נושא חדש- זיהומים בפגיות

[ורד של שירה]

נושא חדש- זיהומים בפגיות

כששירה היתה בת חודש בערך היא חטפה זיהום עד אותו יום היא היתה ממש בסדר, עלתה יפה במשקל, היא היתה נחשבת למקרה "קל" עד שהגיע יום שישי הארור אני יצאתי משם בערך בשעה אחת ובשתיים היא התחילה להידרדר, התנפחה לה הבטן מאוד, סיפרו לי שכל הרופאים והאחיות התחילו לרוץ והיא עברה לטיפול נמרץ, התחילו לתת לה קוקטייל אנטיביוטיקה וכמובן נוזל מעמוד השידרה ותרביות וכל מה שצריך. האחיות אמרו לי אחר כך שמזל שלא הייתי שם, כנראה שמאוד הבהילה אותם הקטנה. אני הלכתי הביתה לנוח, ובשעה שש בערב ההורים שלי הגיעו לביקור סבים ולא מצאו אותה בחדר, חיפשו ו8מצאו אותה בטיפול נמרץ. כמובן שמיד התקשרו אלינו ואנחנו הגענו בריצה, ואני שוב רואה את התינוקת שלי שוכבת בטיפול נמרץ, מונשמת, מקבלת עירוי דם, ולא הרשו לי להוציא אותה מהאינקובטור לקנגורו והיא היתה בהפסקת אכילה במשך שבוע לבסוף התאוששה ואחרי שבועיים בערך הלכנו הביתה. למה אני מספרת את כל זה? ההרגשה שלי הייתה שלא מתייחסים יותר מדי לזיהומים, זה אישזהו תהליך שכל פג עובר בפגיה, כבר בהתחלה העובדת סוציאלית אמרה לי, אי אפשר לדעל מתי שירה תלך כי יש כל מיני דברים לא צפויים כמו למשל זיהומים. לא היה פג אחד בפגיה בתקופה שאנחנו היינו שם שלא חטף זיהום אז למה? האם באמת אי אפשר לעשות שום דבר כדי למנוע את זה?

 

[shirly25]

אנחנו היינו בחשש לזיהום ביגלל איזו

תרבית אבל בפועל לא היה זיהום ולא עשו הפסקת אוכל אני חושבת שלפעמים יש זמנים של הרבה זיהומים וזמנים שאין זיהומים אנחנו נפלנו על זמן שלא היו זיהומים. זה באמת עצוב מאוד שלא מצליחים להשתלט על הזיהומים ואז רוב הפגיה סובלת זה נראה כאילו שזה עניין של מזל ואין באמת מה לעשות ???

 

[דורית ובניה]

אוי מה שהיה אצלנו...

היינו בפגיה של ליס כארבעה חודשים והספקנו לעבור מספר מחזורים של זיהומים. הכי גרוע היה אחרי 3 חודשים כשגילו שלכל הפגים שהגיעו מחודש מסוים יש שני סוגים של חיידקים. אי לכך, החליטו לעשות סטריליזציה לכל הפגיה. כל הילדים "הותיקים" הועברו לחדרים 2 ו- 3 ובטיפול נמרץ קיבלו רק תינוקות "חדשים" כדי להתחיל מחזור חדש של פגים ללא החיידקים הנ"ל. הבעיה שעומר שלי היה היחיד מה"ותיקים" שלצערי היה עדיין מונשם ובכל זאת לא ניתן היה לשים אותו בטיפול נמרץ (כדי שלא ידביק את כל האחרים) והוא היה מונשם בחדר מס´ 2 (היום אני יודעת שזו ממש שערוריה..). בסופו של דבר בגלל שלא יכלו להתמודד עם ילד מונשם מחוץ לחדר טיפול נמרץ העבירו אותנו לטיפול נמרץ ילדים (להבדיל מפגים...) בבית חולים דנה . חוץ מזה היו זיהומים נוראים שעברו מילד לילד. היו ילדים ששקלו מעל 3.5 ק"ג (הגיעו לפגיה מסיבות אחרות, לא בגלל פגות) וקיבלו זיהומים שאופיניים לפגים (כמו נק במעיים וכו´). זו בעיקר שאלה של כח אדם. אם היה מצב אידיאלי ולכל פג (לפחות אלה שבטיפול נמרץ) היתה מוצמדת אחות אישית במהלך המשמרת, אין ספק שההדבקה היתה יורדת.

 

[נירית של עידודנה]

אצלנו ממש לא היה דבר כזה

גם לא זכור לי שלפגים אחרים בפגיה היה זיהום. האחות הראשית בפגיה היתה מאוד קשוחה בדברים האלה. אנשים חולים לא נכנסו לפגיה. ילדים קטנים לא נכנסו לפגיה. לפני כל מגע בפגים, ההורים התבקשו לשטוף ידים. לא הרשו ביקורים המוניים בפגיה (2-3 אנשים מקסימום). ובכניסה לפגיה היינו חייבים ללבוש חלוקים לבנים. אז קצת בתעצבנתי על כל הכללים (שבגללם גם לא נתנו לילראות את דנה במשך 3 ימים לאחר הלידה), היום אני כבר יותר מבינה ומעריכה אותם. נ.ב. הפגיה בבי"ח ברזילי.

