נורמליות, מי החליט ולמה?

paziam

New member
נורמליות, מי החליט ולמה?

מה זה נורמלי ומה זה משוגע? האם אדם שלא מציית לנורמות הוא משוגע? למשל, ללכת ברחוב זה בסדר, לרוץ גם כן. אבל אם מישהו מעדיף לדלג... - האם הוא משוגע? אני מניחה שזה יעורר מבטים... למה בעצם? למה אנחנו כ"כ מחויבים לנורמות? ומי קבע אותם? ניסיתי לחשוב על הדוגמא הספיציפית כדי להגיע למסקנה. אני חושבת שדילוג בד"כ זה לא רק פעולה טכנית שמשמשת להגעה ממקום למקום, אלא יש בה חשיפה של רגש. אולי חשיפה של רגש זה דבר לא מקובל, לא נורמלי... (מצד שני ראיונות חושפניים בעיתון לא נחשבים מעשה לא נורמלי) חשבתי על כל זה כשיצאתי להליכה עם ה-mp3 והמוסיקה דווקא גרמה לי רצון לדלג. לא עשיתי את זה, כדי שלא יחשבו שאני לא-נורמלית...
 
את קובעת.

את קובעת מה נורמלי ומה לא ומתנהגת בהתאם, כמובן שלא המצאת את זה יש מאין, זה מבוסס על מסרים שאת מקבלת ועד אמירות ישירות וכמובן חינוך לאורך השנים, כל אלו מתגבשים אצלך לכדי מנגנון שמסווג דברים כנורמלים ולא נורמלים ואת פועלת בהתאם להם. כשאת מדלגת ברחוב עם MP3 ואת מרגישה נינוחה ושלווה זה לא משנה מה אדם כזה או אחר יחשוב כשיראה אותך, ממליא כל אחד יחשוב משהו אחר לגמרי ויעשה זאת על פי עולם המושגים שלו וההסטוריה האישית שלו. יש סיפור על רחל עקיבא, רחל התנתה את נישואיה לעקיבא בזה שילך ללמוד תורה (והוא בן 40) עקיבא התבייש באומרו שאיך ישב בין ילדים קטנים בבית המדרש הוא בן 40? כולם ילעגו לו (זה לא נורמלי) רחל לקחה חמור וטמנה שעועית בין שערות גבו של החמור והייתה משקה אותם מדי יום, לאחר מספר ימים החלו נבטים עולים מגבו של החמור, הייתה רחל מסתובבת כך בשוק, בימים הראשונים היו מתקהלים אנשים רבים לראות את הפלא, חמור ונבטים על גבו, לאחר ימים אלו היום רק הילדים עוד הולכים אחריה והמבוגרים כבר איבדו עיניין, מספר ימים נוסף עבר וגם הילדים איבדו עיניין ואף אחד יותר לא נתן דעתו לכך שמדי בוקר הולך לו חמור בשוק ונבטים צומחים על גבו. כך הבין עקיבא כי היותו תלמיד מוזר בין ילדים יחלוף מהר מאוד ואין לו מה לחשוש, וכך הלך ללמוד והפך להיות רבי עקיבא. אחרי כמה ימים של דילוגים באזור שבו את הולכת אף אחד כבר לא יראה בכך משהו לא נורמלי. בהצלחה, ותהני.
 

option613

New member
בדיוק- ואז את שואלת, איך נכון יותר לחיות?

האם להתנהג בהתאם לנורמות או להתנהג בהתאם לרצונות העמוקים שלך (רצון עמוק הוא לא 'בא לי')? אני אומרת, תנסי פעם לדלג ברחוב, ותנתחי אחר כך מה הרגשת והאם את רוצה להיות במקום כזה של לפעול מתוך 'חשק' בלבד. אם כן- תשאלי עוד מה טוב בזה לאורך זמן, ואם לא- גם כן תשאלי אותו דבר. ושימי לב למה את מגיעה למסקנות המסוימות. בקיצור, מודעות.
 
למעלה