אז....
אני נפסלתי על הסף לפני כ 20 שנה ע"י אם החבר שביקש להתחתן. (והיום אני מודה לה (ז"ל)) הסיבה הייתה על רקע אמונה תפלה ולא משהו אחר. אני "הגעתי" לחיק המשפחה "על מוכן" אחרי לימודים, בחצי התואר, עבודה מכובדת, צעירונת, יהודיה (יפיפיה תופס גם?
)ובעיקר בעלת נדוניה של נכסים שהיה בהחלט מכובד מאוד באותם ימים. נטשתי את משפחתי הגדולה והחמה בהולנד (שבמשך השנים כולם עלו לארץ) עברתתי את שמי ואחר אהובי באתי לארץ הקודש. ההיא (אימו) קבלה אותי בסבר פנים יפות אבל כשהגשתי לה את אילן היוחסין של בני משפחתי הזדעזעה עד עמקי נשמתה והטילה וטו מוחלט על חתונה. ככשאל את אימו מדוע
ענתה (תחזקנה חזק בבקשה) : אחותה גרושה (בעוונותיה) ועל כן מפחדת שגם לך יקרה הדבר. מיותר לציין שעשינו "דווקא" לאורך זמן אך בסופו של דבר היא ניצחה
הוא פנה אל דרכו ואני לדרכי הוא התחתן ואני לא (בנתיים). עברו 10 שנים ואני בנתיים התחתנתי אך.......... לפני החתונה נסעתי לטיול לחו"ל יחד עם אימי (טיול אחרון של רווקות) חזרתי והנה אני מקבלת טלפון ממנו בבית אימי ואומר כמה חשב עליי כל השנים וכמה היה "חרא" ועשה טעות ו.... הוא התגרש לפני שנה
ואני בבאסה הכי גדולה נתקתי את הטלפון
ואתן יודעות למה
כי אימו ירחם ה´ הלכה לעולמה אחרי גירושיו ולא היה לי העונג לראות את פרצופה כשזה קרה