נופשים-הזהרו!!!!
ככה נהרס טעם הנופש של הצימרים: השבוע ביקרנו אני וחברתי בישוב מנות, בצימר "אחוזת הנוף של יפה". על פי הפרסום ועל פי מה שסוכם בטלפון עם בעלי הצימר, הזמנו לילה באמצע השבוע בצימר-סטודיו, אשר תמונותיו ראינו באתרי צימרים שונים+ הסעה מוזלת מנהריה אל הישוב. לאחר שהגענו לנהריה ואחרי התראה מראש של כרבע שעה, ציפינו שתפגוש אותנו ההסעה, למען האמת הנהג הוא אחד מבעלי הצימר שעובד יחד עם זאת כנהג מונית. לאחר ההגעה נאלצנו לחכות כ-40 דקות בשמש הקופחת ולאחר מספר צלצולים לנהג, שבכל פעם הבטיח שהוא עוד דקה מגיע... לאחר שהוא סוף סוף אסף אותנו הוא נזכר כי חייב לעשות עוד כמה סידורים בדרך וכך חיכינו במונית עוד כרבע שעה. לאחר שעה איחור מזמן הכניסה שתואם הגענו למקום, ושם פתאום נזכרו להודיע לנו כי מתבצעת בניה בקומה מעל הסטודיו אשר היה מיועד עבורנו, ולכן יעבירו אותנו לבקתה אחרת אשר כהתברר מאוחר יותר כלל לא תואמת לבילוי זוגי ואינטימי אלא לנופש משפחתי. לאחר התייעצות עם בת זוגתי החלטנו שבכל מקרה נעדיף את הסטודיו, אשר היה מוקף בחומרי בנייה. בעלת העסק הודיע כי הבנאים מסיימים בעוד כחצי שעה ויום למחרת יתחילו רק ב10. כמובן שהעבודות- ניסורים ודפיקות פטיש נמשכו הרבה מעבר לזה. למרות כל זה הצלחנו להפיק ערב מהנה ביותר הראוי לבילוי בצימר אך תחושת האופוריה לא נמשכה זמן רב. למחרת כשהגיעה זמן התשלום הרגשנו שמן הראוי כי נקבל פיצוי על כך שלא הוזהרנו מראש על השינויים. יש לציין כי בעלת הבית היא אישה מאוד חביבה ונחמדה ואף הראתה הבנה למצבנו, אך כשהצטרף בעלה אל דיון בקשר לפיצוי הוא פצח בצעקות על כך שאנו מנסים לנצל אותו ושאנו באים בגישה "ישראלית" ורוצים להרוויח בכל מקום... הוא צעק כעשר דקות כאשר אני ניסיתי לדבר בקול הגיוני, וכאשר חברתי התעצבנה והתחילה להוכיח אותו, הוא הפנה את זעמו אליה. לבסוף כדי להשקיט רוחות שילמנו את הסכום ההתחלתי שסוכם וקיבלנו הסעה "חינם" חזרה לנהריה... וכך נראה בילוי רומנטי ומושלם. כל הדרך הבייתה העברנו בשתיקה רועמת...
ככה נהרס טעם הנופש של הצימרים: השבוע ביקרנו אני וחברתי בישוב מנות, בצימר "אחוזת הנוף של יפה". על פי הפרסום ועל פי מה שסוכם בטלפון עם בעלי הצימר, הזמנו לילה באמצע השבוע בצימר-סטודיו, אשר תמונותיו ראינו באתרי צימרים שונים+ הסעה מוזלת מנהריה אל הישוב. לאחר שהגענו לנהריה ואחרי התראה מראש של כרבע שעה, ציפינו שתפגוש אותנו ההסעה, למען האמת הנהג הוא אחד מבעלי הצימר שעובד יחד עם זאת כנהג מונית. לאחר ההגעה נאלצנו לחכות כ-40 דקות בשמש הקופחת ולאחר מספר צלצולים לנהג, שבכל פעם הבטיח שהוא עוד דקה מגיע... לאחר שהוא סוף סוף אסף אותנו הוא נזכר כי חייב לעשות עוד כמה סידורים בדרך וכך חיכינו במונית עוד כרבע שעה. לאחר שעה איחור מזמן הכניסה שתואם הגענו למקום, ושם פתאום נזכרו להודיע לנו כי מתבצעת בניה בקומה מעל הסטודיו אשר היה מיועד עבורנו, ולכן יעבירו אותנו לבקתה אחרת אשר כהתברר מאוחר יותר כלל לא תואמת לבילוי זוגי ואינטימי אלא לנופש משפחתי. לאחר התייעצות עם בת זוגתי החלטנו שבכל מקרה נעדיף את הסטודיו, אשר היה מוקף בחומרי בנייה. בעלת העסק הודיע כי הבנאים מסיימים בעוד כחצי שעה ויום למחרת יתחילו רק ב10. כמובן שהעבודות- ניסורים ודפיקות פטיש נמשכו הרבה מעבר לזה. למרות כל זה הצלחנו להפיק ערב מהנה ביותר הראוי לבילוי בצימר אך תחושת האופוריה לא נמשכה זמן רב. למחרת כשהגיעה זמן התשלום הרגשנו שמן הראוי כי נקבל פיצוי על כך שלא הוזהרנו מראש על השינויים. יש לציין כי בעלת הבית היא אישה מאוד חביבה ונחמדה ואף הראתה הבנה למצבנו, אך כשהצטרף בעלה אל דיון בקשר לפיצוי הוא פצח בצעקות על כך שאנו מנסים לנצל אותו ושאנו באים בגישה "ישראלית" ורוצים להרוויח בכל מקום... הוא צעק כעשר דקות כאשר אני ניסיתי לדבר בקול הגיוני, וכאשר חברתי התעצבנה והתחילה להוכיח אותו, הוא הפנה את זעמו אליה. לבסוף כדי להשקיט רוחות שילמנו את הסכום ההתחלתי שסוכם וקיבלנו הסעה "חינם" חזרה לנהריה... וכך נראה בילוי רומנטי ומושלם. כל הדרך הבייתה העברנו בשתיקה רועמת...