happy happy joy joy
New member
נועה של הים.
נועה היא ילדה של ים. היא תמיד אומרת שהים הוא האבא האמיתי שלה,מקשיב לכל רחשי ליבה,מחבק ברכות אבהית. נועה היא ילדה של ים. תמיד אפשר למצוא אותה באחד מהחופים של תל אביב,יושבת על החול ובוהה בשתי עניינה הכחולות הים,משחקת בידה עם החול הרך ושורקת לעצמה שיר שקט,כדי להרגיע את עצמה. נועה תמיד העדיפה את הסערות של הים ,על פני הסערות שהיו בבית. נועה תמיד העדיפה את הגלים המלטפים את גופה, במקום אביה המלטף אותה. נועה ברחה לחוף הים הייתה יושבת על החוף עד שהפציע השחר,ומתעוררת ברכות עם קרני השמש החמימות. נועה הלכה וגדלה,והים ליווה אותה יום יום. היא סיפרה לו את סודותיו הכמוסים שלא גילתה לאיש. על אבא שנכנס בלילה לחדר בודק את גופה,נוגע,מלטף ומנשק. על הארוחות שהיא מדלגת עליהן מידי פעם כי היא חושבת עצמה לשמנה. שנועה ניסתה לשים קץ לחייה הים היה שם לידה,איתה. בגיל 16 נועה הוצאה מהבית והועברה לפנימיה אחרי התערבות של שירותי הרווחה. נועה עזבה את הים והים עזב את נועה. היא לא ישבה עוד על החול החם,לא שמעה את רחש הגלים הלוחש את שמה. והזמן עבר,נועה למדה,שירתה בצבא התפתחה המשיכה סדר יום של כל אדם נורמלי. ובתוך תוכה נאבקה עם זכרונות העבר,התמודדה עם אנורקסיה ובולימיה. חייכה לסביבה ובכתה מבפנים. דאגה לכולם והרסה את עצמה מבפנים. הייתה בוכה בשעות לילה לתוך הכרית שספגה בשקט את הדמעות שלה,והים מרחוק בכה יחד איתה אחרי הכל היא נועה של הים. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ את נועה הכרתי בשלב יותר מאוחר,ביום ההולדת ה24,לגמרי במקרה. במשך השנים למדתי להכיר אותה. את נועה שאוהבת ודואגת לכל בני האדם ובעליי החיים,את נועה שאוהבת את היום,נועה שאוהבת מוזיקה קלאסית, ואת נועה הסודית נועה השניה שיש בתוכה סוד אפל על התעללות של שנים והפרעות אכילה. היינו יושבות שעות על גבי שעות ומשוחחת. על עניני דיומא,על עניני רומו של עולם ועליה-על נועה על הבעיות,הרגשות והכאב שלה. נתתי לה את הפוש להתאשפז במחלקה להפרעות אכילה ולנצח את המחלה. שנה וחצי אחרי האישפוז השתחררה נועה. הצוות הרפואי-פסיכולוגי הסכים בפה מלאה כי נועה הצליחה להתגבר על הפרעות האכילה וכי היא יכולה לשוב ולנהל סדר יום כמו של כל אדם. חצי שנה מאוחר יותר התחתנה נועה עם בכיר ליבה,אדם מקסים שהיה שותף בלתי מבוטל להתליך ההחלמה. כמה גאה הייתי לראות את נועה עומדת שם מתחת לחופה בשמלת כלולות מרהיבה,והימים עברו נועה התחזקה מיום ליום, בשיחה האחרונה שלנו היא אמרה שהיא משתוקקת לילד. כ"כ שמחתי בשבילה היייתי בטוחה שהיא תהיה אמא נהדרת. היום בבוקר קיבלתי שיחה לנייד מבעלה של נועה שאמר: "נועה,ניסתה להתאבד אתמול" בהמשך השיחה התברר כי נועה חזרה להקיא אחרי כל ארוחה. מאותו רגע אני רק שואלת את עצמי-למה? למה היא? למה נועה?
