גימל אביבי
New member
נושאי מפתח בתולדות המזרחים בפלסטין
בהמשך להצעה שעלתה כאן לגבי יצירת brochure על המאבק המזרחי ושימוש בתקשורת לא פורמלית להעברת המסרים הללו - להלן מבחר לא מלא של נושאי מבוא. עליהם יש לכתוב ולהרחיב בברושור (שאיריס הציעה) באתר, בשפה פשוטה ולא ארכנית ולנסות להפיץ בכל מקומות המגורים, העבודה והבילוי של המזרחים: א. סקירה ממצה ועכשווית על יחסים מעמדיים בין מזרחים לאשכנזים בישראל. ב. מוצאם של יהודי המזרח ויהודי ספרד ביחס למוצאם של האשכנזים – ניפוץ המיתוס של "עם אחד “. ג. היחס לציון כפי שנבע מאמונתם הדתית של יהודי ארצות האיסלאם, המזרח והבלקן – כנגד מהות התנועה הציונית האשכנזית. ד. הקשר בין מזרחים וספרדים לבין אשכנזים בישוב בישן. ה. הקשר בין מזרחים וספרדים לבין ערבים, הן בפזורה המזרחית והן בישוב בישן. ו. העליות הציוניות הראשונות וראשית הקשר בינן ומנהיגיהן לבין המזרחים והפלסטינים. ז. יחס הפרדסנים הציונים לפועלים והפועלות התימנים – עדויות ומסקנות. ח. מיתוס החלוצים הציונים ממזרח אירופה והקשר בינו לבין תכסיסים בנוסח יבניאלי (הבאת פועלים זולים כתחליף לפלסטינים וניכוס העבודה ע"י הציונים האשכנזים). ט. פרשת תימני כינרת: הרקע, תקופת העבדות והתמותה הרבה בקדחת וברעב, יחס ה"חלוצים" ומנהיגי הציונות (כגון כצנלסון) אליהם, הגרוש והפקעת אדמתם ופרי עמלם וההשתקה בעזרת התשקורת הלבנבנה ומנגנוני האופל של מדינת ישראל. י. פרשות אחרות המתארות את מעמדם הטרגי של המזרחים התלויים בממסד האשכנזי. יא. יחס מנהיגי הישוב הציוני כלפי המזרחים/ספרדים, הפלסטינים והנהגותיהם לפני קום המדינה, כולל אפרטהייד בבתי-ספר. ניפוץ המיתוס של רצינו שלום והם מלחמה. יב. האידיאולוגיות הרפואיות / גנטיות (אווגניקה) שפרחו במערכת הבריאות החל משנות ה-30 ויחסם למזרחים. יג. העליות לאחר קום המדינה: מסחר ברכושם של יהודי עירק - עם "נורי-סעיד", הפיכתם של משכילים ואמידים עיראקים לפרולטריון דל הכנסה ורכוש, גניבת היודאיקה של התימנים, העלמת רכושם של עולים מזרחים בעת שהותם במעברות, פצצות בבתי הכנסת בעיראק ובתוניס לדירבון הבריחה, הסלקציות ממרוקו בשנות ה50 ועד אתיופיה בימינו. יד. פרשת חטיפת ילדי תימן ומנגנון ההשתקה, מראשית שנות ה50, דרך פרשת הרב משולם ועד ימינו ותפקיד התישקורת הלבנבנה בפשע. טו. קליטתם של יוצאי המזרח מקום המדינה: המעברות, תנאי המחיה והשהות הארוכה במיוחד של המזרחים בן, מדיניות פיזור המזרחים ביישובים ושכונות ומטרתה. טז. מדיניות היישוב הסלקטיבית: הקמת יישובי חגורת הביטחון, יישובי מאגר כ"א זמין וזול לקיבוצים (עיירות פיתוח ומושבי מזרחים) וכו'. יז. מדיניות ההסללה: השיטות והתוצאות והקשר בינה לבין מצבם הסוציו-אקונומי של המזרחים. יח. מצב ההשכלה (כתוצאה ישירה של מדיניות ההסללה והאכלוס) – השוואה עם רמת ההשכלה בקרב קהילות מזרחיות/ספרדיות מעבר לים. יט. יחסי הון ומזרחים: האינטרסים הקפיטליסטים לשימור הפערים המעמדיים-עדתיים. כ. פרשת הגזזת: החטיפה ועריכת ניסויים קטלניים בילדים מרוקאים. בחינת המעשה עם חוקים בינ"ל האוסרים ניסויים כאלה. כא. התקוממות וואדי-סליב בחיפה. כב. מרד הפנתרים השחורים: הרקע, הפעילויות, ההשפעה על הפוליטיקה הפנימית, ההשפעה על מנגנוני הקיפוח. כג. המהפך ב-1977: הקשר בינו לבין תחושות הזעם