נועה נועה שלבה רגליה בדממה התבוננה בשחפים, המקרבים את סוף יומה. כאור וורוד של שקיעה נעלמה דמותה של נועה מעיני נבלעת בדממת המצולות. אימצתי אל חיקי את האפלה, זו שבליבי ומסביב, וירדתי אל החוף להיפרד.