נועה היא ילדה של ים. היא תמיד אומרת שהים הוא האבא האמיתי שלה,מקשיב לכל רחשי ליבה,מחבק ברכות אבהית. נועה היא ילדה של ים. תמיד אפשר למצוא אותה באחד מהחופים של תל אביב,יושבת על החול ובוהה בשתי עניינה הכחולות הים,משחקת בידה עם החול הרך ושורקת לעצמה שיר שקט,כדי להרגיע את עצמה. נועה תמיד העדיפה את הסערות של הים ,על פני הסערות שהיו בבית. נועה תמיד העדיפה את הגלים המלטפים את גופה, במקום אביה המלטף אותה. נועה ברחה לחוף הים הייתה יושבת על החוף עד שהפציע השחר,ומתעוררת ברכות עם קרני השמש החמימות. נועה הלכה וגדלה,והים ליווה אותה יום יום. היא סיפרה לו את סודותיו הכמוסים שלא גילתה לאיש. על אבא שנכנס בלילה לחדר בודק את גופה,נוגע,מלטף ומנשק. על הארוחות שהיא מדלגת עליהן מידי פעם כי היא חושבת עצמה לשמנה. שנועה ניסתה לשים קץ לחייה הים היה שם לידה,איתה. בגיל 16 נועה הוצאה מהבית והועברה לפנימיה אחרי התערבות של שירותי הרווחה. נועה עזבה את הים והים עזב את נועה. היא לא ישבה עוד על החול החם,לא שמעה את רחש הגלים הלוחש את שמה. והזמן עבר,נועה למדה,שירתה בצבא התפתחה המשיכה סדר יום של כל אדם נורמלי. ובתוך תוכה נאבקה עם זכרונות העבר,התמודדה עם אנורקסיה ובולימיה. חייכה לסביבה ובכתה מבפנים. דאגה לכולם והרסה את עצמה מבפנים. הייתה בוכה בשעות לילה לתוך הכרית שספגה בשקט את הדמעות שלה,והים מרחוק בכה יחד איתה אחרי הכל היא נועה של הים. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ את נועה הכרתי בשלב יותר מאוחר,ביום ההולדת ה24,לגמרי במקרה. במשך השנים למדתי להכיר אותה. את נועה שאוהבת ודואגת לכל בני האדם ובעליי החיים,את נועה שאוהבת את היום,נועה שאוהבת מוזיקה קלאסית, ואת נועה הסודית נועה השניה שיש בתוכה סוד אפל על התעללות של שנים והפרעות אכילה. היינו יושבות שעות על גבי שעות ומשוחחת. על עניני דיומא,על עניני רומו של עולם ועליה-על נועה על הבעיות,הרגשות והכאב שלה. נתתי לה את הפוש להתאשפז במחלקה להפרעות אכילה ולנצח את המחלה. שנה וחצי אחרי האישפוז השתחררה נועה. הצוות הרפואי-פסיכולוגי הסכים בפה מלאה כי נועה הצליחה להתגבר על הפרעות האכילה וכי היא יכולה לשוב ולנהל סדר יום כמו של כל אדם. חצי שנה מאוחר יותר התחתנה נועה עם בכיר ליבה,אדם מקסים שהיה שותף בלתי מבוטל להתליך ההחלמה. כמה גאה הייתי לראות את נועה עומדת שם מתחת לחופה בשמלת כלולות מרהיבה,והימים עברו נועה התחזקה מיום ליום, בשיחה האחרונה שלנו היא אמרה שהיא משתוקקת לילד. כ"כ שמחתי בשבילה היייתי בטוחה שהיא תהיה אמא נהדרת. היום בבוקר קיבלתי שיחה לנייד מבעלה של נועה שאמר: "נועה,ניסתה להתאבד אתמול" בהמשך השיחה התברר כי נועה חזרה להקיא אחרי כל ארוחה. מאותו רגע אני רק שואלת את עצמי-למה? למה היא? למה נועה?
