נושאים לשיחה

נושאים לשיחה

אתמול יצאתי עם בעלי, אחי הגדול ואשתו וזוג חברים של גיסתי....הלכנו לבאולינג והיה נחמד ואחר כך ישבנו במסעדה....ולא הרגשתי שייכת, כולם עם תואר שני ועושים דוקטורט (בעלי אין לו תואר אבל יש לו הרבה תחומי ידע) כולם התחילו לדבר על המיתודולוגיה היוונית והתחילו לאתגר אחד את השני בשאלות והם בהתלהבות וצחוקים ואני בצד מסתכלת עליהם בשקט לא אומרת מילה, לא מתחברת לנושא שעלה, יושבת מבואסת ....כל הערב הם דיברו על זה ולא ידעתי מה להגיד. ניסיתי לחשוב על נושא שאני יכולתי להעלות, אבל גיליתי שאין לי נושא חזק שאני ממש בטוחה בו ויכולה להפגין ידע וכישורים ולהיות מעניינת. הייתי כ"כ בדיכאון אתמול. מה עושים כדי להיות מעניינים?
 
משחקים במשחק אחר לגמרי

אני אתן לך רעיון. למה לא? מקסימום, אם לא תקחי אותו את ייהנו ממנו אחרים: אם האחרים עסוקים בהפגנה או בהפגזה של ידע, אני מציע לך לשחק משחק אחר לגמרי ולא פחות אינטליגנטי (אולי דווקא הרבה יותר): לשאול שאלות. בהתחלה מתוך שעשוע, אפילו העמדת פנים של התענינות אם זה לא בא לך באופן טבעי. אבל תחשבי, בעצם זה הכי אותנטי בעולם: מי שמתיימר לדעת- שיספר. מי שלא- שישאל, יסתקרן, יתעניין, ילמד! תיהני מזה שאת לא יודעת מפני שכך תמקמי את עצמך במרכז הזירה. אבל אל תחביאי את "הבּוּרוּת" כי אז את גם בחוץ וגם מרגישה בחוץ. אל תתני לאף שֵׁם, לשום מושג, לשום סיפור לעבור לך מעל הראש. תעצרי את השיחה כדי לשאול, לברר, להעמיק, לחפש עוד סיפור... בסוף כבר להם יישבר ממך, תאמיני לי. הם יתחננו לשיחת רכילות עסיסית ואת לא תתני להם. לא, בשום פנים ואופן לא. עוד שאלה על המיתולוגיה, ועוד שאלה. אם יספרו על תיבת פנדורה תשאלי על תיבות מפורסמות נוספות. נראי לי שאת עלולה ליהנות מהעסק ובתנאי, כל זה בתנאי, שתסכימי לשחק את המשחק בהתלהבות, ממש כמו ששחקן עולה על הבמה.
 
תודה על התגובה

בהזדמנות אנסה אותה.
 

GandWar

New member
התלהבות...אמיתית?

אז זאת השאלה שלי, גם לי קורא שאני נשאר מחוץ לשיחה כלשהי (למרות שזה די נדיר, אבל עדיין), אז אתה מציע להכנס לשיחה עם שאלות בהתלהבות מזויפת כביכול? פשוט לזייף את זה בהתחלה, ואז זה יבוא לבד?
 

BlackFairy567

New member
זה לא בהכרח חייב להיות בהתלהבות יתר...

או בכלל, להיות מזוייף... אני בכלל לא מסתכלת על זה כמשחק, פשוט כהתעניינות, ודרך מעולה לתרום ולהשתתף... אז תשאל, תשמע.. תמיד אנשים אוהבים לספר על התחומים שלהם... לתרום קצת.. ואתה אולי תלמד נושא חדש... ואולי זה יעניין אותך, ואולי זה לא... אבל זה לא מזיק לשמוע... עדיף שלפחות תבין על מה מדובר... ולא סתם תשב בצד, ותסתכל עליהם, ולא תבין מילה ממה שהם אומרים... וזה במיוחד אם זו בסביבה חברית ומשפחתית שכזו... ששם אפשר לשאול בחופשיות, וזה לא נתפס כמין בורות... {למרות שזה כן לאנשים מסוימים, אבל לעומת הכלל, זה לא.}. קיצר, תהנו.. ובהצלחה:)
 

sayborg

New member
זה עובד אבל עד גבול מסוים

כי אם אתה נפגש עם החבורה הזאת בקביעות. אז זה יהיה טיפשי לשאול ולשאול כל הזמן ולא לתרום שום ידע.בסוף יתעייפו ממך ולא יזמינו אותך לפגישות. זה טוב ויעיל בהיכרות עם אנשים חדשים
 

