נושמת... נושמת באמצעות עיניי, הוויתי הולמת. ליבי תוהה תר אחרי אוצרות אבודים, אוצרות קבורים מזה עשרות שנים... זכרון העבר - משכר, מעודן, בזכות, ברכות...ליבי רן. ציפור מסלסלת שירה, עצים מחייכים בידיעה, מלאכים חולמים ממעל. ואני? אני - עדיין כאן...
