נושא חדש לדיון. מוקדש לחיפושית

[*gemini*]

נושא חדש לדיון. מוקדש לחיפושית ../images/Emo13.gif

הצגת נושא: באנגליה, ובעוד כמה מדינות בעולם, קיימות כל מני הגבלות בכל מה שקשור לגידול כלבים הנחשבים כלבים מסוכנים. אני זוכרת למשל כשגרתי באנגליה שיצא חוק חדש האוסר ריבוי של כלבים מסוג רוטווילר, סטאף, אמסטף ופיטבול. כלבים מסוג זה שכבר היו (כלומר כלבים חיים) אסור היה להרוג, אבל הוחלט לעקר את כולם, והמטרה היתה להביא למצב שבו לא יהיו יותר כלבים מגזע זה במדינה (בלי לפגוע באלו שהיו חיים). הסיבה היא שהכלבים מהסוג הזה הוכיחו את עצמם באנגליה ככלבים מאוד תוקפניים ומאוד מסוכנים שאפשר להגיד טרפו גם בעלי חיים אחרים וגם אנשים. לא יודעת אם החוק הזה עוד קיים. שאלה: מה דעתכם על חוק דומה בארץ? כדאי? לא כדאי? ולמה?

 

[אדווה ג]

נגד

מתנגדת נחרצות. אני חושבת שזה לא בסדר להשמיד גזעי כלבים לחלוטין בשביל הנוחיות שלנו. אם סוגי הכלבים האלה לא מבויתים יש להתיחס לכך בהתאם. כנראה שיש סוגי כלבים שלא נועדו לגידול כחיות מחמד. זאת לא סיבה להשמיד את הגזעים האלה לדעתי.

 

[*gemini*]

כאן נמחקה הודעה

משום שלא עמדה בתקנון הפורומים

 

[אדווה ג]

הסבר

אם הגזעים הללו תוקפנים במיוחד צריך לשקול טוב לפני שנותנים לכל אחד לגדל אותם. זה הפיתרון הטוב ביותר. הרי עם חינוך טוב לא יהיה הבדל ביניהם לבין גזעים אחרים. אבל לדעתי, אם צריך לבחור בין המצב שאנשים חסרי אחריות יגדלו אותם ויקרו אסונות, לבין הגדרתם כחיות בר, אני מעדיפה את האפשרות השניה.

 

[*gemini*]

איך אפשר לפקח

על מי מגדל אותם? הרי לא כל המלטה היא המלטה עם תעודות, וקצת קשה לפקח על מי לוקח גור.

 

[Talia E]

מתנגדת../images/Emo70.gif

אני משערת (אולם לא יודעת בודאות) שתוקפנות כלבים אלה באה דווקא כתוצאה מהמגעים שהיו להם עם בני אדם (אני מכירה כלב אמסטף שאינו תוקפני כלל, אבל אני מתארת לי שזה נובע גם מאופי אינדווידואלי). שאלה: אם הם מסוגלים לחיות בתור חיית בר, מדוע לא לאפשר להם זאת? (ועוד בשטחים הנרחבים של אנגליה...) - הסיבה שאנשים לא רוצים בזה היא תאוות הבצע הפרטית שלהם (שלא יאכלו להם את ה"רכוש", דהיינו הכבשים, או העזים...) וזו בטח לא סיבה טובה. "הכחדת גזע" - יש לכך ריח וטעם רע - מישהו זוכר מאיפה? אני לא סבורה שהמשך קיומם צריך להיות בידיהם של בני האדם ושיש לאנשים ענין להתערב בקיומו של גזע כזה או אחר, אלא אם הם אלו שעשו את הנזק מלכתחילה (כלומר להתערב לטובת הצלת בעלי חיים שנמצאים בסכנה כתוצאה ממעשי בני אדם).

