נושא לדוגמא: רבנים, תמונות ואלוהים. מה דעתכם?
כתבתי על זה בבלוג שלי: http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1420649&passok=yes ביום הבחירות, נסעתי לשכונה בה גרים הוריי, על-מנת למלא את חובתי האזרחית. בדרך חלפתי על-פני בי"ס של קהילת חב"ד. על צידו של הבניין, נתלתה תמונת ענק של הרב מילובביץ`. תמונה שנפרשה לכל אורכו של הבנין (שלוש קומות, אם אתה מתעקשים לדעת) הדבר צרם לי מאוד. היהדות בעיניי היא דת צנועה. כל אדם יכול לפנות לאלו-הים ולדבר איתו אחד-על-אחד, לבקש ממנו, לדבר איתו, לשתף אותו בחיים שלו. בעיניי, הרבנים הם מתווכים שעוזרים לאדם לכוון את דרכו בקשר שלו עם אלוהיו. מורים לו את הדרך ועוזרים לו. הרבנים הם כלי בקשר עם אלו-הים. לא מזמן, קראנו בפרשת השבוע את עשרת הדיברות. אחת הדיברות היא: "לא תעשה לך כל פסל או תמונה. לא יהיה לך אלו-הים אחרים על-פני". חשבתי על זה כבר ביום הבחירות והדבר התחזק אצלי, לאחר קריאת התורה. ישנם מגזרים בציבור הדתי והחרדי, אשר מובילים אותם אנשי דת ורבנים, אשר סביב אותם רבנים נגזר פולחן אישיות מטורף, במהלכו, הרב הופך לאייקון שבו כל מילה מפיו נחשבת כדברי אלו-הים חיים. אתה יכול לראות את זה בחלק מקהילות חב"ד, בהם תמונות ענקיות של הרבי מלובביץ מפארות את בתי הספר של הקהילה, ישנם קהילות המאמינות שהוא, לא פחות ולא יותר, המשיח. לחילופין אם תלך למוסדות הלימוד של תנועת ש"ס, תראה גם שם תמונות גדולות של הרב עובדיה יוסף. אני סבור שפולחן האישיות הזה, סביב רבנים, כולל תמונות הענק המפארות את בתי הספר שלהם, חוטאים בדיוק לנקודה זו. אמנם הרב הוא לא אלו-הים, אך הקהל הרב, בהחלט סוגד לו ומקשיב לכל מילה ממוצא פיו. מהציבור הדתי-חרדי שאמון על שמירת מצוות ואמור לדעת ולקיים את עשרת הדיברות, נראה לי קצת מוזר, שדווקא בנושא הזה אין דגש, וחבל.
כתבתי על זה בבלוג שלי: http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1420649&passok=yes ביום הבחירות, נסעתי לשכונה בה גרים הוריי, על-מנת למלא את חובתי האזרחית. בדרך חלפתי על-פני בי"ס של קהילת חב"ד. על צידו של הבניין, נתלתה תמונת ענק של הרב מילובביץ`. תמונה שנפרשה לכל אורכו של הבנין (שלוש קומות, אם אתה מתעקשים לדעת) הדבר צרם לי מאוד. היהדות בעיניי היא דת צנועה. כל אדם יכול לפנות לאלו-הים ולדבר איתו אחד-על-אחד, לבקש ממנו, לדבר איתו, לשתף אותו בחיים שלו. בעיניי, הרבנים הם מתווכים שעוזרים לאדם לכוון את דרכו בקשר שלו עם אלוהיו. מורים לו את הדרך ועוזרים לו. הרבנים הם כלי בקשר עם אלו-הים. לא מזמן, קראנו בפרשת השבוע את עשרת הדיברות. אחת הדיברות היא: "לא תעשה לך כל פסל או תמונה. לא יהיה לך אלו-הים אחרים על-פני". חשבתי על זה כבר ביום הבחירות והדבר התחזק אצלי, לאחר קריאת התורה. ישנם מגזרים בציבור הדתי והחרדי, אשר מובילים אותם אנשי דת ורבנים, אשר סביב אותם רבנים נגזר פולחן אישיות מטורף, במהלכו, הרב הופך לאייקון שבו כל מילה מפיו נחשבת כדברי אלו-הים חיים. אתה יכול לראות את זה בחלק מקהילות חב"ד, בהם תמונות ענקיות של הרבי מלובביץ מפארות את בתי הספר של הקהילה, ישנם קהילות המאמינות שהוא, לא פחות ולא יותר, המשיח. לחילופין אם תלך למוסדות הלימוד של תנועת ש"ס, תראה גם שם תמונות גדולות של הרב עובדיה יוסף. אני סבור שפולחן האישיות הזה, סביב רבנים, כולל תמונות הענק המפארות את בתי הספר שלהם, חוטאים בדיוק לנקודה זו. אמנם הרב הוא לא אלו-הים, אך הקהל הרב, בהחלט סוגד לו ומקשיב לכל מילה ממוצא פיו. מהציבור הדתי-חרדי שאמון על שמירת מצוות ואמור לדעת ולקיים את עשרת הדיברות, נראה לי קצת מוזר, שדווקא בנושא הזה אין דגש, וחבל.
