נורא נורא חשוב...

[נסיכה שברחה מאגדה1]

נורא נורא חשוב...

היום קראתי בעיתון מקומי שהמנהל בבית ספר שלי מארגן פגישה על המסע לפולין... לטענתו יש להקטין את הפעילות על מחנות ההשמה וללמוד יותר על הקהילה היהודית הגדולה שהייתה לפני השואה בפולין.. ועל התרבות הפולנית... אני נגד ההחלטה הזו, אני חושבת שנוסעים לפולין בשביל לדעת מה קרה בזמן השואה.. שזה דבר שאפשר ללמוד הכי טוב בפולין, על התרבות הפולנית אפשר ללמוד בארץ, ועל הקהילה היהודית שהייתה לפני השואה כן למדנו במהלך המסע... מה דעתכם?

 

[Pukipsey007]

גם אצלינו ההתמקדות הייתה

ביהדות פולין

היינו בהמון בתי-כנסת וכו' אך גם במחנות השמדה, גטאות ומוקדים נוסםים הקשורים לשואה. כל עוד משלבים את שני הנושאים כראוי זה לא פוגם כלל באיכות המסע ולהפך- אף מוסיף נדבך נוסף.

 

[trigotrigo]

חשוב מאוד להיחשף לתרבות היהודית

זה פשוט אוצר ענק שהלך לאיבוד בשיטפון הנאצי שהטביע את פולין. המנהל שלכם עושה שיקול נכון, במידת מה.

 

[נסיכה שברחה מאגדה1]

...

אפילו לרגע לא חשבתי שלא חשוב להחשף לתרבות היהודית בפולין... אבל האם מטרת המסע לפולין היא להבין מה היה לנו אז ורק זה? האם צריך לוותר על מחנות השמדה בשביל ללמוד על התרבות היהודית? בכל המסע היינו יומיים וחצי במחנות השמדה, ב-2 בתי קברות, ב5 בתי כנסת, באזור גטו ורשה... ולמדנו על הקהילה היהודית.. אבל האם יש צורך "להקריב" ו"לוותר" על מחנה השמדה אחד כדי ללמוד יותר על הקהילה היהודית?

 

[trigotrigo]

הוא לא אמר לוותר, נכון?

הוא רק אמר לחשוף לקצת יותר יהדות. האמת? לי במסע לא יצא לראות הרבה. רציתי לראות יותר.

 

[חייםלוי]

לדעתי אפשר לוותר על

מחנה אחד ובמקומו ללכת לעוד אתר יהודי וללמוד על החיים היהודיים שפרחו בפולין. קשה היום להאמין על עצמת החיים היהודיים בפולין לפני השואה. רק מלראות את הספרים שהוציאו אפשר לראות. אין תחום ממתמטיקה, פילוסופיה, מדעי החיים, ספרות יפה, אמנויות ועוד ועוד שבו לא פורסמו ספרים ביידיש ובעברית. אין תחום בחיי הרוח שיהודים לא נגעו בו.

 

[מדריך1]

ויתור

אם לוותר, על מה לוותר? מה הם הגבולות? אם אחד אזי מדוע לא שתיים וכך הלאה. חובה לבקר באוושויץ , בירנאו ,מאיידנק ואחד מהשלושה-סוביבור, בלזץ,טריבלינקה. אתה שכחת שהמסע בפולין הינו מסע שמתים בו תהליך, זה מסע של צבירת חוויות, ויתור על אחד פוגם בתהליך ובצבירת החוויות. יש מספיק זמן, בכדי לבקר באתרים יהודיים מחד, ובאתרים פולנים מאידך. זה רק ענין של תכנון נכון,חכם, ועמידה בלוחות זמנים.

 

[ישרון]

הצדק עם מדריך 1

מנסיוני הדל בסך הכל נסיעה אחת כמבוגר למסע מקביל לזה של בתי הספר,אין לגרוע דבר, שמעתי על הניסיון לערוך מסע אינסטאנט בן 36 שעות לאושוויץ,ובמקביל גם התמקדות על חיי הקהילה היהודית בפולין לא נכונה היסטורית. יש לשלב במידה מכאן ומכאן,במכלול השואה הפרק של השמדת יהדות פולין אכן כואב ולא רק אנשים ניספו,נעלמה תרבות שלמה ,אל לנו לשכוח שעד 1942 בוצעה השמדה המונית ברחבי הארצות הבאלטיות,ובשטחי ברית המועצות שניכבשו-מבצע ברברוסה. המסע לפולין חשוב ככל שיהיה צריך להיות חלק ממערכת לימוד שלמה של מיכלול.

 

[חייםלוי]

היה מסע איסטנט בן 24 שעות והיו עליו

ויכוחים כאן בפורום. זה כמובן אינו מסע כי אם משהו בלתי מוגדר (לא יודע איך להגדיר זאת) מבחינתי אפשר להשאיר את כל המחנות אבל רצוי מאד שהנוער ילמד יותר על הקהילות והעולם היהודי העשיר שהיה בפולין ונחרב. ייתכן שאפשר לעשות זאת בהכנה אבל אם אפשר היה גם להראות את המקומות היה טוב. כאן, יש מקום לחשוב ויתכן שזה יכול להיות נתון לשיקול בית ספרי בהתאם לאופי הקבוצה היוצאת, על וויתור על משהו מכל האתרים אליהם נוסעים.

 

[גיא בר און מקורי]

חיים סלח לי אבל אני לא מסכים איתך

בכלל אין מקום לוותר על אחד ממחנות ההשמדה..לפי דעתי איך שהיום מתקיימים המסעות לפולין(כמו זה שאני עברתי) הוא השילוב המושלם בין הנצחת השואה....יהודות פולין שהיתה לפני המלחמה והקהילה היהודית הענקית שהיתה בפולין. אם כל הכבוד אנחנו נוסעים לפולין כדי להיחשף ולנסות להבין יותר על נושא השואה דבר שמאוד מאוד קשה לעשות אותו מהארץ בלי לבקר במקום עצמו.לעומת זאת ללמוד על היהדות בפולין אפשר לעשות דרך הארץ ואין מקום לנסוע לפולין ללמוד על היהדות שם כי הרי אם תחשוב בהרבה מקומות בעולם היו קהילות גדולות של יהודים ובכל זאת אנחנו לא נוסעים לשם לערוך מסע. המסע לפולין הוא מסע לזיכרון השואה בשילוב עם הכרת הקהילה היהודית שהיתה לפני על מנת להבין את סדרי הגודל של ההשמדה צריך לדעת את סדרי הגודל של היהודים שם ואיך הם חיו. הינו ב5 בתי כנסת בקברו של הרבי אלימלך מליז'נסק בתי קברות יהודים וכ"ו וכמובן ביקרנו במחנות ההשמדה ובגטאות דבר שמאוד חשוב והוא החלק המרכזי של המסע וכך אני חושב שזה צריך להישאר השילוב בין מקומות יהודיים של הקהילה לפני ושל השואה עצמה.

 

[ישרון]

לחיים לוי

מה שאני יודע שלכל אחד יש "נקודת שבירה אישית"בפולין. נקודת המשבר שלי היתה לא באושוויץ ולא במאידנק גם לא בטרבלינקה ,אני התפרקתי נפשית ברובע היהודי של קרקוב כשראיתי איזה עושר תרבותי אבד ,ואיזו קהילה מפוארת אנחנו מבכים.כך גם בלובלין ברובע היהודי.