GandWar

New member
כמובן

זה ברור, אבל לפעמים קורה המצב שמתעייפים קצת מלהיות במרכז (השיחה, הפעילות, המסיבה, לא משנה), ואז מתחילים להשאב לתהום כזאת של מחוץ לשיחה, כאשר מצד אחד יודעים שאפשר להכנס שוב לשיחה, אבל זה ידרוש כמות מסויימת של התלהבות מזוייפת התחלתית, ומצד שני פשוט אין כח לזה. (אני מודע שקצת גלשתי מהנושא של לשאול שאלות, אבל אני מאמין שזה עדיין רלוונטי) בתודה גנדי
 
דיאלוג

דיאלוג אנושי הוא דבר מתפתח וחי. לא יהיה נכון לבנות טקטיקה שתהווה "כרטיס ביקור" קבוע. הרי אז- במקרה כזה- לא נהיה שותפים לדיאלוג. הרעיון של שאילת שאלות הוא לא זיוף אלא ההפך הגמור: בהרבה הקשרי שיח אנשים מבליטים ידע. לא כולם שותפים לידע הזה ולכן אפשר להתבלבל ולחשוב שידע הוא תנאי לתרומה משמעותית לשיחה. וזה פשוט לא נכון. אני כן מציע לא לפחד מהחצנה גלויה ואמיצה של חוסר ידע. סוקרטס טען בעקשנות (ולא בתור מניפולציה. בכנות גמורה ונוראה!) שהוא אינו יודע דבר. האם מישהו חושב שבגלל זה היה פחות חכם מאחרים? שיחות בין בני אדם, בזוגות או בחבורות, לא מבוססות על מפגש בין יודעים לבין אלה שאינם יודעים. הרבה מאוד דיאלוגים נסובים על מחשבות משותפות, התלבטויות, ספקות, תמיהות, סיפורים, זכרונות וכו' וכו'. דווקא התמקדות בידע באופן גורף נראית לי בריחה משיחה עמוקה ומשמעותית בין בני אדם. על כן, אין להתבייש בחוסר ידע אם הוא מודע לעצמו ואם "חסר הידע" רוצה לדעת (ואז פשוט לשאול ולשאול ולשאול...) או לשנות את נתיב השיחה ( ואז לכוון אותה לאפיקים של שיתוף...) הוא פשוט צריך לקחת מנהיגות. והעיקר, לא לפחד כלל. (אני יודע: קל לכתוב)
 
אגב לגבי סוקרטס

כידוע סוקרטס לא כתב שום דבר בימי חייו וכל מה שידוע לנו עליו זה בעיקר מהדיאלוגים של אפלטון. ולפי אפלטון, סוקרטס לא אמר אני יודע שאני לא יודע, אלא מעולם לא אמרתי על דבר שאני לא יודע אותו שאני יודע אותו, וזה משנה לגמרי את המשמעות של המשפט. תראי גם אני עמדתי לא מעט במצבים של שיחות שלא הרגשתי מחוברת אליהם. מה שאת צריכה לעשות זה לא להתבייש ולהוריד מעצמך, ולחשוב שאין לך ידע מספיק בשום תחום. אף אחד הוא לא כזה גאון גדול, ויש המון נושאים שאין לנו ידע בהם, ואנחנו רק "משחקים" כאילו יש. (אגב סוקרטס). גם אם את לא משתתפת פעילה, זה לא אומר שאת לא יכולה להינות מהשיחה, אם לא תתני לרגשות הנחיתות להשפיע עליך, ולהוריד את מצב הרוח שלך לקרשים, תגלי עולם חדש שלא ידעת על קיומו.
 

Vandal

New member
מה עם לא להיות מעניינים?

