נופל וקם. זה מה שקרה לי היום ויש מתכון לאורז עם נתחי חזה עוף
כשעולה כאן בפורום מישהו שיודע לבשל בערך כמוני (כלומר ממש לא יודע לבשל) אני תמיד אומר שגם אם מנסים ונופלים, לא אסון. לומדים מזה. הכי גרוע שיכול להיות - מזבילים. אז היום זה קרה לי. בערב כבר היה סיפור הצלחה. אבל לא אקדים את המאוחר.
רציתי היום להכין מרק ירקות או ציר ירקות (מה כבר ההבדל הגדול לא הבנתי). הנוזל ניתן לשמירה בהקפאה זמן רב ומשמש לי כמשהו לתת טעם לכל מיני תבשילים. הנוזל עם הירקות משמשים כמרק ירקות או כרוטב לקוסקוס. יעני רב-תכליתי.
אלא שכדרכי אני לפעמים רוצה לעשות טויסט קטן בעלילה. ומה קורה לאחד שלא יודע לרקוד ומנסה לרקוד טויסט? הוא עושה טויסט מושלם אבל הפוך ומוצא את עצמו משתטח על הרצפה כמו שוער כדורגל. ה"טויסט" שלי היה להכניס עצם בקר לטעם יותר חזק. יצא מה-זה-מגעיל. מגעיל זו לא מילה. ניסיתי לשפר - וכלום. נשאר מגעיל. הזבלתי. זה לא קורה הרבה, ובטח לא לפני שנתי לבנות לטעום ולחוות דעה. היום אמרתי שלא הוגן להתעלל בהן. ינוח המרק זמ"ל (זכר מרק לברכה) בשלום על משכבו בתוך הפח. סגרתי את הפח היטב שלא יבוא החתולים והכלבים מכל השכונה מפחד פן יאשימו אותי בהתעללות בבעלי חיים או יותר גרוע - מחשש להרעלה המונית.
אחרי שנחתי קצת וגם עברה תקופת האבל הלכתי על אורז עם נתחי חזה עוף ותוספות. יצא חבל"ז. חיוני להרמת המורל.
המצרכים (בכמויות של נסיון ראשון):
שלושת רבעי כוס אורז (לזה נצרף אחר כך כוס וחצי או טיפה יותר מים רותחים. לא ציר. אין צורך).
כ-300 גרם נתחי חזה עוף. תמיד כשאני מכין שניצלים מחזה עוף או הודו נשארים כל מיני "זנבות וחתיכות". אני אוסף, שומר בהקפאה וכשמצטברת כמות - עושה עם זה משהו.
בצל גדול - אבל ממש, חתוך לקוביות די גדולות.
2-3 שיני שום (המספר תלוי בגודל) פרוסות דק.
4-5 כפות רוטב סויה.
שמן קנולה לטיגון (בשום אופן לא שמן זית במתכון הזה).
טיפה (אבל טיפה) טימין יבש.
2-3 כוסות פטריות טריות חתוכות.
1 כף סוכר חום. למי שאין סוכר חום - גם לבן הולך אבל לדעתי צריך פחות מכף.
מלח ופלפל שחור.
הכלים העיקריים הנחוצים - סיר לא גדול להכנת האורז ומחבת גדולה להכנת כל הסיפור.
האורז לוקח הכי הרבה זמן - אז מתחילים איתו.
בסיר לא גדול שמים כף שמן קנולה לטיגון (בשום אופן לא שמן זית). כשהשמן מתחיל לרתוח שמים קצת (אבל ממש קצת) טימין יבש. נותן טעם ונותן ריח משגע. אבל לשים ממש קצת כי לטימין יש נטיה להשתלט על הטעם. שיראה כאילו כמה נמלים הצליחו לחדור לסיר.
חצי דקה עד 45 שניות ומכניסים את האורז. טיגון קליל של דקה או שתיים, לא יותר. מוסיפים את המים הרותחים (זהירות כל העסק קופץ), מוסיפים קצת פלפל שחור וקצת מלח. ממש קצת כי רוטב הסויה מלוח מספיק.
רואים שתכולת הסיר רותחת (זה קורה מהר) ומנמיכים להבה למינימום. בוחשים מדי פעם ב-5-7 דקות ראשונות. אחר כך כבר לא פותחים יותר את הסיר. אורז לא אוהב את זה. מהרתיחה 20 דקות, מכבים את האש ולא פותחים את הסיר לפחות 10 דקות נוספות. גם את זה האורז לא אוהב.
בעשר הדקות האלה ממשיכים עם שאר הדברים (האורז ממתין בצד ויכנס בסוף).
במחבת - 3-4 כפות שמן (לא שמן זית). כשהשמן רותח מכניסים את הבצל ונתחי הבשר. מערבבים מדי פעם עד שהם משחימים קצת.
מוסיפים את הפטריות והשום וממשיכים לערבב מדי פעם במשך 4-5 דקות שכל העסק יתכהה קצת.
מוסיפים את רוטב הסויה והסוכר ומערבבים מדי פעם במשך עוד 3-4 דקות.
מוסיפים את כל האורז מהסיר ומערבבים. 3-4 דקות ומכבים. טעים חבל"ז. הכרחתי את עצמי להתרחק מהסיר אחרת עד הבוקר לא ישאר שריד ופליט.
כשמצטנן אפשר להחזיר לסיר (תופס פחות מקום במקרר) או מכל כלי אחר בו תשמרו את התבשיל.
