך זמן. היום, לקראת סיום למודיי עולה לי(באופן טבעי אחרי שנות הדחקה) שוב אופציית טיול חזרה למזרח אבל בראש אחר . בלי סמים כן הודו ותאילנד בלי סמים, אלא טיולים, אנשים, תרבות,מקומות וכל הדברים הטובים שלומדים על העולם אחרי הגילוי שיש עולם יפה ושלם גם בלי הירוק. החשש שלי כיום הוא(וכואב לי כשאני כותב את זה)בדיוק להתקל במה שהייתי אני לפני שנים : הסטלן הישראלי שנמצא בכל מקום, מה גם שלדעתי התופעה התרחבה וכל ילד היום נוסע למזרח כאשר בתקופתי זה היה מאד נפוץ אבל לטעמי לא כמו היום. הייתי רוצה לשמוע ממי שהיה בתאילנד ו/או הודו האם הסטלן הישראלי יקפוץ בכל מקום או שאני צריך לברוח ממנו (או פשוט לותר כי זה כבר אולי לא בשבילי- הזדקנו אולי....) ואם לא תנו איזה רשימה של מקומות שישראלים לא שורצים בהםכמו באנג'ונה וגאטור מנאלי וקולו ואלי או קו פאנגן. לא יודע אולי יש איים אחרים בתאילנד בלי כל הסצנה של המסיבות והסמים.. שיהיה ערב טוב
שלום לכל חברי הפורום לפני הרבה זמן (שש שנים) הייתי במזרח (הודו, תאילנד, אוסטרליה)בטיול שאחרי הצבא המפרך שרבים מאיתנו עוברים,טיול של שנה..היה טוב. הטיול ברובו היה מבחינתי פריקת עול המסגרות ועבר ברובו בסאטלות אין סופיות ומסיבות טראנס בגואה, מנאלי, קסול, קו פאנגן ומלבורן. התאהבתי בטראנס ובהווית המסיבות וכל הסצנה שמסביב. היום אני לא מצטער על אף רגע מהטיול(שהיה לי קשה מאוד לחזור ממנו כמו רבים וטובים). היום המצב שונה. היום אני כבר כמעט בן 30, אחרי הרבה שנות למודים באוניברסיטה(לא מאמין שאני כותב את זה אבל אני עוד מעט דוקטור-וטרינר- על הלימודים החלטתי בטיול)וממש לא סטלן.גדלנו... אם לדייק,היום אני מאד נרתע מכל הקטע הזה (שלדעתי מתאים לאאללה לתקופת פוסט-צבא/טיול אבל ממש לא מציאותי לאורך זמן. היום, לקראת סיום למודיי עולה לי(באופן טבעי אחרי שנות הדחקה) שוב אופציית טיול חזרה למזרח אבל בראש אחר . בלי סמים כן הודו ותאילנד בלי סמים, אלא טיולים, אנשים, תרבות,מקומות וכל הדברים הטובים שלומדים על העולם אחרי הגילוי שיש עולם יפה ושלם גם בלי הירוק. החשש שלי כיום הוא(וכואב לי כשאני כותב את זה)בדיוק להתקל במה שהייתי אני לפני שנים : הסטלן הישראלי שנמצא בכל מקום, מה גם שלדעתי התופעה התרחבה וכל ילד היום נוסע למזרח כאשר בתקופתי זה היה מאד נפוץ אבל לטעמי לא כמו היום. הייתי רוצה לשמוע ממי שהיה בתאילנד ו/או הודו האם הסטלן הישראלי יקפוץ בכל מקום או שאני צריך לברוח ממנו (או פשוט לותר כי זה כבר אולי לא בשבילי- הזדקנו אולי....) ואם לא תנו איזה רשימה של מקומות שישראלים לא שורצים בהםכמו באנג'ונה וגאטור מנאלי וקולו ואלי או קו פאנגן. לא יודע אולי יש איים אחרים בתאילנד בלי כל הסצנה של המסיבות והסמים.. שיהיה ערב טוב