 

[Michelle1]

שאלה בהחלט מורכבת

הייתי רוצה להתחיל דווקא כמה מאות טובות של שנים אחורה ולציין שכל זני הכלבים שאנו מכירים היום, הם תוצאה של התערבות גנטית סלקטיבית של בני האדם. כך שאין שום סיבה להתייחס אליהם כאל חיות בר. אבל בתור ´תוצר´ (מילה קשה) של התערבות האדם, האחריות לשלומם, עלינו. כל הזנים הורבו סלקטיבית, כדי לחזק (כמה מפתיע) תכונות שהיו רצויות לבני האדם, צייד,וכו´ וחלקם הלכו ,לדעתי, הרבה יותר מדי רחוק עד "יצור" זנים על סף העוות (למשל הכלבים הברונכוצופילים למיניהם שסובלים מבעיות נשימה, כלבי הדאץ´ האונד שסובלים מבעיות גב בגלל היחס בין אורך הגב לגודל הגוף וכו´.) עם זאת, שאלה מוסרית קשה לגבי המשך הגזע. אני בהחלט מאמינה שיש גזעים מסוימים, שלא לכל אחד צריך להיות מותר לגדל! אני מכירה רוטווילרים, פיטבולים ואחרים מקרוב וחושבת שהם זהב טהור. כלבים נפלאים. אבל פוטנציאל להפוך למכונת הריגה בידים הלא נכוות. אני בהחלט מאמינה שצריך לצמצם למינימום את הרביה שלהם, ולמצוא דרך אפקטיבית ואחראית לסנן את הבעלים הפוטנציאלים. ברור שתשובתי הינה חלק מהמכלול בו אני, אישית, מאמינה, שהוא לצמצם עד למינימום האפשרי רביית כל גזע, עד שנוכל לפתור את בעיית כל חסרי הבית. אני לא מוצאת יכולת להזדעזע מהפחתת רביית מין מסויים (בשום אופן לא המתה!!!!), כשכלבים וחתולים חפים מפשע נהרגים כל יום על מנת לפנות מקום לאחרים, ה"גזעיים"! כרגיל, לא הכלבים הם הבעיה. מי מגדל אותם, זו הבעיה.

 

[gaia20]

שלום, שלום...

ובכן לדעתי, אופי הכלב תלוי בצורת החינוך שלו. ראיתי לפני כמה חודשים כלב רוטווילר עם אופי של פודל ואיך זה קרה? הכלב גדל בסביבת ילדים והוא חונך לא לקפוץ על אנשים, ללכת בנעימים, למד אילוף בסיסי, והפף לכלב למופת שמקשקש בזנבו כשהוא רואה אנשים (גם אנשים זרים). אין שום סיבה שבעולם להחרים סוג מסוים, פשוט צריך לדעת שאת הסוגים האלה צריך לאלף באופן שונה מכיון שהם מועדים להיות יותר מסוכנים. וכמובן- ללכת עם רצועה ומחסום לפה, אם הם לא חונכו להיות עדינים ושקטים יותר. כמובן שיש אנשים שמשתמשים בכוחו של הפיטבול למשל,לצרכים אישים ושליליים, זה כמובן שלא מקובל עלי, ובלי ספק אני אתלונן על מי שאראה שהוא משתמש בכלבו לצרכים אלו. גאיה.

 

[Nightr]

חינוך זה חובה

אבל אל לנו לשכוח שהכלבים אותם אנו מגדלים ואוהבים (לא משנה מאיזה סוג) הם בסופו של דבר חיות בעלות אינסטינקטים בד"כ חזקים ולכן כדי למנוע מצבים מסוכנים צריך להקפיד לא לשחררם ברחוב (קיימת גם סכנת דריסה) ולא להשאיר אותם לבד בקרבת ילדים. היו מקרים שגם כלב המשפחה הטוב והממושמע ביותר שלא תקף אף פעם בבוקר אחד בהיר טרף חיה אחרת או ילד.

