נושא כאוב-נביחות כלב

נושא כאוב-נביחות כלב

שלום לכולם,
לפני כשנה אמי פגשה גור כלבים עזוב בעבודתה. יצור חמוד וקטן שהלך אחרי עוברים ושבים. ניסו לחפש את בעליו-אבל זה לא נמצא. בסוף מצאנו זוג שהסכים לאמץ אותו. ולמה שהיה אמור להיות כמה שעות לקחנו אותו אלינו. אותו זוג דחה ודחה את המועד ובסוף הם החליטו שהם רוצים כלב גזעי ולא גור ממוצא לא ידוע. וככה הוא נשאר איתנו-כי כאב הלב להביא אותו לכלביה.
מאז היותו גור, הוא היה חכם. (כולם אומרים את זה על החיות שלהם, אבל מהיותו גור היה פשוט עד גיכוך ללמד אותו הוראות.)
אם זאת עוד מהיותו גור היה לו קול חזק-והוא נבח על כולם.
הוא לא נובח סתם-אני הוגנת. יש לנו חצר ענקית והוא נובח על אנשים שמדברים בנהם בחניה, על כאלה מטיילים, על כל מיני חיות ורעשים. מעולם לא על משהו אחר. אני רק יכולה לתאר שהוא מעורב עם כלב שמירה כולשהו. וקצת קשה לי להסביר שהמדבר הוא לא של אבא שלו, ולאנשים מותר לעבור ברחוב. הבעיה היא כמו שצינתי שהקול שלו מאוד מאוד חזק. הוא כלב בינוני-גדול עם כל עמוק ורדיופוני ועם השטחים הפתוחים כאן באזור זה נשמע כאילו שיש לו מיקרופון. הצרה איתו, זה שהנביחות אינן מפסיקות עד שאותו גירוי מתרחק אבל עד אז יש חדש ו...הוא נובח שעות. ברצף. (בד"כ כשאנשים אומרים זאת זו הגזמה, במקרה שלנו לא) הייום הוא נבח שעות לדוגמא-עם הפסקה של חצי שעה באמצע. כשהוא מתעייף הוא מפסיק לפחות מדקה, (כן-ספרתי) לוקח נשימה ונכנס להתקף נביחות מחדש.
אנחנו גרים בבניין קומות ויש לנו גינה פרטית ענקית. הכלב רשאי לצאת עליה כרצונו ולהיכנס לבית כשבא לו. (גילינו שכשבבית הכל סגור ואין גירוים הוא שקט כעכבר). אבל חבל (ולא ניתן) להחזיק אותו כל הזמן בבית. בבית די משעמם לו, ובחצר יש לו מקום לרוץ ולשחק.
מבחינת אילוף-למעט הנביחות כפי שאמרתי הוא נפלא בהכל, בערך. אין טענות. אלא שהתניות בניסיון לקצר את זמני הנביחות-לא עוזרות. (כי אנחנו מבינים-חשוב לו לשמור לידע אותנו שיש אדם ברחוב או חתול או קיפוד-אז ניסינו שינבח דקה ויפסיק)
כתבתי שהתניות לא עוזרות-אבל זה קצת שקר. הן כן-בצורה נורא מוגבלת. בתחילה הוא מנסה נובח קצת-אני מבקשת להפסיק הוא מתמרמר (כן-אשכרה עושה קולות מלמול) אבל אחרי פעם פעמים שלוש-מגיעה נקודת השבירה. ואז, אז זהו, הוא נשבר ולא ניתן להפסקה. ממש כך. וכשזה כבר קרה הוא מבין את זה-והולך עד הסוף-לא מוכן להיכנס הביתה ושום אוכל לא משכנע אותו. היום ניסיתי שיכנס לרגיעה בבית בעזרת נקניק ושניצל ווראיתו שהוא מת לאכול אותם אבל (פה נכנס הקטע של- כלב חכם מידי) הוא לא נכנס ומוותר על האוכל.
אני מספרת את כל זה-כדי להבהיר ברורה לי עמדתו של הכלב, יתרה מזו ברור לי מעל לכל ספק שהוא מנסה אבל בשבילו זה יותר מידי-כניראה דרושה יכולת שליטה בדחפים שאין לו-לפרק זמן שבשבילו הוא נצח. ברור לי. איני יכולה לצפות ממנו ליותר.
אבל לנו זו לא אופציה להחזיק אותו בבית כל היום-לעיתים לבד. (כאמור, גם משעמם לו בבית ואחרי כמה שעות זו הילה להרס בית)
אז השכנים מתלוננים, לגמרי בצדק לדעתי. כי אם אני מתחרפנת וקרובה להתמוטטות עצבים ואין לי דקה של שקט כדי לאסוף מחשבות -ואני אוהבת אותו. לא יכולה לדמין איך זה בשבילם.
אנחנו ניצבים, בבעיה כי כרגע אם פני הדברים-אין משפחה שתרצה בו ונאלץ למסור אותו לכלביה. (שהיא נוראית יותר מהרגיל אצלינו עמוסה בכלבים..ומי יקח כלב בן שנה וברור שיהיה לו קשה ו..אנחנו אוהבים אותו והוא אותנו)
בקיצור, יש איזה פיתרון קסם?
מחר בכונתינו לדבר עם הוטרינר. קראנו באינטרנט על ניתוח לקיצור מיתרי קול-האם זו אפשרות בישראל? יש וטרינרים שמבצעים את הניתוח באזור באר שבע?
בנוסף, כמובן הגענו למסכנה שסירוס יעזור לרכושנות הזו שלו. אבל לא איכפת לנו שינבח רק לא בעוצמות כאלה. אשכרה שמועים אותו בבירור מקצה הרחוב...
בכל מקרה כל טיפ/הצעה תתקבל בברכה, אנחנו נואשים.

