אני היום בוחרת לעשות לא בגלל שאני חייבת
אלא בגלל שאני רוצה. כמובן שיש לזה מחיר, אבל זה מחיר שאני מודעת לו ומוכנה לשלם אותו. המצחיק בכל הסיפור הוא שברגע שויתרתי על האני חייבת, הגעתי למצבים הרבה יותר יציבים מאשר בתקופה בה פעלתי מתוך התחייבות לאחרים. כשאני למדתי את מה שרציתי (למרות שלא ממש ידעתי מה זה
) כולם אמרו לי: השתגעת? במצבך את יכולה להרשות לעצמך ללמוד? את יודעת כמה תלמידים תצטרכי ללמד כדי לממן את ההשקעה (הם קראו לזה הוצאה
)? אבל אני הלכתי עם הלב ורק מאוחר יותר הבנתי איזו החלטה נכונה שזו היתה. לכל אחד יש מקום בעולמנו. למרות שיש בו מהכל, כל אחד בוחר רק את מה שהכי מתאים לו. וההצע של כל אחד מאיתנו כל כך שונה מזה של מישהו אחר, פשוט בגלל שהוא מישהו אחר...
מאיה