יש "רודפי שלום" יותר ממני
אני רואה עצמי רודף שלום, אך אני מודע לכך שיש רודפי שלום יותר ממני, אני למשל לא מוכן להרג יהודים בשם השלום, אך יש בתוכנו כאלה שהסכימו לרצח יהודים בטענה שאלה "קורבנות השלום", ומאחר והשלום עבורם הוא בעדיפות העליונה, הרי הם הסכימו בפועל לשלם בקורבנות. יש גם אוהדי כדורסל יותר אמיצים ממני, ויש רודפי בצע תאבים יותר מאחרים, ויש ציונים מושבעים יותר מאחרים. יש מפלגות שעבורן הציונות והיהדות הן העיקר, ויש מפלגות שעבורן הסובסידיות או "התהליך" הוא החשוב. אין זהות בין אנשים, אין זהות בין העדפותיהן. וכל נסיון למחוק את ההבדלים הוא שקר, שקר נפוץ ומקובל אמנם, אך עדיין שקר. יגאל עמיר, אם אכן היה לו חלק בפרשיית השב"כ בכיכר, ראוי לעונש. אך יש גבול עד כמה שמאלן מצוי יכול למצוץ שוב ושוב את הסיפור כדי להשתיק כל בר פלוגתא. יש גבול כמה מניפולציות ניתן לעשות כדי להאשים את הימין במחדלו, ובמעשיו של השב"כ שהיה אז תחת שרביטו של השמאל. ואני אכן מבדיל בין רוצח לרוצח. יש אדם הרוצח אחר בשל קנאה, חמדנות, רדיפת בצע, או התקף כעס. ויש אדם הרוצח אחרים בשל שייכותם הלאומית. אנו כיהודים נרצחים בשל היותנו יהודים, ולכן אני כיהודי צריך להתגונן מפני אותם השואפים לרצוח אותי, מפני האומה המטפחת את השואפים לרצוח אותנו, ומפני אותם "המבינים, המעודדים, הסולחים, או המעלימים" את אלה שרוצים לרצוח אותי. וכאשר יש בתוכנו המוכנים למסור את ציון תמורת פרס נובל, את הגולן תמורת חומוס בדמשק, ולמעשה את הציונות תמורת תמיכת המצביעים הערביים. הם פחות ציונים מאשר אחרים שעבורם ציון וציונות הן העיקר, והשלום זה נחמד, אך אינו מופיע לא בהמנון ולא בדגל המדינה. הדגל כולל את סמלי הטלית, ואת "מגן" דוד. לא מופיעה שם לא יונה ולא תמונת שאהיד. ובהמנות התקווה היא להיות "עם חופשי", לא "עמים" ולא "מזרח תיכון חדש" וגם לא "עזה ויריחו תחילה". אני ציוני גאה, ובדרך מקרה התגלגלתי למספר רב של קרבות, פגעתי וגם נפגעתי, אך לא על כך גבה ליבי, אם לא הייתי אני שם, מן הסתם היה איזה צ´חצ´ח אחר, או איזה אחד "מהאספסוף" נגדו מתנשאי השמאל יוצאים. השמאל כמו בפרסומת רוצים גם את זה וגם את זה, גם להקרא "מחנה השלום", משמע אחרים הנם פחות שואפי שלום, וגם "ציונים ויהודים - כמו כל אחד אחר" וכאן הבלוף. כי אנו נמצאים באמת במצב בו צריך להחליט, האם אתה בעד למסור חבלי ציון לידי הכנופיות הרוצחות יהודים ואומתן. או שאתה בעד העקרון הלאומי הבסיסי ביותר והצודק ביותר "יהודים ליהודה - ערבים לערב".