והקיפוח של המזרחים. כד. חלוקת הקרקעות במדינת ישראל: אדמות המדינה בידי הקיבוצים והמושבים הוותיקים, יחס תושב לדונם אדמה בעיירות פיתוח, בערים גדולים ובקיבוצים. ההשלכות הכלכליות. כה. ייצוג המזרחים במוסדות השלטון: מ48 ועד ימינו: משרדי הממשלה, נקודות השפעה חשובות, כנסת, ממשלה וכו'. כו. מחקרי סבירסקי, שטרית ואחרים, וסקירה עכשווית על הסטטוס החברתי/כלכלי של המזרחים. כז. נחשול השכלתי ככלי להנצחת הפערים העדתיים והרחבתם. כח. העלייה מארצות חבר העמים: המטרה והמשמעות הגזעית-דמוגרפית שלה. כט. סקירה כלכלית: יחסי משכורות בין עובד/ת מזרחי/ת לאשכנזי/ת במשק. אחוזי המדענים והמהנדסים המזרחים ביחס לחלקם באוכלוסיה כנג אותו מדד בקרב האשכנזים והרוסים. ל. סקירת יחס התקשורת הישראלית למזרחים: מהעליות ב48 ועד ימינו. הפצת הגזענות האנטי-מזרחית בכל מיני בשיטות מכובסות. לא. הדרכים השונות בה דואג הממסד הלבן להשתיק מחאה עדתית/חברתית והנזק שזה גורם למזרחים. לב. הקמת הקשת הדמוקרטית המזרחית והבעיה הקיומית שלה. לג. יחס אשכנזים מזרחים/ספרדים במפגשים לא ציוניים: החרדים בארץ (אפרטהייד ונומרוס קלאוסוס), בארה"ב, בדרא"מ ובצרפת, במצריים עד 56. להראות שדו-קיום מזרחי אשכנזי אינו בהכרח טרגי כמו בישראל. כאמור, אפשר להוסיף עוד נושאים ולאחד סעיפים קיימים. את הנושאים הנ"ל צריך לפתח, כל נושא עד דף מחברת אחד, ובשפה מובנת לכל נפש. יש לזכור שהעברת כל המסרים בבת אחת (כגון: יציאה ישירה נגד הציונות או "יהודים-ערבים") עלולה לגרום התנגדות מסוימת או הפניית עורף, לכן התמקדתי הפעם בנושאי רקע. בשלב ראשון חשוב להביא הרקע האמיתי ולנפץ מיתוסים מרמי-תודעה לכמה שיותר אנשים
בהמשך להצעה שעלתה כאן לגבי יצירת brochure על המאבק המזרחי ושימוש בתקשורת לא פורמלית להעברת המסרים הללו - להלן מבחר לא מלא של נושאי מבוא. עליהם יש לכתוב ולהרחיב בברושור (שאיריס הציעה) באתר, בשפה פשוטה ולא ארכנית ולנסות להפיץ בכל מקומות המגורים, העבודה והבילוי של המזרחים: א. סקירה ממצה ועכשווית על יחסים מעמדיים בין מזרחים לאשכנזים בישראל. ב. מוצאם של יהודי המזרח ויהודי ספרד ביחס למוצאם של האשכנזים – ניפוץ המיתוס של "עם אחד “. ג. היחס לציון כפי שנבע מאמונתם הדתית של יהודי ארצות האיסלאם, המזרח והבלקן – כנגד מהות התנועה הציונית האשכנזית. ד. הקשר בין מזרחים וספרדים לבין אשכנזים בישוב בישן. ה. הקשר בין מזרחים וספרדים לבין ערבים, הן בפזורה המזרחית והן בישוב בישן. ו. העליות הציוניות הראשונות וראשית הקשר בינן ומנהיגיהן לבין המזרחים והפלסטינים. ז. יחס הפרדסנים הציונים לפועלים והפועלות התימנים – עדויות ומסקנות. ח. מיתוס החלוצים הציונים ממזרח אירופה והקשר בינו לבין תכסיסים בנוסח יבניאלי (הבאת פועלים זולים כתחליף לפלסטינים וניכוס העבודה ע"י הציונים האשכנזים). ט. פרשת תימני כינרת: הרקע, תקופת העבדות והתמותה הרבה בקדחת וברעב, יחס ה"חלוצים" ומנהיגי הציונות (כגון כצנלסון) אליהם, הגרוש והפקעת אדמתם ופרי עמלם וההשתקה בעזרת התשקורת הלבנבנה ומנגנוני האופל של מדינת ישראל. י. פרשות אחרות המתארות את מעמדם הטרגי של המזרחים התלויים בממסד האשכנזי. יא. יחס מנהיגי הישוב הציוני כלפי המזרחים/ספרדים, הפלסטינים והנהגותיהם לפני קום המדינה, כולל אפרטהייד בבתי-ספר. ניפוץ המיתוס של