נושא לדיון (זה עלול מאוד לעצבן אתכם)
מאז שאני מכיר את עצמי, אני מעריץ של מיידן. איירון מיידן היא ללא ספק הלהקה שאני הכי מכבד והכי אוהב. יש רק משהו אחד שמטריד אותי. לפני שאני אומר זאת, אני מבקש תשובות בוגרות ולא תשובות של ילדים קטנים חמומי מוח: ישנה מחזוריות כמעט מעצבנת בשירים של איירון מיידן, לכל אורך הקריירה שלהם. אותם פאור קורדס שחוזרים על עצמם, אותן תיבות ואותם מקצבים. זה נראה לפעמים שלסטיב האריס אין שום כוח להלחין שירים אז הוא פשוט משתמש באותם פאוור קורדס, באותו סדר. על כל שיר של מיידן, אני מסוגל להביא לכם עשרים שירים עם אותו מבנה בדיוק. גם האלבום האחרון, שהוא המהפכני ביותר בקטע הזה, עדין לא שונה מהחזרות הללו. במיוחד לאור העובדה שכמה שירים שם פשוט נשמעים אותו הדבר!!! דוגמאות בולטות באלבום זה: these colours dont run- the longest day-for the greater good of god. וזה לא רק באלבום הזה מן הסתם. למה לא לגוון קצת? למה לא להרחיב אופקים. אני לא מבקש ממיידן לשנות סגנון אבל רבאק, גם בהאבי מטאל אפשר לגוון... תגובות בבקשה. ותהיו בוגרים. בועז, אני סומך עליך שתדע לנהל את זה כמו שצריך.
מאז שאני מכיר את עצמי, אני מעריץ של מיידן. איירון מיידן היא ללא ספק הלהקה שאני הכי מכבד והכי אוהב. יש רק משהו אחד שמטריד אותי. לפני שאני אומר זאת, אני מבקש תשובות בוגרות ולא תשובות של ילדים קטנים חמומי מוח: ישנה מחזוריות כמעט מעצבנת בשירים של איירון מיידן, לכל אורך הקריירה שלהם. אותם פאור קורדס שחוזרים על עצמם, אותן תיבות ואותם מקצבים. זה נראה לפעמים שלסטיב האריס אין שום כוח להלחין שירים אז הוא פשוט משתמש באותם פאוור קורדס, באותו סדר. על כל שיר של מיידן, אני מסוגל להביא לכם עשרים שירים עם אותו מבנה בדיוק. גם האלבום האחרון, שהוא המהפכני ביותר בקטע הזה, עדין לא שונה מהחזרות הללו. במיוחד לאור העובדה שכמה שירים שם פשוט נשמעים אותו הדבר!!! דוגמאות בולטות באלבום זה: these colours dont run- the longest day-for the greater good of god. וזה לא רק באלבום הזה מן הסתם. למה לא לגוון קצת? למה לא להרחיב אופקים. אני לא מבקש ממיידן לשנות סגנון אבל רבאק, גם בהאבי מטאל אפשר לגוון... תגובות בבקשה. ותהיו בוגרים. בועז, אני סומך עליך שתדע לנהל את זה כמו שצריך.