נשיכה בהנקה
בהחלט התמודדות לא פשוטה, הרבה פעמים אימהות שעברו חוויה של נשיכה
במהלך ההנקה יכולות ממש להיות מתוחות וחסרות מנוחה בהנקות שלאחר מכן רק מהחשש שהמצב יחזור על עצמו.
לפעמים תינוקת אכן נושכים כאשר השיניים מתחילות לבצבץ, לפעמים נשיכה יכולה לבוא כביטוי לחנייכים כאובות, אף סתום, דלקת אוזניים.
יש מספר דרכים להתמודדות אך אין זה מבטיח שהדבר לא יחזור בשנית.
ראשית לדעת לזהות מתי התינוק נמצא בהנקה פעילה, כאשר תינוק מחובר לשד בצורה תקינה הפיטמה של האם נמתחת כ 3-4 ס"מ לעומק פה התינוק והלשון מגנה על הפיטמה מהחניכיים, במהלך גמיעת החלב אין אפשרות לנשיכה.
הנשיכה תתרחש בד"כ כאשר התינוק מתחיל להרפות מהאחיזה בפיטמה אומנם הפיטמה בפה התינוק אך יותר לכיוון השפתיים. אפשר ללמוד ולנסות להבחין בהבדל בין מצב של הנקה פעילה לבין מצב של מנוחה ששם לרוב תתרחש הנשיכה. כשהאם מזהה היא פשוט יכולה באופן יזום לנתק את התינוק מהשד עד לדרישה מחודשת להנקה.
להקפיד על חיבור והצמדה, בתינוקות מיומנים בהנקה או שמתחברים באופן עצמאי להנקה יש נטיה לא להקפיד על חיבור שהוא צמוד לעומק השד, הרי ככל שתינוק יהיה צמוד כך הפיטמה תהיה פחות חופשיה באזור החיצוני של הפה ויש פחות סיכוי לנשיכה. אז לחזור לבסיס ולהקפיד על חיבור בטן לבטן, פתיחת פה גדולה, פיטמה ועטרה, סנטר שקוע בשד.
אם יש מצבים שבהם התינוקת "משחקת" עם הפיטמה מתחברת, מתנתקת וחוזר חלילה לא לשתף פעולה, לסיים את ההנקה במידה ותהיה רעבה היא תדע לדרוש את המגיע לה.
זה נכון לנתק כתגובה לנשיכה ולהביע מחאה כלפי התינוקת רק לקחת בחשבון שבגיל 4 חודשים היא בעיקר מגיבה לטון ולא למילים.
בהצלחה
ליאת ארנון
. שואלת בשביל חברה, היונקת בת כמעט ארבעה חודשים ומתחילה להוציא שיניים. נושכת את האם עד זוב דם. האמא ניסתה לנתק ולגעור בקצרה, היונקת צוחקת ומיד אח"כ בוכה. חשבתי על פטמות סיליקון, אך זו יונקת שמסרבת לבקבוק ולא נלהבת ממוצץ. מה ניתן לעשות עם תינוקת כל כך צעירה שמצמיחה שיניים?