 

[מור של תומר ומיה]

עד היום יש לי צמרמורת מהמילה זיהום../images/Emo7.gif

מיה חטפה זיהום בגיל שבוע. אני לא אשכח את הריצות המטורפות של הרופאים והאחיות מסביב לאינקובטור שלה. אני לא אשכח את הבעת הפנים של הרופא שדביר איתנו ופתאום הבנתי שהתינוקת שלי עלולה למות. ובטח שלא אשכח את 24 השעות הקריטיות שלאחר מכן - האם היא תגיב לאנטיביוטיקה או לא? מאז היתה לי תמיד תחושה שהפגייה היא כמו רולטה רוסית. מה גם ששני תינוקות שהיו משני צידי האינקובטור של מיה - נפטרו כתוצאה מספסיס בהפרש של שבוע. תינוקות שהכרנו, הורים שדיברנו איתם. כאלו שבכל בוקר מיד אחרי שבדקנו את שלומה של מיה - הצצנו לראות מה שלומם על מנת לדווח להורים שלהם... ואחד מהם נפטר באותו היום שבו הוא אמור היה להשתחרר הביתה! וגם בפגייה שלנו (בליס) הקפידו מאוד על נהלים. לא הכניסו ילדים, לא הכניסו אנשים חולים, ולמעט הורים וסבא וסבתא - אף אחד לא הורשה להכנס. אבל תמיד היו שם את האנשים שניסו בכל זאת להגניב קרובים - רק כדי להראות את התינוק/ת. ואת אלו שהגניבו אחים גדולים מעבר לוילון בחדר הנקה (פחד מוות - הרי חמש פעמים ביום נכנסתי לשם עם מיה על מנת להניק אותה). ברור לי שלא היתה שם כוונה רעה. רוב ההורים הטריים (בעיקר כאלו שנולדו להם תינוקות יחסית גדולים - כאלו ש"מבלים" בפגייה ימים ספורים ואז משתחררים) לא מודעים לסכנה. והצוות - הצוות גם ככה עסוק כל-כך באלף ואחד משימות חשובות - שלא תמיד יש אנרגיות וכח וזמן על מנת להתווכח ולאכוף את הכללים האלו שנועדו להציל את הילדים שלנו...

 

[אמא של נוריאל]

הי מור, איזה יופי לראות אותך!

ולגבי הזיהומים - כשנוריאל היה בן 5 ימים עלה לו פתאום החום. אוטומטית חיברו אותו לאינפוזיה של אנטיביוטיקה רחבת טווה (לא שאני יודעת מה זה אומר), והתחילו במסכת של בדיקות שכללה ניקור מותני. רק אח"כ טרחו לדבר איתנו ולהסביר לנו מה קרה ומה נעשה. כל הבדיקות העלו חרס, אבל אנטיביוטיקה הוא קיבל במשך שבוע. אנחנו שהינו מעט זמן (3 שבועות) ומאד הקפידו על סטריליות. היתה אחות אחת שהגדילה לעשות וכשביקשתי להניק היא שאלה אותי אם התקלחתי כבר היום...

 

[ורד של שירה]

ולי לקחו תרבית מהחלב

 

[אינה של יערה]

מהרגעים שאת היית רוצה לשכוח...

איזה רגע נורא. לגבי מניעה, אם אני זוכרת נכון גם שירה נולדה בחורף? אנחנו בילינו בפגייה בין סוף ינואר לתחילת אפריל, וחצי מהצצוות היה מצונן. הרופאים היו עוברים מילד לילד ומקנחים את האף בין לבין. ככה יערה חטפה נזלת שלא עברה עד שהיא יצאה הביתה. היא שקלה 1200 גרם והייתי שומעת אותה מחרחרת עוד לפני שנגעתי בה. למזלנו זה לא היה RSV. באותו זמן הסתובב בפגייה זיהום רציני, ממש פתחו שם בית-חולים שדה לכל התינוקות שהעבירו מטיפול נמרץ לחדר 2. כך שיצאנו יחסית בזול.

 

[ורד של שירה]

כן שירה נולדה בפברואר, האחיות היו

מקוררות ועשו אפצ´ים לתוך האינקובטור, טוב כמובן שלא בכוונה

 

[אמא של עמרי]

מיזה לא סבלנו למזלנו

זה היה חשש כבד . מאחר שבזמן שהותינו כחודש בטיפול נמרץ .סביבנו כ- 30 % מהפגים סבלו מזיהומים ואפילו אחד מת . והחשש של לבוא בבוקר ולגלות חלוק ירוק תלוי מל האינקובטור ושלט של " איזולציה " .. היה מאיים . אולי בגלל שעמרי קיבל אנטיביוטיקה למניעה בגלל חששות אחרים שמרה עליו. אני חושבת שרמת ההגינה והסטרליות היתה נאותה ומיקרים אלו הם בשל המערכת החיסונית הכ"כ פגיעה של הפגים.

