נורא מה שקורה היום

באיה

New member
נורא מה שקורה היום

הפלסטינים עושים לנו שואה שניה. ואנחנו שוב הולכים כמו צאן לטבח. וכל זה להודות לארצות הברית. כשה זה קרה אצלהם, הם מגיבם בכל עוצמתם, אבל לנו אסור. עצוב, עצוב מאוד.
 

שלגיה**

New member
כל כך עצוב,נורא עצוב../images/Emo7.gif../images/Emo10.gif

אני רק יכולה לחשוב עד כמה בני אנוש מזעזעים יכולים לעשות פיגועים כמו אתמול והיום. התחלתי לחשוב מחשבות על החיים ועד כמה המצאות האדם הביאו אותו לידי חורבן ושמד. התאומים בניו-יורק,הפיגועים כאן בארץ,תאונות מטוסים (שלא בהקשר לטרור אלא בהקשר לכמות אנשים גדולה שמתה בן רגע)-כל אלה הביאו אותי לחשוב שאנחנו כמו נמלים,כל כך קטנים ביקום הזה,כל כך חסרי משמעות מול קילוגרם אחד של חומר נפץ.כל כך הרבה חיים מלאי משמעות נגדעו בתקופה האחרונה-נקטעו בגלל כל מיני סיבות-עד כמה אנחנו בני האדם בהמצאותינו השונות-מביאים את החורבן על עצמנו. עצוב,נורא עצוב.
 
ימים קשים ועצובים.

ימים קשים ועצובים עוברים עלינו עוד לא הספקנו להתאושש מהפיגוע הנוראי במדרכוב בירושלים שבו קופחו חיים של נערים צעירים שסה"כ רצו להנות קצת ולבלות ,ובא הפיגוע הנוראי בחיפה ששוב קופחו חייהם של 15 אנשים חפים מפשע. משתתף בצער המשפחות שאיבדו את יקיריהם,מאחל החלמה לכל הפצויים. הלוואי שנדע ימים טובים יותר.נקווה לשבוע טוב ושקט.....
 
והיום, הרגשתי את הפחד על בשרי

הבת שלי לומדת באוניברסיטת חיפה. ובין לבין עובדת. לא ידענו לפי לוח הזמנים שלה האם היא יצאה מהאוניברסיטה בדרך לעבודה. והטלפון הנייד שלה היה סגור. אני רק יודעת שעד שתפסנו אותה (היא היתה בשיעור) - הייתי/נו רגל אחת בעולם הבא. לא יכולתי ממש לנשום, להכניס אויר לריאות מרוב הלחץ. דליה.
 

באיה

New member
דליה

העיקר ששמעת ממנה, וזה כבר משחרר את האוויר מהראות. לא שאני לא עצובה בגלל האחרים, אבל לקרובים דואגים תמיד יותר. אתם הפכתם למשפחתי, לכן אני חרדה לכולכם.
 

SARA120

New member
דליה שלומות../images/Emo39.gif

אני מבינה אותך מאד מאד .יש לי בן חייל
(חתיך אמיתי...)שכל פעם שמזכירים צבא ,הנשמה שלי יוצאת לריצת אמוק!אני שמחה שהכל בסדר. פעם שהייתי בצבא,לפני המבול -כמובן!היה מה שנקרא פעם :"מילכוד רפול"-שחייל מתכופף לחפש קליעים של רובה בשטח-ונופלת לו הכומתה...היום יש מילכודים אחרים.שלא נדע! אני מאחלת לך רק ימים שלוים ללא דאגות.
 
שלום שרה יקרה

אני מוצאת נחת להיות קרובה לנשמות אמיתיות כמוך בפורום כאן. ככל שאני נשמעת אדם פתוח שרה, אני גם הרבה סגורה. והיום הרגשתי שאני יכולה לספר כאן מה שעבר עליי בזכות האנשים שפה. את בטח מכירה את הסיפור על האב שמסביר לילדיו עם מקל בודד - איך קל לשבור אותו אבל כאוגדה אחת מחזיקים מעמד חזק. שנזכה לעודד זה את זו/ה רק בדברים הטרוויאלים האחרים בחיים. אמן ואמן!!!!! לילה רגוע ושקט לכולנו, מדליה.
 
למעלה