 

[babe10]

כאן נמחקה הודעה

משום שלא עמדה בתקנון הפורומים

 

[*gemini*]

הנושא הזה פרוץ לגמרי

יש חוק בינ"ל שמדבר על כלבי ענק. על פי החוק הזה אסור לאלף כלבי ענק לתקיפה (כלבים מסוג דני ענק, מאסטיף אנגלי, סאנדברנרד, וכו´), מסיבות די ברורות. השאלה מה עושים עם הגזעים היותר קטנים אבל קטלניים לא פחות. כמה עובדות על האמסטאף: 1. הגזע משתייך לכלבי תקיפה. 2. הוא "הונדס גנטית" למטרה מאוד מסויימת שהיא תקיפה. המבנה גוף שלו מעיד על כך (שרירי, ראש מחודד, וכו´). 3. הכלב בעל נעילת לסת של שני טון. 4. האופי שלו, באופן כללי, וזה כמובן שוב תוצאה של "הנדסה גנטית" הוא עצמאי. זאת אומרת שלגזע יש יותר נטיה למרוד בבעלים שלו. השאלה פה היא לא שאלה של האם הכלב יכול להיות רגוע או לא. ברור שעם אילוף נכון כל כלב יכול להיות רגוע, ויתכן מאוד שלעולם לא יראה שום סימן תוקפנות. השאלה היא מה קורה אם הוא לא מקבל את החינוך הנכון. מה עושים אז? הרי תסכימו איתי שלחטוף ביס מפודל זה לא בדיוק אותו דבר כמו לחטוף ביס מכלב עם נעילה של שני טון. לפקח על הנושא הזה זה קצת בעייתי, ולדרוש רשיון להחזקת הגזע ייצור שוק שחור ומושחת. כיום יש כמה בעיות עם הגזעים האלו. 1. אם הם תוקפים יש סיכוי לא קטן שזה יהיה קטלני, והם די מפורסמים בחוסר ידידותם לבעלי חיים אחרים. 2. יש "תעשיה" שלמה של קרבות שמתמקדת בגזעים האלה, ולא רק הם נפגעים. במקרים רבים אנשים גונבים כלבים מסוגים (למשל) בוקסר, כדי להשתמש בהם כפתיון בקרבות כלבים. זה שוק הימורים שחור, שגובה קורבנות. 3. בגלל הכוח וה"כסחנות" של הגזעים האלה, אנשים מחזיקים בהם מהסיבות הלא נכונות, ובסופו של דבר הכלב נפגע. אז מה עושים?

 

[babe10]

טכנית, אין בעיה

לפקח, השאלה היא אם מניעים "פוליטיים" לא יפריעו. הרי כל כלב חייב בחיסון, נכון? הרי כל כלב חייב לעבור אצל וטרינר, רשותי או פרטי על מנת לקבל טיפול. כלב ללא רשיון, או חיסון כלבת, מוכנס להסגר לא? כלב משוטט נלכד גם הוא. צריך להיות בתוך רשימת החובות של בעלי הכלבים גם תת סעיף שמדבר על אילוף נאות. אני שוב חוזרת לגורם האנושי, מכיוון שהוא זה שבעצם אחראי לאירועים הקורים עם כלבו. כלב שלא מסתובב חופשי בלי רצועה לא יכול ככה סתם לתקוף ברחוב כי הבעלים שלו מחזיק אותו קצר ולא נותן לו לתקוף, ומזהיר אנשים שלא להתקרב, כמו גם בעלי כלבים קטנים אחרים, או חתולים. מבחינתי החזקה של כלב מסוג כזה כמוה כהחזקת נשק. הרי לא יעלה על הדעת שמישהו יקבל אקדח, בלי שעבר סדרת מטווחים ללמוד את השימוש בו. כמו גם אם חלילא הילד שלו יטול את האקדח וירה במישהו בכוונה או שלא, האחריות תהיה של בעל האקדח. בדיוק באותו אופן, שהרי יכולתם של כלבים כאלה זהה לכלי נשק, הבעלים של הכלב יחוייבו ללמוד (באמצעות קורס אילוף משותף עם הכלב) לשלוט בכלב על מנת לרסן את התוקפנות שלו, יחוייבו להלך אתו קשור ועם מחסום. אין צורך להשמיד את כל הכלבים האלה, כמו שאין צורך להשמיד את כל האקדחים בעולם. החוק אפשרי, ניתן לאכיפה. זה רק עניין של החלטה ופוליטיקה נכונה.

