"נוסעים בזמן אינם מתים" של ג'ק מקדוויט
את "נוסעים בזמן אינם מתים" של ג'ק מקדוויט (באנגלית "Time Travelers Never Die - Jack McDevitt") ראיתי בעברית לפני כחצי שנה כשעברתי בצומת ספרים, בעילעול בעמידה בחנות הוא נראה בסדר אבל בשנים האחרונות אני בעיקרון נמנע מספרי נייר כך שהחלטתי לקרוא אותו באנגלית.
גיבורי הסיפור הם שני אנשים צעירים, אחד הוא בנו של ממציא מכונת הזמן והשני ידידו, אשר גילו את מכונת הזמן לאחר העלמות הממציא ואת ההרפתקות שהם עוברים כאשר הם משתמשים בה. נשמע קלישאי? נכון, והספר גם הוא כזה. ציפיתי לספר מד"ב (פחות או יותר, עדיין מדובר כאן על מסע בזמן) אולם קראתי ספר ארוך, נמרח וברובו משעמם על ה"ההרפתקות" במרחבי העבר...
השליש הראשון מוקדש כולו למציאת מכונת הזמן וגילוי השימוש בה, כנראה שהסופר התכוון לתת עומק לדמויות (איש שיווק ומורה להיסטורייה) ע"י תיאורים ארוכים ומפורטים אבל זה פשוט נמרח מדי. השליש השני מוקדש כולו להרפתקאות, פגישות עם דמויות היסטוריות מערביות, החל מהתקופה היוונית עד לאמצע המאה העשרים. אם זה נשמע לכם קרוב לסידרה "מנהרת הזמן" מהמילניום הקודם אז לא טעיתם בהרבה, הם כמעט תמיד מגיעים למקום הנכון בזמן הנכון כדי לפגוש את האדם הנכון... בשלב מסויים הרגשתי כי הספר הוא גירסה עדכנית ל"מסע הפלאים של נילס הולגרסון" (שנכתב במקור כספר גיאוגרפיה). וכמובן, סוף הספר לא מבייש את תחילתו, גם הוא מבולבל ומכיל אוסף אירועים לא ממש הגיוניים צפויים מראש.
האכזבה שלי היא מכך שהספר הגרוע הזה תופס מקום במספר המצומצם של תירגומי מד"ב היצאים בעברית.
את "נוסעים בזמן אינם מתים" של ג'ק מקדוויט (באנגלית "Time Travelers Never Die - Jack McDevitt") ראיתי בעברית לפני כחצי שנה כשעברתי בצומת ספרים, בעילעול בעמידה בחנות הוא נראה בסדר אבל בשנים האחרונות אני בעיקרון נמנע מספרי נייר כך שהחלטתי לקרוא אותו באנגלית.
גיבורי הסיפור הם שני אנשים צעירים, אחד הוא בנו של ממציא מכונת הזמן והשני ידידו, אשר גילו את מכונת הזמן לאחר העלמות הממציא ואת ההרפתקות שהם עוברים כאשר הם משתמשים בה. נשמע קלישאי? נכון, והספר גם הוא כזה. ציפיתי לספר מד"ב (פחות או יותר, עדיין מדובר כאן על מסע בזמן) אולם קראתי ספר ארוך, נמרח וברובו משעמם על ה"ההרפתקות" במרחבי העבר...
השליש הראשון מוקדש כולו למציאת מכונת הזמן וגילוי השימוש בה, כנראה שהסופר התכוון לתת עומק לדמויות (איש שיווק ומורה להיסטורייה) ע"י תיאורים ארוכים ומפורטים אבל זה פשוט נמרח מדי. השליש השני מוקדש כולו להרפתקאות, פגישות עם דמויות היסטוריות מערביות, החל מהתקופה היוונית עד לאמצע המאה העשרים. אם זה נשמע לכם קרוב לסידרה "מנהרת הזמן" מהמילניום הקודם אז לא טעיתם בהרבה, הם כמעט תמיד מגיעים למקום הנכון בזמן הנכון כדי לפגוש את האדם הנכון... בשלב מסויים הרגשתי כי הספר הוא גירסה עדכנית ל"מסע הפלאים של נילס הולגרסון" (שנכתב במקור כספר גיאוגרפיה). וכמובן, סוף הספר לא מבייש את תחילתו, גם הוא מבולבל ומכיל אוסף אירועים לא ממש הגיוניים צפויים מראש.
האכזבה שלי היא מכך שהספר הגרוע הזה תופס מקום במספר המצומצם של תירגומי מד"ב היצאים בעברית.