רצינו שלום והם מלחמה. יב. האידיאולוגיות הרפואיות / גנטיות (אווגניקה) שפרחו במערכת הבריאות החל משנות ה-30 ויחסם למזרחים. יג. העליות לאחר קום המדינה: מסחר ברכושם של יהודי עירק - עם "נורי-סעיד", הפיכתם של משכילים ואמידים עיראקים לפרולטריון דל הכנסה ורכוש, גניבת היודאיקה של התימנים, העלמת רכושם של עולים מזרחים בעת שהותם במעברות, פצצות בבתי הכנסת בעיראק ובתוניס לדירבון הבריחה, הסלקציות ממרוקו בשנות ה50 ועד אתיופיה בימינו. יד. פרשת חטיפת ילדי תימן ומנגנון ההשתקה, מראשית שנות ה50, דרך פרשת הרב משולם ועד ימינו ותפקיד התישקורת הלבנבנה בפשע. טו. קליטתם של יוצאי המזרח מקום המדינה: המעברות, תנאי המחיה והשהות הארוכה במיוחד של המזרחים בן, מדיניות פיזור המזרחים ביישובים ושכונות ומטרתה. טז. מדיניות היישוב הסלקטיבית: הקמת יישובי חגורת הביטחון, יישובי מאגר כ"א זמין וזול לקיבוצים (עיירות פיתוח ומושבי מזרחים) וכו'. יז. מדיניות ההסללה: השיטות והתוצאות והקשר בינה לבין מצבם הסוציו-אקונומי של המזרחים. יח. מצב ההשכלה (כתוצאה ישירה של מדיניות ההסללה והאכלוס) – השוואה עם רמת ההשכלה בקרב קהילות מזרחיות/ספרדיות מעבר לים. יט. יחסי הון ומזרחים: האינטרסים הקפיטליסטים לשימור הפערים המעמדיים-עדתיים. כ. פרשת הגזזת: החטיפה ועריכת ניסויים קטלניים בילדים מרוקאים. בחינת המעשה עם חוקים בינ"ל האוסרים ניסויים כאלה. כא. התקוממות וואדי-סליב בחיפה. כב. מרד הפנתרים השחורים: הרקע, הפעילויות, ההשפעה על הפוליטיקה הפנימית, ההשפעה על מנגנוני הקיפוח. כג. המהפך ב-1977: הקשר בינו לבין תחושות הזעם והקיפוח של המזרחים. כד. חלוקת הקרקעות במדינת ישראל: אדמות המדינה בידי הקיבוצים והמושבים הוותיקים, יחס תושב לדונם אדמה בעיירות פיתוח, בערים גדולים ובקיבוצים. ההשלכות הכלכליות. כה. ייצוג המזרחים במוסדות השלטון: מ48 ועד ימינו: משרדי הממשלה, נקודות השפעה חשובות, כנסת, ממשלה וכו'. כו. מחקרי סבירסקי, שטרית ואחרים, וסקירה עכשווית על הסטטוס החברתי/כלכלי של המזרחים. כז. נחשול השכלתי ככלי להנצחת הפערים העדתיים והרחבתם. כח. העלייה מארצות חבר העמים: המטרה והמשמעות הגזעית-דמוגרפית שלה. כט. סקירה כלכלית: יחסי משכורות בין עובד/ת מזרחי/ת לאשכנזי/ת במשק. אחוזי המדענים והמהנדסים המזרחים ביחס לחלקם באוכלוסיה כנג אותו מדד בקרב האשכנזים והרוסים. ל. סקירת יחס התקשורת הישראלית למזרחים: מהעליות ב48 ועד ימינו. הפצת הגזענות האנטי-מזרחית בכל מיני בשיטות מכובסות. לא. הדרכים השונות בה דואג הממסד הלבן להשתיק מחאה עדתית/חברתית והנזק שזה גורם למזרחים. לב. הקמת הקשת הדמוקרטית המזרחית והבעיה הקיומית שלה. לג. יחס אשכנזים מזרחים/ספרדים במפגשים לא ציוניים: החרדים בארץ (אפרטהייד ונומרוס קלאוסוס), בארה"ב, בדרא"מ ובצרפת, במצריים עד 56. להראות שדו-קיום מזרחי אשכנזי אינו בהכרח טרגי כמו בישראל. כאמור, אפשר להוסיף עוד נושאים ולאחד סעיפים קיימים. את הנושאים הנ"ל צריך לפתח, כל נושא עד דף מחברת אחד, ובשפה מובנת לכל נפש. יש לזכור שהעברת כל המסרים בבת אחת (כגון: יציאה ישירה נגד הציונות או "יהודים-ערבים") עלולה לגרום התנגדות מסוימת או הפניית עורף, לכן התמקדתי הפעם בנושאי רקע. בשלב ראשון חשוב להביא הרקע האמיתי ולנפץ מיתוסים מרמי-תודעה לכמה שיותר אנשים