תודה,
 

Yukita

Active member
מנהל
יש כאן הרבה דברים

שביכלתכם לעשות לפני שאתם עוברים לקיצונות כמו ניתוח.
&nbsp
למשל - חשבתם פשוט לעבוד עם מאלף?
&nbsp
אחד הדברים הכי פשוטים שמצמצמים נביחות - לא להשאיר את הכלב לבדו בחצר. אנשים חושבים שחופש לבד בחצר זה נפלא, וחושבים שחצר ענקית היא הדבר הכי טוב, כאשר למעשה - כפי שגיליתם בעצמכם - זה משאיר את הכלב להגיב לכל דבר שעובר, נכנס או מעופף מעל החצר. כלב כזה לא צריך ניתוח שיחסל את הקול שלו, הוא צריך להיות יחד עם אדם ולא בחוץ לבדו. יש כאן משהו מאוד בסיסי להבנה: כלבים לא אמורים להיות בחוץ לבד, אלא אם כן אתם מחפשים בדיוק מה שחיפשו כל האיכרים שנהגו להשאיר את כלביהם בחוץ במאות השנים בהם הכלב בעיקר שימש לשמירה: כלבים שנובחים ואף תוקפים כל דבר שנכנס לשטח.
&nbsp
אצלי בבית יש שני כלבים לא קטנים, שבנסיבות חופשיות מדי ינבחו כמו משוגעים. צירוף של הבנה מדוע הם נובחים ועבודה עם מאלף, פלוס נכונות לשנות דפוסי מחשבה שלי ולא להיאחז בכל מיני דיעות קודמות, שיפרו מאוד את המצב תוך זמן קצר.
&nbsp
במילים אחרות, אתם ממהרים מדי לעבר אופציה שהיא בעיקרה גרועה וחסרת רחמים. דבר כזה, אם בכלל עושים אותו, חייב להיות המוצא האחרון בהחלט ולא נשמע שאתם שם. ודאי שיש וטרינרים שיעשו את זה - לצערנו, יש וטרינרים שיעשו הכל, כולל עקירת ציפורניים לחתולים, חיתוך אזניים לכלבים וכל דבר חוקי או לא בעד בצע כסף. זה לא הופך זאת לצעד נכון לביצוע. גם העובדה שאספתם גור עזוב, דבר יפה ומקסים, לא הופכת לנכונה פעולה בלתי ראויה.
 
פתרונות לנביחות

שלום,
לפני הכל אכתוב שנביחות הם התנהגות נורמלית לכלבים. זו דרך התקשורת שלהם. התיאור שלך הוא של כלב הנמצא בחצר ומגיב בצורה נורמלית להתרחשות הסביבתית.
לצערי, אין פתרון קסם.. אבל כמו שyukita ציין לפניי יש אופציות נוספות כמו אילוף (ע"י מאלף או וטרינר מומחה בבעיות התנהגות), הוספת גירויים אחרים שימנעו ממנו לנבוח או הורדת הגירויים, ע"י השארתו בתוך הבית, למשל.
קיימים בשוק גם קולרים העושים רעש או רעידות (ללא שוק חשמלי!) המגיבים לנביחה ובכך מונעים מהכלב לנבוח.
כדאי להתייעץ, כמו שאת עושה, עם מספר רב של אנשי מקצוע: וטרינרים, מאלפים ואפילו מוכרים בחנויות חיות בנושא, אני מאמינה שלכל אחד מהגורמים יהיו עוד רעיונות להוריד את מספר הנביחות.

לגבי סירוס. סירוס מוריד מהתוקפנות של הזכר כלפי זכרים אחרים והצורך ברדיפה אחרי נקבות מיוחמות, אך אינו משנה את ההתנהגות הכללית של הכלב. בגילו (הוא אינו גור) קיימת גם התנהגות נרכשת שלא תשתנה גם אם יסורס.

מקווה שהצלחתי לתת לכם רעיונות נוספים, ניתוח הוא אופציה קיימת, אך כמוצא אחרון בהחלט.
ד"ר סיגל קרופניק, וטרינרית.
 
קודם כל-תודה רבה.

אציין שבעקבות המלצות החלטנו להכניס את הכלב הבייתה. בנתיים זה עובד טוב. הוא יוצא לחצי-שעה 40 דקות וכיון שכך-גם פשוט לו יותר , לציית להפסיק לנבוח-אחרי מספר נביחות מועט. אם זאת זה יצר לנו בעיה עתידית אחרת, הוריי עובדים שעות ארוכות-ובקרוב לא יהיה ניתן להסתמך עליי. אנחנו מנסים לחשוב מה עושים עם עיניין השירותים. אשמח לרעיונות-ושוב, תודה רבה.
 

esim6

New member
וטרניר בבאר שבע

היי. יתכן שכבר מצאת פיתרון ואני מקווה שהכל הסתדר לטובה. אני מכיר וטרינר שמבצע כל מני סוגי ניתוחים בבאר שבע.
המרכז הוטרינרי בנגב - [URL]http://www.sherman-vet.co.il/[/URL] . תפני אליהם ושיהיה בהצלחה.
 
למעלה