נורית יקרה

נורית יקרה

שמעת פעם על התמכרות ליצירת קשרים אישיים? אני כזו. כל אדם שאני פוגשת אני מיד יוצרת קשר אישי וחברותי. ואכן כל אדם כזה שיהיה בסופרמקט מוכר הבשר ועד טכנאית הצפרניים שלי. כשאני יוצרת את הקשר אני עושה זאת בטבעיות ובאמת של ההרגשה שלי אבל........לאחר זמן מה אני מגלה בקיעים באדם. פתאום לא נראת לי העבודה של הטכנאית הצפרניים לא יפות פתאום איש הבשר גולש מעבר לשלום נחמד אבל אז אני רוצה לנתק ויש לי קושי איך אוכל להתנתק מהם אחרי שהם למדו שאני מרוצה מהם. אז אני מנסה להגיד את האמת אבל היא לא מתקבלת למשל למוכר הבשר אני אומרת הי הי גלשת למקום לא טוב...... לטכנאית אני מבקשת לעשות מה שאני רוצה בעדינות וזה לא הולך כי אנשים מקובעים ואז מגיע רגע כמו היום ביטלתי את התור ועכשיו לא נעים היא תיפגע כדי שלא תיפגע אני מוצאת תירוצים שהם שקרים לבנים ונפרדת יפה. הגעתי למסקנה שזה חוזר אצלי כל הזמן. במיוחד עם אנשי שירות. אם חברות אני ישרה והחברות שלי הן משנים על גבי שנים . אני כל פעם אומרת לעצמי שאני לא אתלהב לא אפרגן תקופה מה יש? לא יקרה כלום . ללהיפך אם לא אפרגן ירצו לתת לי מה שאני רוצה אבל זה לא הולך. מה תגידי על זה? וסליחה לגבי יום הכיפורים . אני כל השנה חופרת בהתנהגותי והגעתי למסקנה שאני כל השנה מתנצלת ומבקשת סליחה. היום ביום כיפור אני מרגישה צורך להתריס ולהגיד 1.אני לא צריכה להתנצל 2. יש הרבה אנשים שצריכים להתנצל ולבקש את סליחתי וייתכן שמקור בעייתי הוא בכך שאני מנסה לעגל הרבה פעמים עם אנשים זרים פינות.
 

מון שרי

New member
אמנם אני לא נורית

אבל אני רוצה לענות לך. מה שאת מתארת הוא דפוס התנהגות של ריצוי. חשוב לך מאד לרצות את האדם מולך, כמעט בכל מחיר. השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך (אם את רוצה לשנות כמובן) היא: מה יקרה אם אני לא ארצה את האדם שמולי, מה יקרה אם הוא יכעס עלי? איך אני אגיש עם זה? איפה בגוף אני ארגיש את זה?
 
יכול מאוד להיות שאת צודקת

אבל למה לי לרצות את בונת הצפרניים? למה לי לרצות אנשים? אני מתחילה לחשוב שאני לא הולכת בדרך הנכונה. למה אני צריכה להיות נחמדה ומתלהבת? למה זה קורה לי? אני ממש הולכת לשנות את העניין הזה במודע ולהפוך לבחורה לא נחמדה. אלך לבונת צפרניים חדשה ושם לא אתלהב. אבל את יודעת מה? אני כל כך רגילה להיות נחמדה שיהיה לי כל כך קשה....אני יודעת!! אבל יותר טוב קודם להכיר את האדם ועבודתו ולא חיבת להיות חברה של כולם אני גם לא אוהבת את כולם עד כדי כך מוזר לי. אולי אני צריכה פסיכולוג?
 
שלום לך יוספה וברוכה הבאה.