אם זה הופך ל'עבודה' ולא להנאה, אז אולי כדאי לרדת מזה, את יודעת fuck it :p פשוט תעשי/תגידי/לא תגידי מה שיוצא לך
 

ע ו פ ר ה

New member
היי פורטונה

בחרת לך ניק עם הרבה מזל וזה מה שאני מאחלת לך בחיים. אני מקבלת את עצתו של ישראל שורק, אבל אני חושבת שאפשר לשאול שאלות בלי פורובוקציה. פשוט לבקש שיספרו גם לך, שתביני. החזרתי אותי הרבה שנים אחורה, בטיסות הראשונות שלנו לחו"ל. האנגלית שלי היתה על הפנים. בהתחלה ישבתי בשקט והרגשתי אי נוחות. אחר כך ביקשתי סליחה ופניתי לבעלי שיסביר לי. היום ברוך השם אני מדברת ומבינה יותר. את יכולה גם לשתף את בעלך בתחושות שהיו לך ולבקש ממנו, שימצא דרך לשתף גם אותך. עם הזמן את תלמדי ותוכלי להשתתף בשיחה. באהבה עופרה
 

רדיקאל

New member
ואולי זה אומר שהגיע הזמן שתתחילי לקרוא...

ולהתעניין במה שקורה מסביבך? בתרבות הישראלית העכשווית, של זמרי אינסטנט וכדורגלנים שמרוויחים הון, יש בוז וזילזול כלפי הערכים הוותיקים של סקרנות, תאוות למידה, והתעניינות במה שמתרחש מעבר למציאות היומיום. אולם במוקדם או במאוחר את מגלה שיש כאן אספקט שלם של החיים שאת מחמיצה - האספקט של ידע כללי. אז אולי הגיע הזמן קצת לקרוא ולהתעניין? לא צריך ללכת לאוניברסיטה ולהוציא תואר שני. בימינו הידע הוא הרבה יותר זמין ונגיש. מה בדבר לכבות את הטלוויזיה ערב אחד ולקרוא כמה ערכים בוויקיפדיה על נושאים שמעניינים אותך? תופתעי לגלות כמה זה מעניין. מה בדבר לקרוא עיתונים - ואני לא מתייחס לעמודי החדשות, אלא דווקא יותר למוספים הרציניים, שמביאים כתבות על אירועים ומקומות נידחים יותר ברחבי הגלובוס. מה בדבר לקנות מדי פעם גיליון של נשיונל גיאוגרפיק ודומיו, להתפעל מן התצלומים המרהיבים וגם ללמוד כמה דברים שלא ידעת? עוד דרך כיפית ללמוד - הרצאות של פרופסור מיכאל הרסגור בגל"צ בערבי שישי בשבע בערב. היסטוריה בצורה מסקרנת ומשעשעת, ולא יבשה כמו שהציגו אותה בפנינו בתיכון. לקחת את הילדים לביקור במוזיאון פעם אחת, במקום בסינימה-סיטי? ללכת לקונצרט-שיחה של אסתרית בלצן (כן, כן, יש שם כזה...), שבו היא גם מנגנת וגם מסבירה על המלחינים ועל היצירות, מרתק ומשעשע בו זמנית. לדעת זה כיף. זה מעשיר את החיים.
 
מסכימה....

אבל לפעמים אנשים עם ידע רב לא מרגישים בנוח בחברה,ענין של בעיה חברתית,או חוסר בטחון. אך באמת חשוב להתעניין בהרבה תחומים,ידע זה כח....
 

thehila1

New member
אפשר גם להעלות נושא חדש

אפשר להשחיל באמצע השיחה רעיון לשיחה חדש. שמתוך זה יכולה להתפתח שיחה שבה את יכולה לתרום ולהראות משהו מתוך נושאים שקיימים בך.זכרון שנושא השיחה העלה בך, חוויה משותפת שבה את ובעלך חוויתם במשותף עם אותם משתתפים בשיחה או נושא שקראת בעיתון, או באינטרנט.
 

