נושא תרומת זרע ממת

[RNBA]

נושא תרומת זרע ממת

היום ברדיו שמעתי על אמא של חייל שנהרג , שבקשה שיילקח ממנו זרע . נכון להיום היא מחפשת אם פונדקאית כדי שתוליד את הנכד שלה . נשמע מצמרר. דילמה מוסרית . מביאים לעולם יתום , האם החייל היה רוצה בכך? הרבה שאלות עולות . מה דעתכם?

 

[ברבורה לבנה]

אכן מצמרר...

שמעתי על כך. מבחינה חוקית זכותם של הורי החייל (כיורשיו ) לממש את רצונם. שמעתי את התוכנית "יש עם מי לדבר" בגלי צה"ל על דליק וולניץ, שמעתי דעות לכאן ולכאן. וככל שאני שומעת יותר - כך אי הוודאות גדולה יותר. בדת היהודית, קיימת הלכה המאלצת אלמנה צעירה ללא ילדים להנשא לאחי בעלה לצורך "המשכיות הזרע" ומנהג מזוויע הנקרא "חליצה" . אם האלמנה אינה רוצה להנשא לאחי בעלה עליה לחלוץ את נעליו בנוכחות רבנים, בכריעה על הרצפה ולבקשו לחלצה מידיו. כאן, יש לנו דילמה הרבה יותר קשה, הורים לבן יחיד הרוצים, מבשקים זכר מזכרו. אין הם מבקשים להיות הורי התינוק שיוולד, הם אינם מבקשים פונדקאית אלא אם לזרע בנם - הם מבקשים המשכיות. האם לא זה בעצם הצורך החייתי הראשוני? המשכיות? אין כאן לדעתי צודקים או שוגים. יש כאן סוגיה רגשית קשה מנשוא. מבחינתי? הלוואי שתמצא להם האישה שתרצה ותוכל להיות אם לנכדם. ישנם אינספור ילדים שלא הכירו או יכירו את אבותיהם...מסבות רבות ושונות.

 

[conni]

אכן, "קשה מנשוא"

בניסיון להבין את הורי החייל, נראה לי שהרצון שלהם הוא להחיות את בנם דרך הולדה של נכד. זה מצב מורכב יותר מאשר של הורים שיולדים שוב אחרי שאיבדו בן, למזלם הם יכולים עדיין ללדת בעצמם.

 

[RNBA]

אפרופו ילדים שלא מכירים את אבותיהם

ראיתי לפני מספר שבועות תוכנית של אופרה ווינפרי , על ילדים שנולדו מתרומת זרע שכעת כשהם בני 17 - שנות העשרים , רוצים לדעת , ואפילו דורשים לדעת מי היה אביהם . תוכנית מעניינת . סיפרו על סטודנט שתרם זרע במהלך לימודיו ולאחר 18 שנים פתאום קבל טלפון מבתו - שנולדה מתרומת זרעו. השאלה על הפרק - מה אם כל שאר "ילדיו" יתקשרו וירצו קשר איתו . עם הנערה הזו בת ה- 18 נרקמו יחסי אב-בת. - לה היה מזל והיא יודעת מי אביה אבל בשאר התוכנית דיברו עם נער בן 15 שמאז שנודע לו (בזמן ריב מקרי עם אמו שפשוט פלטה שאתה נולדת מתרומת זרע) אין לו מנוח והוא מחפש את אביו. אבל מראש לדעת שהילד שיוולד אף פעם לא יכיר את אביו כי אביו מת - זה נראה לי דבר איום ונורא לעשות לילד. מעשה מאד אנוכי מצד ההורים של החייל. הדבר היה אחרת אם החייל היה משאיר צוואה בעודו בחיים - שבה מבקש מפורשות שיילקח ממנו זרע במקרה של מוות . הטיעון של האמא שהיא גידלה את בנה והיא לכן יכולה להחליט עבורו גם לאחר מותו - לא נראה לי קביל.

 

[ברבורה לבנה]

מדובר בעניין רגשי...

קשה מאוד לשפוט אנשים במצבם.. הטיעון אכן אינו נראה כטיעון מוצדק להחלטה, אולם מה עוד ניתן לגזול מאם שכולה? הפחד שלי בענושא "תרומות הזרע האנונימיות" של סטודנטים לרפואה, היא מהעובדה ש"ילדיו" יכולים להפגש בנסיבות שתבאנה אח ואחות לקשרי אהבה ללא ידיעה כי יש בינהם קירבה כזו. וכבר היו דברים מעולם. ישנן אינספור גברים ונשים הבוחרים לגדל ילדים ללא בני זוג בידיעה כי ילדיהם יגדלו לתוך סביבה חד הורית ללא אפשרות בחירה או גילוי ההורה השני. מרגע שהחברה נתנה לגיטימציה לתרומות מסוג זה (זרע, בציות, רחם להשכרה, פונדקאי), פתחנו פתח למכלול אפשרויות שלא כל דעת משלימה איתן. וישנו הויכוח החדש (חדש?) על שיבוט בני אדם... איך נקרא אז לילדים המשובטים? מי הוריהם?...לאיזה סביבה יוולדו? איני יודעת מדוע נושא ה"שיבוט" מזכיר לי את "סדום ועמורה"...

 

[conni]

ואם שינה דעתו...?

 

[ברבורה לבנה]

מי ? מי שינה את דעתו ?