השילוש הקדוש
כתבנו על זה בשאלות נפוצות : החוק או קאנון האמונה הדגיש אמונה (عقيدة) (نومن باله واحد_ אני מאמין באל אחד האב הבן רוח הקדש אל אחד מלב אחד שוים בישות כח ותהילה) . בטבעו לאל אחיד זה מופיעה 3 אופנים מבראשית , שהספר הקדוש מראה בצורת הפרסונות (אקאנים , اقانيم) שוים , והכרתנו באישיות משולשת הפרסונות היא באמת שמימית , שהספר הראה לנו בברית הישנה(התנ"ך) בצורה מטושטשת , אולם הוגש או הוברר בבר"הח גלוי , אפשר לסכם אלעקידה או האמונה בנקודות ה6 כדלקמן: 1' הספר מגיש 3 אישיות/פרסונות/ישיות שהם ישות אלוהים . 2' השלושה אלה מתוארים בכתובים בדרך של אישיות מיוחדות באופן שלהם אחד מהשני . 3'שילוש זה בטבע אלוהים אינו לעת עשה או פינומינה אלא מבראשית ואמיתי ازلي ، 4' שילוש זה אינו מפורש על 3 אלוהות אלא שישיות השלשה מלב אחד .. 5'הפרסונות الشخصيات השלושה האבן והבן ורוח הקדש שווים . 6'אין סתירה באמונה זו , אלא היא בעצם מגישה לנו מפתח להבנת שאר אמונת הנצרות או אלמסיחייה . האמת זו היתה בתוך למוד האדון המשיח (יוחנן 14 : 9עד 11) הכנסיה הכוללת אחזה במה שבא במתי 28 : 19 (על אפם וחמתם של היונטרים והאריאנים שכופרים בשילוש) ,השליחים דברו על הסוד זה ב אגרות כמו (השניה לקורינתים 13 :14) פטרוס הראשונה 1 :2 והראשונה ליוחנן 5 :7 . אי אפשר להזניח את המבט בטבילת המשיח ובו נשמע קול האב גלוי המופנה למשיח , וצליחת רוח הקדש על ראש המשיח הבן בצורת יונה (מתי 3) זה היה אמת הכנסיה (קהילת המאמינים) ואמונתה באלוהות המשיח , הוא הגורם בלי ספק לקבוע אמיתת השילוש בתבנית , והיא ציר שמסתובב וחג במעגל של אמונתם של כל הנוצריים המסיחיין באלוהים - בסביבה היהודית (של היהדות דאז) או הפגנית - ומושתתת עליה . ועכשיו לשאלתך : המלה עצמה (שילוש או השלשה , التثليث او الثالوث) לא נזכרה בספר , ורואים שהראשון שבטא אותה והמציא אותה היה תרתליאן במאה ה 2 . אחריו הופיע סביליוס באמונתו המזויפת (מינות נוצרית) במחצית המאה ה3 וניסה לפרש את האמונה באומרו (השילוש הוא לא דבר אמיתי באל , אלא דיעה חיצוני, הוא אירוע זמני ולא לעד ) , אחריו באה הכפירה של אריוס או ראש האריאנים (آريوس) שקבע כי האב עצמו מבראשית אולם הבן ורוח הקדש שני יצורים שונים משאר הבריאה , לבסוף הופיע אתנסיוס اثناسيوس שדחה תיאוריות אלה , ושם יסוד האמונה השלםה שקיבל אותה בועידת ניקיא בשנת 325 לס. קנון האמונה התחדש או חודש על ידי אוגוסטין במאה ה5 , ונהיה הקנון זה אמונה או עקידה של הכנסיה הפורמלי מאז ועד לימינו . מי שלומד חק האמונה לבל ישכח את הרפורמיסט גון קלוין , שחי במאה ה16 , והטיף על שויון התם בין 3 הפרסונות בנצרות , שצריך להטיף מעת לעת במשך החיים . ולבסוף צריך להבהיר שאמונת או חק השילוש היא אמונה שמית והיא מעל להבנה של בני אנוש , והשכל לא יתפוס אותה כמו שהיא , כי היא אינה יצור של בני אדם , אלא היא הודאה שמיימית שמגיש רוח הקדש , ונשען על המבחן הנוצרי היומיומי, כך כל דת מפרי יצירת האנושות מרוקנת מאמונת השילוש , ובכדי לקבל עקידה/אמונה ולהאמין בה , צריך להתנסות במבחניה העמוקים של החיים המשיחיית או הנוצרית . אפשר להיות כל כך פשוטים ולומר למשל אני ליון 7 יש לי שם או ישות בשם ליון (האב) ויש לי מלתי או בשרי או מראי (המשיח הבן) ולמי אין לו רוח אז יש לי רוח שלא נראית (רוח הקדש) להבדיל מליון הבדלים מליון 7 ולאלוהים הבורא שלו .