k i k i 2

New member
במקום לנסות להתאים את עצמך בכח

תבלי את זמנך עם אנשים שכן בראש שלך ויש ביניכם דיבור משותף. את לא יכולה לבלות את חייך כל הזמן בנסיון להבין נושאים שעד היום לא הובנו לך לבד. אני מוצאת את זה מזויף, לא נאמנה לעצמך ולמי שאת, ומי שלא טוב לו הנושאים שלך, כמו שאמר ונדל, פאק איט. תתמדקי בנושאים שלך שבאמת מעניינים אותך ואל תנסי לרצות מישהו אחר. את חיה בשביל עצמך. תהיי נאמנה קצת לעצמך קודם כל. אין ממש מה לעשות אבל אם הראש לגמרי שונה אז תסתובבי עם אנשים אחרים. חברות אחרות, בני משפחה אחרים או מי שזה לא יהיה. אני מדברת מנסיון, בשנים עברו ניסיתי להתחבר עם אנשים וחבורות שלא ממש הטעם או הראש שלי ולא הבנתי למה אף פעם לא זורם ולא נעים לי בחברתם, אצלי לא היה ענין של חוסר הבנה בנושא אלא פשוט לא היה כימיה. מאז הפנמתי שצריך להסתובב רק עם אנשים שבראש שלך, ורק שם אתה מרגיש מתחבר וזורם וכיף לך בבילוי איתם. את לא אמורה לקרוא שום ספר בנושא שלא מעניין אותך בכלל רק כדי שתוכלי להשתתף באיזשהי שיחה שמראש לא עניינה אותך אחרת היית מבינה כבר בנושא שלה. זה מגוחך פשוט
 
אני חושבת שהשאלה היא גם למה זה מפריע לך

הסיטואציה שאת מתארת מאוד מאוד מוכרת לי, כמו לקרוא את עצמי לפני שנים, ואני נחשבת בחורה דווקא אינטילגנטית עם הרבה תחומי ידע. אני יכולה להגיד לך שזה מסוג הדברים שבשנים עברו הטרידו אותי מ-א-ו-ד ועם השנים זה התרכך. ואני רוצה לתת לך כמה עיצות. לברר למה זה קורה? --------------------- -האם זה נובע מחוסר בטחון עצמי? לא כולנו גדלים בבית בו מעודדים אותנו לדבר ולשתף. מה לעשות. לפעמים אנחנו לומדים לשבת בפינה "בשקט" ולא לאמר דבר כי כשאמרנו אף אחד לא התייחס. מה עושים? זה עניין לברר דברים עם עצמך, לצאת למסע עם עצמך, להכיר ולראות איפה את נעצרת ומה מפריע לך. יש כמובן אנשי מקצוע לתחום. ויש מליון דרכים לשחרר את עצמך מהעבר. רק החקירה על איך תעשיר אותך בידע מעבר לדמיונך
---------------------------------- -מחוסר מימוש? האם את מרגישה שהגשמת את חלומותייך? אם לא, זה הזמן. ואני הכי לא קלישאתית שיש. אני כל כך רצינית... ---------------------------------- -מהרגשה שאת מחמיצה משהו? את מרגישה שיש תחרות ואת לא בפנים? התחרות מעניינת אותך? רוצה להצטרף? את יכולה, בלי בושה, היום הרבה אנשים עושים את זה, לקחת קורסים באונ' הפתוחה לא צריך בגרות ולא כלום, כולה ערב פנוי בשבוע, וללמוד מה שבא לך. את תרגישי כל כך, כל כך מסופקת אחרי זה. --- פיתוח כישורי שיחה- כל אחד יכול... כמו שאמרו לך למעלה וצדקו, התעניינות חיוך וכל אחד ישמח לספר לך דברים על הדוקטוראט שלו. ככה גם תלמדי. ועדיין, לא כולם משכילים, כל אחד תורם לעולם בדרכו הוא. שכל, ברוך השם, זה לא הכל בחיים. אם זה מפריע לך, את יכולה לטפל בזה, ואם את מאושרת, מסופקת, ורק העניין הקטנטן הזה- חשבי אם שווה לך להשקיע בזה או פשוט לשכוח מזה ולשמוח שאת מוצלחת כמו שאת.
 

איתי בן

New member
יש אנשים שתיזרמי ויש אנשים שלא ולא קשור

לידע האישי שלך תחומי עניין יש לכולנו כל אחד ואהבותיו תמיד ימצא מישהו שיכול לשוחח עימו שעות בגובה העיניים החבורה הזאת פשוט מנסה להוכיח בכוונה או שלא את ההבדלים שבינכם או כל דבר אחר אבל בעצם אין בינכם הבדלים פשוט תחומי עניין שונים וזה טיבעי לגמרי. כמו כן בשטח שלך יכול להיות שהם יהיו בורים לגמרי ,לכן הרימי ראש ותחשבי על בראות שונה מי שחכם בראש אולי לא חכם במעשים פרקטים בעלי טוען ה' חילק לחלק את השכל (אנשי ההיטק ,עו"ד לדוגמא) ולחלק השני את 10 האצבעות זהב,מה יותר חשוב? או פחות טוב? חישבי על זה בהצלחה
 
למעלה