 

[m_shy]

לא לחובבנים../images/Emo107.gif

ידידיי.. אמנם, כל כלב הוא "נשמה"

בפני עצמו, ובעל אופי משל עצמו. אבל, יש להבין, שחלק המתכונות המאפיינות גזע גנטית הן גם תכונות של יכולות, נטיות, וסוגי אופי. הסטטיסטיקה היא השקרן הכי גדול בעולם, וברור שחלק חשוב באופיו של כלב הוא סביבת הגידול. עם זאת, קיימות נטיות אישיותיות שחלקן גנטיות, ועל כן הן נפוצות יותר או פחות בגזעים מסויימים. לדוגמא: כלבי תחש נוטים להיות עקשנים. גזעי הכלבים מחולקים לקבוצות, המאפיינים אותם באופן מייצג ע"י תפקידיהם: כלבי הגנה ותקיפה, כלבי רועים, כלבי צייד מסוג פויינטר, או רטריבר, או טרייר, כלבי רוח וכדומה. לאור קיום מאפיינים אשיותיים מסויימים של כלבים, יש הגיון בהלגדיר בחוק חיוב של בעלים לקבל תעודת יושר מן המשטרה, ולעבור ביחד עם כלבו הכשרה, לפחות עבור הגזעים שהם יותר "מקצועניים". רוטווילר הוא כלב נפלא, אבל אינו כלב לחובבנים, וכך גם הדוברמן. זה לא יגן על אנשים ועל בעלי חיים אחרים מפודלים בעלי אופי רע במיוחד, או מרועים גרמניים עצבניים במיוחד. (היתה תקופה בארץ, שההכלאות שנעשו בתוך הגזע לא התחשבו בתכונות האישיותיות של הכלבים, מה שהביא ליצירת שושלת מסוימת של רועים גרמניים מאוד עצבניים) אבל לפחות במשהו זה ימנע את התופעה של כל מיני מאצ´ואים למיניהם, שמגדלים להם כלבי תקיפה, ואף מאמנים אותם לתקיפה תוך שימוש בנטיותיהם המולדות. מהמשוואה המטופשת "אוטו גדול, אקדח גדול, בית גדול כלב גדול ו... גדול" מומלץ ביותר להוציא את ה"כלב", ובהקדם. איכשהו לחוקים כאלה במדינתנו יש נטיה לצאת עקום לגמרי ולהאשים את הכלב. טמטום לשמו. אקדח יכול להרוג חפים מפשע בידיים הלא נכונות, ויכול גם להציל חייהם של אנשים, אם ירה, ויפגע, במחבל. לכן, חוק בנושא הזה לא צריך בשום אופן להיות חוק המופנה כנגד כלבים. הוא צריך להיות חוק מחמיר, המגדיר היטב את זכויותיו וחובותיו של בעל כלב. הבעיה היא לא הכלבים. הבעיה היא האנשים, אם מבורות, אם מטיפשות, ואם מאכזריות. צריך להיות חוק מגביל - אבל האכיפה - צריכה להיות כלפי הבעלים, לא הכלב. כלבים הם בעל חיים נפלא, אבל העובדה שלכל אחד יכול להיות כלב, ובאופן ספציפי - לכל אחד יכול להיות כלב מכל סוג, היא שערוריה! שי משולם.

 

[ג ל ע ד ס]

כדאי לדעת

שעל פי ארגון peta הארגון הגדול לזכויות בע"ח כל הכלבים והחתולים צריכים להעלם מהעולם באמצעות עיקורים וסירוסים משום שאלו חיות שנוצרו באופן מלאכותי.