בואי ננסה להבין כאן מה את מרגישה לפני שאת שופכת את התינוק עם המים. בתחושה שלי, כל התנהגות שאנחנו ממירים בהתנהגות ההפוכה והמנוגדת- לפתע פתאום באיזה התקף של "תיקון המצב אחת ולתמיד"... מדליקה לי אור אדום. אז בואי ניתן לך קצת זמן להכיל את מה שקורה לך בלי לרוץ מייד לתיקונים ושיפוצים...מה דעתך? בואי נשב ונפרק מה שאת אומרת: נשמע לי (ותמיד יתכן שאני טועה) שאת מרגישה שאת חייבת לקבל יחס חיובי חד משמעי מהסביבה שלך. נשמע כאילו אם מישהו יחשוב עליך לרגע קט שאת קצת .....(מה? סנובית, מתנשאת, לא נחמדה,?) יקרה לך...? מה? (ובאמת מון שרי כבר אמרה לך את זה) מדוע את מתקשה להכיל את המחשבה שלבני אדם יש תהליכי התקשרות שונים. יתכן שאת מתקשרת מהר - אז מה? העוקץ הוא במה שאני מכנה "לשחד". מדוע אני משתמשת במילה כל כך קשה? כי רק תחושה של הענקת שוחד תמורת יחס נעים יכולה להוביל אותך לתשישות שאת מגלה מהקשר אחרי זמן מה. לאופן שבו הוא נעשה פתאום כל כך לא ראוי ולא שווה כשאת מגלה "כמה הוא עולה לך". הדרך שלך לפתרון יכולה , לדעתי, לעבור דרך רישום ומעקב של תחושותייך בזמן המפגש, במהלך ההתקשרות המהירה, ובאיזה רגע מגיע הרצון להרפות ולהתרחק. משם תוכלי כבר להמשיך הלאה ואני אשמח אם גם תביאי את זה הנה. בברכת הצלחה
 
תודה גם לך נורית

קשה לי מאוד להבין את עצמי אז אספר מה קרה לי היום. בעקבות שינוי מקום מגורים הלכתי לספרית ששמעתי עליה. החלטתי הפעם להתנהג "נורמלי" אבל אז הרגשתי שהספרית מאוד בלחץ כדי לרצות אותי ואני לא יכולתי ואז התחלתי לעודד אותה. למה?.למה? אני לא מבינה. בסיכומו של דבר העבודה של הספרית לא הייתה כל כך טובה בעיני אבל כבר היו נשיקות חיבוקים ותודות ושוב המעגל הלא נעים......... האם באמת זה נראה שאני מחפשת שכולם יאהבו אותי? ואולי ......זה בגלל שאני מרגישה אנשים? אולי בגלל מקצוע ההוראה שהרגיל אותי לעזור תמיד לתלמידים הורים וחברות להוראה במצוקה. דווקא היום כשאני כבר בפנסיה אני מרגישה חזקה אבל הקשרים ואופיים לא מוצאים חן בעיני. מעניין.......אני במערבולת.....צריכה לחשוב.........זה מאוד מפריע לי. מאוד!!
 
ניסית לחשוב למה זה כל כך מפריע לך?

אני מציעה לך לקרוא את המאמר שלי "התמכרות נשים לאשליית אהבה". הוא כאן ב"מאמרים" אבל אני גם אוסיף לך לינק לאתר שבו הוא התפרסם.
 

mentorit

New member
קפצתי במקרה לביקור ראשוני

ופתאום זיהיתי שגם אני כמוך....אוהבת שאנשים מרגישים טוב לידי. אז סתם רעיון- אני לבסוף הלכתי לעסוק במכירות! וכאן הקשר המהדים- איש מכירותטוב שגורם ללקוח שלו להרגיש אהוב ומוצלח ומיוחד...ימכור או ימכור???? ונקודה נוספת - אני חושבת שאנחנו פשוט רוצים שיאהבו אותנו! בנוסף- לעודד מישהו ולהחמיא לו זו עמדה של כוח ואפילו מעט התנשאות... כאילו- "אני יודעת שאתה לא משהו אבל אני אחמיא לך בכ"ז כי זה עושה לך טוב". עמדה של שקר לבן.
 
למעלה