שאלה מצוינת, טוב ששאלת
קלקסן זה אחד הנושאים הבולטים שקיימת לגביהם אי-בהירות ניכרת. לאחרונה נוצר רושם כאילו שכ-ל העולם ואחותו מזריקים קלקסן בהריון, ושבנות לוקחות את זה "לחיזוק", כמו שפעם סבתא הייתה אומרת לנכדה ההריונית שלה "תאכלי גפילטע פיש מאמיל'ה, זה בריא לתינוק שלך". אז דווקא חשוב לי להסביר מה האינדיקציות, על מה יש קונצנזוס ועל מה אין, ולמה בכל זאת לפעמים כדאי. וובכן, קודם כל הסבר קטן על הקלקסן - זו תרופה ששייכת למשפחת נוגדי הקרישה, כלומר היא מתערבת בעצם תהליך הקרישה של הדם, בניגוד לתרופות כמו אספירין, שפועלת על תכונת הצמיגות של הדם (הסבר מאוד גס, אבל חשוב להבין שיש הבדל, וששתי התרופות האלה עושות דברים שונים). הקלקסן הוא הפארין בעל משקל מולקולרי נמוך (Low molecular weight Heparin), מה שאומר, בין השאר, שההשפעה שלו מוגבלת מאוד מבחינת זמן, ושכדי להשיג אפקט מתמשך יש צורך במתן רציף של התכשיר. לכן הוא רלבנטי במצבים שבהם יש חשש מתמשך להיווצרות קרישי דם, לא כתוצאה מאירוע חד-פעמי אלא ממצב שקיים לאורך זמן, כמו למשל כשקיימת הפרעה מאז'ורית במערכת הקרישה. מצבים שבהם הפרעה מסוג זה הביאה לאירוע טרומבואמבוליטי (=הווצרות קריש דם ונדידתו לאיבר פנימי) או DVT (ראשי תיבות של Deep vein thrombosis, מצב שבו וריד עמוק נחסם כתוצאה מהפרעה בזרימת הדם), נחשבים לאינדיקציה קלאסית למתן נוגדי-קרישה קבוע. תרופת הבחירה לעניין הזה היא קומדין, אבל היות שבהריון התרופה הזו אסורה, מחליפים אותה בקלקסן. עוד מצב שנחשב לאינדיקציה קלאסית הוא מחלה אוטו-אימונית מתועדת, כי במחלות כאלה שכיחה פגיעה במנגנון הקרישה. עד כאן הכל ברור, אבל רוב המצבים שבהם בוחרים בסופו של דבר לרשום קלקסן למטופלת נמצאים ב"תחום האפור". בעקבות הפופולריזציה של בדיקות הקרישיות מתגלה כי אצל אחוז לא מבוטל מבין הנשים בגיל הפוריות יש בעיה באחד הפקטורים הקשורים למערכת הקרישה. הדיעה הרווחת היא שאצל רובן הדבר לא יבוא לידי ביטוי ולא יסכן אותן, אבל היות שבהריון הקרישיות הבסיסית עולה, יש נטייה כן לתת קלקסן בהריונות כאלה, במיוחד לנשים שכבר אבדו הריון אחר או יותר. יותר מזה, היות שלא כל הפקטורים ידועים, יש נשים שיקבלו קלקסן לאחר מספר הפלות, גם אם בירור הקרישיות הוא שלילי. גם מקרים שבהם בהריון קודם השלייה הפסיקה לתפקד (עם תוצאה של רעלת הריון, IUGR או IUFD) מעלים חשש להפרעה במערכת הקרישה ולכן תומכים במתן קלקסן. עוד אינדיקציה שנויה במחלוקת היא גיל מבוגר יחסית של ההריונית (סביבות ה-40). בכל אופן, יש הבדלי אסכולות ניכרים בין הגורסים שקלקסן צריך להיות שמור לאינדיקציות הקלאסיות, ובין הגורסים שיש להיות ליברלים ולתת אותו לכל הריונית שאצלה הוא עשוי למנוע אבדנים. חשוב להדגיש שלמרות המשקל המולקולרי הנמוך, קלקסן הוא נוגד קרישה פעיל, שעלול לגרום לדימומים פנימיים ולסכן חיים, ולכן צריך לדעת איפה לשים את הגבול. מקווה שזה עוזר... עתליה
