נושא כואב - מחפשת תשובות רציניות
שלום לכולם, שמי לצורך הדיון אלה, נשואה כמעט 10 שנים, 3 ילדים. כפי שאפשר לראות מהחתימה שלי, אבדתי הריון יקר מאוד בשבוע מתקדם. כמה שבועות כולם התייחסו אליי, דאגו ושאלו, נתנו לגיטימציה להתאבל, אבל עבר חודש - וזה. יש הרגשה שכולם מצפים ממני לשכוח כבר את האובדן, ולהמשיך הלאה, כמו אשה טובה, להגיד לכולם בחיוך "ברוך ה', הכל לטובה" ולהציג תוך זמן סביר בטן חדשה לתפארת. במפגש של קבוצת תמיכה ראיתי שאצל הבנות החילוניות זה ממש שונה. למה?! האם החברה שלנו מתייחסת אל חיי ילד כאל משהו זניח,לא הלך הפעם - נעשה אחר?! אנא, התייחסו לפניה זו, הייתי רוצה לשמוע את דעתכם. רובם פה צעירים אומנם, אבל כהורים, כחברים, כאנשים שומרי תורה ומצוות האם התייחסות שלכם לאובדן הריון, ובאופן כללי לבעיות בהריון על כל המשתמע שונה לדעתכם מאשר בחברה החילונית? תודה
שלום לכולם, שמי לצורך הדיון אלה, נשואה כמעט 10 שנים, 3 ילדים. כפי שאפשר לראות מהחתימה שלי, אבדתי הריון יקר מאוד בשבוע מתקדם. כמה שבועות כולם התייחסו אליי, דאגו ושאלו, נתנו לגיטימציה להתאבל, אבל עבר חודש - וזה. יש הרגשה שכולם מצפים ממני לשכוח כבר את האובדן, ולהמשיך הלאה, כמו אשה טובה, להגיד לכולם בחיוך "ברוך ה', הכל לטובה" ולהציג תוך זמן סביר בטן חדשה לתפארת. במפגש של קבוצת תמיכה ראיתי שאצל הבנות החילוניות זה ממש שונה. למה?! האם החברה שלנו מתייחסת אל חיי ילד כאל משהו זניח,לא הלך הפעם - נעשה אחר?! אנא, התייחסו לפניה זו, הייתי רוצה לשמוע את דעתכם. רובם פה צעירים אומנם, אבל כהורים, כחברים, כאנשים שומרי תורה ומצוות האם התייחסות שלכם לאובדן הריון, ובאופן כללי לבעיות בהריון על כל המשתמע שונה לדעתכם מאשר בחברה החילונית? תודה