 

[בת11]

זהומים בפגיות

אני אחות במחלקת ילדים ואם ל3 פגים. מכירה הכל. יש לי נגישות לנתוני משרד הבריאות. אני קוראת כאן את ההודעות ומאד נבוכה. יש כמה סיבוכים מאורחים לפגים: זהום, רטינופתיה בעין, ונקרוטיזינג אנטרוקוליטיס. (NEC). יש פערים עצומים בשעורי הסיבוכים האלה בין הפגיות בישראל. יש בהחלט טובים יותר. אני קוראת כאן על צוות מושמץ, ששתי אמהות מספרות כאן שהן עשו הכל כדי להפר את הנהלים הקשוחים שלו. והנה ברשומות המדינה דווקא הצוות ההוא מוציא תוצאה חריגה בשעורי זיהום נמוכים בעשרות אחוזים מהשאר. מקום ראשון בליגה בפער עצום. ולפי מפוי עומסים זה צוות שעובד פי 7 יותר קשה!!! מזה שבא אחריו. אז מה פה הסוד? אם פגיה נחמדה סימפטית ומסבירת פנים שמאפשרת קנגרו ואכילה מכל משקל וגיל לכל הדורש לא מצליחה למנוע סיבוכים אז אולי יש לנו כאן טעות גדולה? למה דוקא אצל המקפידים על נהלים גם מול התמרמרות הורים יש תוצאה כל כך טובה? אולי אנחנו דורשים מהצוותים דברים אסורים? אולי אנחנו מתרשמים לטובה ממשהו שהוא בעצם מקח טעות? חבל שהליבראלים ביותר הם לא אלא שהתוצאה שלהם מצטיינת ביותר. זה היה בהחלט נחמד. כאחות אני מבינה שיש כאן משהו הדורש הסבר

 

[ורד של שירה]

מסכימה איתך בהחלט, לדעתי הרבה יותר

חשוב לשמור על נהלים ולא להיות "נחמדים" להורים אם אכן קיים כמו שאת אומרת נעשות בדיקות וקיימים נתונים על זיהומים לדוגמא וקיימות פגיות שבהן יש יותר זיהומים ופגיות עם פחות זיהומיםלמה לא ליישר קו בין הפגיות לגבי הנהלים אשר מונעים זיהומים? מכיוון שאת מכירה את הנהלים נשמח לשמוע ממך, מה נעשה בנושא? האם יש ריענון נהלים בפגיות? מה עושים כשאחות או רופא מגיעים מוצננים לדוגמא? הרי זה לא כמו במקום עבודה אחר שלא נורא אם העובד יהיה בחדרו מצונן, כאן מדובר בחיי הפג. לגבי השמצות- אני לא חושבת שהמטרה כאן היא להשמיץ או לשבח פגיה זו או אחרת, כל אחת כאן משתפת בחוויות שעברה בפגיה בו היתה. בעתיד אנחנו נעשה סקר פגיות כאשר יהיו יותר משתתפים בפורום ואז יעלו שוב הנושאים הנ"ל. בפגיה שבו שהתה שירה באופן אישי (שניידר) אני חייבת לציין שהיתה הקפדה על נהלים, לא הרשו לילדים (אחים) לבקרת שעות ביקור לסבים היו מסודרות רק שעה בבוקר ושעה אחה"צ, הקפידו שההורים ישטפו ידיים וילבשו חלוקים,הקפידו שההורים יחליפו את החלוקים מידי פעם ועדיין בתקופה של חמשת השבועות ששהינו שם היו המון זיהומים.

 

[מור של תומר ומיה]

וגם אני מסכימה מאוד../images/Emo45.gif

כמי שכמעט איבדה את בתה בגלל ספסיס, וכמי שבכתה שוב ושוב עם הורים שאיבדו את תינוקם - אני לא יכולה שלא להסכים. ומהצד השני ראיתי צוות שבמקום לטפל בפגים הקטנים שבטיפול נמרץ עסוק בלהתווכח עם הורים טריים שמנסים להגניב - דודה, וחבר, ואח לראות את התינוק החדש ... אני גם חושבת שהרבה מהאחריות מוטלת על ההורים. בפגייה בליס היינו כמה הורים, שעל מנת להקל על הצוות, ניסינו להעיר בעצמנו כמה שאפשר להורים אחרים שהכניסו מבקרים, או ילדים, או שהסתובבו בפגייה חולים ... אבל - לדעתי כן חשוב שהצוות יסביר מה ההגיון שעומד מאחורי הנהלים האלו. אולי מפני שחוששים מפני הפחדת ההורים שגם ככה עוברים תקופה לא קלה בכלל - לא מספרים על הסכנות שבזיהומים. וכך יוצא שהצוות לפעמים נתפס כ"רשע" או לא ליבראלי, וכו´