תהנו וספרו לי איך היה.
כשעולה כאן בפורום מישהו שיודע לבשל בערך כמוני (כלומר ממש לא יודע לבשל) אני תמיד אומר שגם אם מנסים ונופלים, לא אסון. לומדים מזה. הכי גרוע שיכול להיות - מזבילים. אז היום זה קרה לי. בערב כבר היה סיפור הצלחה. אבל לא אקדים את המאוחר.
רציתי היום להכין מרק ירקות או ציר ירקות (מה כבר ההבדל הגדול לא הבנתי). הנוזל ניתן לשמירה בהקפאה זמן רב ומשמש לי כמשהו לתת טעם לכל מיני תבשילים. הנוזל עם הירקות משמשים כמרק ירקות או כרוטב לקוסקוס. יעני רב-תכליתי.
אלא שכדרכי אני לפעמים רוצה לעשות טויסט קטן בעלילה. ומה קורה לאחד שלא יודע לרקוד ומנסה לרקוד טויסט? הוא עושה טויסט מושלם אבל הפוך ומוצא את עצמו משתטח על הרצפה כמו שוער כדורגל. ה"טויסט" שלי היה להכניס עצם בקר לטעם יותר חזק. יצא מה-זה-מגעיל. מגעיל זו לא מילה. ניסיתי לשפר - וכלום. נשאר מגעיל. הזבלתי. זה לא קורה הרבה, ובטח לא לפני שנתי לבנות לטעום ולחוות דעה. היום אמרתי שלא הוגן להתעלל בהן. ינוח המרק זמ"ל (זכר מרק לברכה) בשלום על משכבו בתוך הפח. סגרתי את הפח היטב שלא יבוא החתולים והכלבים מכל השכונה מפחד פן יאשימו אותי בהתעללות בבעלי חיים או יותר גרוע - מחשש להרעלה המונית.
אחרי שנחתי קצת וגם עברה תקופת האבל הלכתי על אורז עם נתחי חזה עוף ותוספות. יצא חבל"ז. חיוני להרמת המורל.
המצרכים (בכמויות של נסיון ראשון):
שלושת רבעי כוס אורז (לזה נצרף אחר כך כוס וחצי או טיפה יותר מים רותחים. לא ציר. אין צורך).
כ-300 גרם נתחי חזה עוף. תמיד כשאני מכין שניצלים מחזה עוף או הודו נשארים כל מיני "זנבות וחתיכות". אני אוסף, שומר בהקפאה וכשמצטברת כמות - עושה עם זה משהו.
בצל גדול - אבל ממש, חתוך לקוביות די גדולות.
2-3 שיני שום (המספר תלוי בגודל) פרוסות דק.
4-5 כפות רוטב סויה.
שמן קנולה לטיגון (בשום אופן לא שמן זית במתכון הזה).
טיפה (אבל טיפה) טימין יבש.
2-3 כוסות פטריות טריות חתוכות.
1 כף סוכר חום. למי שאין סוכר חום - גם לבן הולך אבל לדעתי צריך פחות מכף.
מלח ופלפל שחור.
הכלים העיקריים הנחוצים - סיר לא גדול להכנת האורז ומחבת גדולה להכנת כל הסיפור.
האורז לוקח הכי הרבה זמן - אז מתחילים איתו.
בסיר לא גדול שמים כף שמן קנולה לטיגון (בשום אופן לא שמן זית). כשהשמן מתחיל לרתוח שמים קצת (אבל ממש קצת) טימין יבש. נותן טעם ונותן ריח משגע. אבל לשים ממש קצת כי לטימין יש נטיה להשתלט על הטעם. שיראה כאילו כמה נמלים הצליחו לחדור לסיר.
חצי דקה עד 45 שניות ומכניסים את האורז. טיגון קליל של דקה או שתיים, לא יותר. מוסיפים את המים הרותחים (זהירות כל העסק קופץ), מוסיפים קצת פלפל שחור וקצת מלח. ממש קצת כי רוטב הסויה מלוח מספיק.
רואים שתכולת הסיר רותחת (זה קורה מהר) ומנמיכים להבה למינימום. בוחשים מדי פעם ב-5-7 דקות ראשונות. אחר כך כבר לא פותחים יותר את הסיר. אורז לא אוהב את זה. מהרתיחה 20 דקות, מכבים את האש ולא פותחים את הסיר לפחות 10 דקות נוספות. גם את זה האורז לא אוהב.
בעשר הדקות האלה ממשיכים עם שאר הדברים (האורז ממתין בצד ויכנס בסוף).
במחבת - 3-4 כפות שמן (לא שמן זית). כשהשמן רותח מכניסים את הבצל ונתחי הבשר. מערבבים מדי פעם עד שהם משחימים קצת.
מוסיפים את הפטריות והשום וממשיכים לערבב מדי פעם במשך 4-5 דקות שכל העסק יתכהה קצת.
מוסיפים את רוטב הסויה והסוכר ומערבבים מדי פעם במשך עוד 3-4 דקות.
מוסיפים את כל האורז מהסיר ומערבבים. 3-4 דקות ומכבים. טעים חבל"ז. הכרחתי את עצמי להתרחק מהסיר אחרת עד הבוקר לא ישאר שריד ופליט.
כשמצטנן אפשר להחזיר לסיר (תופס פחות מקום במקרר) או מכל כלי אחר בו תשמרו את התבשיל.
תהנו וספרו לי איך היה.
